פיתוח חדש: אופנוע חשמלי כחול-לבן

מכונית חשמלית בפיתוח ישראלי כבר יש לנו, ועכשיו מגיעה הגירסה הדו-גלגלית: שני צעירים מהצפון פיתחו במפעל קטן אופנוע חשמלי חסכוני. החלקים מגיעים מרחבי העולם, הרכבתו נעשית כאן. היתרון: חיסכון משמעותי בדלק. החיסרון: טעינה של כשעה אחרי 35 קילומטרים. יצאנו לבדוק

שלושים שנים אחרי סקוטרמן, הקטנוע עדיין חי וקיים, רק שכעת הוא נפרד מסימני ההיכר המזוהים עמו - העשן ובעיקר הרעש - כך לפחות בגירסה הישראלית שפיתחו אורי דואק ויונתן טוטו. "בטריות, קונטרולר ומנוע", מספר יונתן והוסיף: "אין אגזוז, אין גלגלי שיניים".

אורי, שותפו של יונתן לפיתוח, גר בסין כמה שנים ומסתבר שמיליארד סינים לא טועים."אם במדינה כמו סין נמכרים בסביבות 27 מיליון קטנועים בשנה, למה לא בישראל? למה לא באירופה?", הוא שואל.

הרעיון המקורי של הצמד היה לייבא קטנועים, אבל אז צצו קשיים. יונתן ואורי החליטו לקנות חלקים בחו"ל, לפתח ולהרכיב את הקטנועים בישראל, בשאיפה לכבוש את אירופה. "ישראלים הם הצרכנים הכי קשים בעולם", ציין דואק והוסיף: "אם נעבור את ישראל, אני מאמין שהכל יהיה בסדר".

אחרי ששיכנעו משקיעים לשים מיליוני דולרים ובתום ארבע שנות פיתוח רצופות, זכו השניים לראות תוצאות: שלושה דגמים חשמליים שהקטן מביניהם כבר יצא לשוק, בחיפוש אחר שליחים, סטודנטים וקיבוצניקים.

מחירו של קטנוע חשמלי הוא 9,000 שקלים, הוא מגיע לכ-75 קמ"ש וטווח נסיעתו מגיע עד ל-40 קילומטרים, כך שאין צורך לחפש חניה, תחנת דלק או מוסך. החיסרון היחיד הוא טעינה של כשעה אחרי כל 35 קילומטרים.

"כשסטודנט בתל אביב מוציא 300 שקל דלק בחודש על קטנוע, הוא יוציא כאן 25 שקלים על חשמל", ציין דואק. אבל החשש המובן מהכישלון של הרכב הישראלי ההיסטורי ההוא, עדיין מקנן: "שלא ניכשל כמו סוסיתא, זה מה שאני מאחל לנו". 

רוצים לקבל עדכונים נוספים? הצטרפו לפייסבוק רשת