תופעה: כך מתעללים באפרוחים שרק בקעו

זמן קצר לאחר שהם בוקעים מהביצה, קוטמים החקלאים את מקורות האפרוחים. ההסבר ממש לא משכנע: העובדה שהם נמצאים בלול ענק עם הרבה אפרוחים עלול לגרום לכך שהם ינקרו אחד את השני למוות. למרבה ההפתעה, מי שמקדם את היוזמה הזו הוא משרד החקלאות, שמסביר כי כל הניסיונות לפעול בדרכים אחרות - נכשלו. האמנם?

כך מתחילים חייו של אפרוח בישראל: רגעים ספורים לאחר שבקע מהביצה אל העולם, נחתך מקורו באכזריות ללא שום חומרי הרדמה, ובתוך מתקן הדומה לגיליוטינה. הסיבה: ברוב הלולים ישנה צפיפות בלתי נתפסת, והחקלאים חוששים שבמידה ולא יקטמו את המקורות של האפרוחים, הם פשוט ינקרו אחד את השני למוות.

"התהליך כואב כמו עקירה של ציפורן שלמה ללא הרדמה. זה תהליך שגם מלווה בדימום, גם מלווה בכאב, גם מלווה בנכות מסוימת", מסביר הווטרינר ד"ר רובי תל-ארי. "מה שכואב במיוחד לאפרוחים היא העובדה שהרבה פעמים הקיטום נעשה בצורה בלתי מדויקת - ואז זה פוגע גם בלשון ובאיברים של חלל הפה".

מי שיוצא נגד התופעה באופן חד משמעי הוא עו"ד קובי סודרי מארגון אנונימוס, ארגון הפועל למען זכויותיהם של בעלי החיים. "כשאתה רואה את התמונות האלה של קיטום המקורות אתה אומר לעצמך דבר אחד - מישהו כאן מרושע ואכזר. אם פעם אמרו שאנחנו אור לגויים, התחושה שלי היום היא שאנחנו חושך גדול".

משרד החקלאות מקדם את הקיטום?

אבל למרבה המזל יש גם כאלה שפועלים נגד הקיטום, ומאפשרים לאפרוחים לגדול בתנאים הרבה יותר טובים מחבריהם שבלולי הכלובים. "אנחנו מאמינים שתרנגולת בריאה ומאושרת מטילה ביצים יותר גדולות ויותר טובות", מספר איתי, לולן מכפר ברוך, שם גדלים האפרוחים בלולים גדולים הרבה יותר - וכתוצאה מכך מצליחים לשמור על המקורות שלהם.

ובעוד שבמדינות רבות באירופה אסרו על בנייה של לולי כלובים, בישראל דווקא מקדמים בברכה חקיקה שתאפשר דווקא בנייה של עוד לולים מסוג זה, שיגרמו לחקלאים נוספים לקטום את המקורות של האפרוחים.

תגובת משרד החקלאות: החיתוך הכרחי

ממשרד החקלאות נמסר כי "חיתוך המקור הוא הליך הכרחי בכל סוגי הלולים, ושכל הניסיונות עד כה להימנע ממנו, בארץ ובאירופה, נכשלו".