המוזיקה שבאה אחרי שהאש שככה

זאת הייתה השנה העצובה ביותר בחייה של סיון גנון. בראשית דצמבר 2010, נספה בעלה מאור באסון האוטובוס בכרמל. במשך חודשים נעה סיון בין האפשרות לשקוע בדיכאון, לבין הניסיון לאסוף את הכאב ולנסות להביא לחייה שינוי אופטימי. בסופו של דבר היא בחרה באפשרות השנייה, והחליטה להגשים את החלום הגדול שלה: להפוך לזמרת

קוראים לה סיון גנון, היא בת 28, ובדרך כלל מחייכת, גם באותם רגעים שנדמה שאי אפשר. יש לה ילדה הילה, בת 5, הן גרות בגן יבנה, ורק השבוע גילתה שעברה כבר יותר משנה ועוד לא שינתה את הפרטים בפייסבוק. עכשיו כבר רשום, הסטטוס - "אלמנה".

מאור וסיון נפגשו במקרה באילת לפני 7 שנים. מאור היה אז קצין ביטחון באחד המלונות, התלבט אם להתגייס לשב"ס. סיון שירתה אז בשב"ס, כזמרת. בהופעה של אייל גולן, היא ראתה אותו. "הסתכלתי ככה על הבמה", היא משחזרת, "הוא נעלם, חזר בתוך שעה בערך בבגדים אזרחיים, חתיך הורס, מסתבר שהוא חזר בשבילי".

כשמאור החל את קורס הקצינים בשב"ס, סיון הבטיחה לו שבסיום, היא תהיה שם מולו על הבמה - ותשיר לו. לשיר לו בטקס סיום הקורס היא לא זכתה, אך היא הספיקה לשיר מולו בפעם האחרונה בטקס לזכרו של יצחק רבין, חודש לפני אסון הכרמל, בו נהרג מאור. הפעם הבאה בה היא שרה לו, הייתה כבר בהלווייתו.

כשהסתיימה שנת האבל, היא באה לאייל גולן, להשלים משימה. בעקבות המפגש עם גולן, נכתב שיר, בנוי מקטעי מכתבים שכתבה סיון למאור לאחר מותו. ואחרי ימים באולפן ההקלטות, גם התחזק הרצון להניח לעת עתה לבמות טקסי הזיכרון ופשוט לשיר.

בעוד כמה ימים ייצא השיר לרדיו. את ברכת הדרך היא מבקשת מההורים, בעיקר מהוריו של מאור.

רוצים לקבל עדכונים נוספים? הצטרפו לפייסבוק רשת