מושתלת הלב הראשונה בישראל ילדה תאומות - והכל תועד

יולדת אחת עשתה השבוע היסטוריה. שרה אילן היא הראשונה בישראל – שלישית בעולם, שילדה כשבגופה פועל לב מושתל. מה עוד שבמקרה שלה הייתה זו לידה כפולה וקשה יותר – לידת תאומות. נעמה איצקוביץ' ודפנה ליאל על הרגעים שבהם היה חשש אמיתי לחייה, רגעים שבסופם היא הביאה חיים

שרה שנושאת בבטנה תאומות זעירות, הגיעה לבית החולים לפני חודש לשמירת היריון. כאן נגמר החלק הנורמלי בסיפור שלה. שרה היא אישה עם לב של גבר. מאז שהיא זוכרת את עצמה, יש לה בעיות בריאותיות.

את מה שהיא עברה עד גיל 33, אנשים לא עוברים בחיים שלמים. כבר בגיל שנה, הוריה של שרה גילו שיש לה גידול בכליה. היא עברה טיפולים מפרכים שאמנם הרגו את הגידול, אבל בטווח הארוך
גרמו לבעיות לב קשות.

לפני חמש שנים חלה הידרדרות משמעותית ושרה כמעט מתה מאי ספיקה של הלב. כשנותרו לה שבועות ספורים לחיות, שרה ניצלה בפעם השנייה בחייה. ליבו של עולה חדש מרוסיה, נוצרי ששם קץ לחייו, הושתל בגופה. שרה התחילה חיים חדשים עם חלום ישן.

"אני, על ילדים דיברתי עם רופאים כשהייתי בת 14. כאילו, שאלתי אם אני יכולה ללדת. תשאלי את אימא שלי, כששאלו אותי מה אני רוצה להיות גדולה, הייתי עונה אימא", סיפרה שרה.

הרופאים המליצו לה לוותר, פחדו שהלב שלה פשוט לא יעמוד במאמץ. אבל שרה התעקשה, נאחזה בחלום האימהות. אז התברר שבנוסף לכל הצרות, הטיפולים ההם גם פגעו בפוריות שלה. אבל גם זה לא הרתיע אותה. היא עברה חמש הפריות והפלה אחת, כואבת במיוחד, עד שההיריון המיוחל נקלט.

שרה עשתה הכול כדי לא לאבד את ההזדמנות החד פעמית להפוך לאם. ארבעה שבועות היא הייתה מרותקת למיטה בבית החולים, רוצה לתת לתואמות הקטנות תנאים אופטימליים לגדול ולהתפתח. בפעם הראשונה בחייה הכול גם עבד כמו שצריך, עד מוצאי שבת.

אז גילו הרופאים סימנים משמעותיים לרעלת היריון, והחליטו מיד: שרה נכנסת לניתוח קיסרי, ניתוח שאף אחד לא ידע איך הוא יסתיים. את רגעי ההמתנה משפחת אילן לא תשכח. השעון לא זז, כל דקה נראתה כמו נצח.

שרה וגל הם אנשים יראי שמים. מאמינים שעד לרגע הזה הם זכו להשגחה פרטית, שהשליחים שלה הם הרופאים והאחיות, אנשי הצוות הרפואי שטיפלו בהם וחיזקו אותם לאורך השנים. את הרגע המיוחד הזה הם רוצים לחלוק איתם.

ההתרגשות במקרה של שרה היא כפולה. שלושה ימים אחרי הלידה, שרה עדיין מרחפת מאושר למרות הכאבים. היא לוקחת אותנו בגאווה לפגייה, כשהחושים האימהיים שלה כבר עובדים במלואם.

בשנים האחרונות אמרו לה שוב ושוב להאט את הקצב. שהמירוץ אחר האימהות הפך לטירוף, לא חייבים להיות אימא בכל מחיר. עכשיו, כשהגיעה לקו הסיום, היא מנסה להסביר להם למה היא לא יכלה לעשות את זה אחרת.