המנהל הערבי של בית החולים בנהריה נלחם בגזענות

אולי קצת קשה להאמין, אבל ד"ר מסעד ברהום הוא הערבי הראשון שמנהל בית חולים בישראל. "אז נכון", אתם אולי אומרים לעצמכם, "זה לקח הרבה שנים, אבל הנה הוכחה עד כמה אנחנו מדינה שיש בה שוויון לכל אזרחיה". זה אולי נכון - אבל עם "אבל" גדול מאד. יוסי מזרחי עם הפרטים

בית החולים בנהריה ידע הרבה מנהלים במהלך השנים: ד"ר בראון, ד"ר ברנרד, ד"ר איינהורן, ד"ר אולמן, ד"ר חזני ופרופ' שאשא, אבל הסיפור שלנו החל כשהגיע מנהל אחר – ד"ר ברהום. ד"ר מסעד ברהום.

לנהל את בית החולים בנהריה זו לא ממש משימה נוצצת או אטרקטיבית. אמנם מדובר במוסד גדול שמעסיק 2,000 איש,  מקבל 350 פניות מדי יום לחדר המיון, אבל הכול מתרחש בפריפריה - קרוב מאוד לגבול הצפון. גם בעיות תקציביות לא חסרות, וקושי למשוך רופאים ומתמחים, כאלו שיעניקו שירות לאוכלוסיה מגוונת מאוד. ולמרות הכול, ד"ר ברהום מנסה להתגבר על הקשיים ולהתרכז בחצי הכוס המלאה. "אתה עובר את השער של בית החולים, אין ימין ואין שמאל, אין ערבי ואין יהודי, וזו לא סיסמה", הוא אומר.

מרגע המינוי: שלל תלונות נגד המנהל החדש

אבל מתברר שכאן, בבית הכנסת של בית החולים, חשבו אחרת. כבר לפני שנים הוציא המנהל הקודם מכתב שדורש מהעובדים הדתיים לבלות יותר במחלקות של בית החולים ופחות בבית הכנסת. "נכנס מנהל ערבי, החבר'ה חזרו למלונות שלהם", אומר ד"ר משה דניאל, סגן מנהל בית החולים. "התחילו לשבת שמה שעתיים ויותר. ואז המנהלת האדמינסטרטיבית הוציאה את אותו נוסח".
 
אבל הפעם המכתב הזה הוביל לתלונה אנונימית נגד ד"ר ברהום, ובאורח פלא גם סגן השר הבריאות החרדי מיהר לנזוף במנהל במכתב אישי ששלח אליו, מכתב שפורסם כמעט בכל כלי התקשורת. "הכי קל להדביק את זה עליו. הכי קל היה לקחת אותו ולהדביק את זה עליו, והוא לא היה מעורב", אומר ד"ר דניאל, סגנו של ברהום.

אחרי פרשיית בית הכנסת, ובמשך כל השנה הראשונה לכהונתו, נרשם מבול של תלונות נגד ההנהלה ונגד ד"ר ברהום. במשרד הבריאות החליטו להקים ועדה. "כשבא מנהל חדש, הרופאים לא מרוצים, אז השתמשו בזה", מסבירה רעיה שטראוס, נשיאת אגודת הידידים של בית החולים בנהריה, "יכול להיות שזה גזענות, דעות קדומות ודאי". וד"ר ברהום אומר: "זה עיניים שלו מלוכסנות לא טוב להם, זה יש לו קרחת ולא טוב להם, וזה אולי לא משלנו אז לא טוב להם".
 
"אנחנו לא רגילים שמנהל בית חולים יהיה בחור מוכשר מהמגזר הערבי. כמה שאנחנו חושבים שאנחנו לא גזענים, אנחנו יש לנו את הבעיה הזאת, וזה לוקח זמן לחלק מהאנשים לבוא ולקבל את זה בצורה ברורה", מסביר סגן המנהל.

"כאן אני התפללתי כשהייתי ילד קטן, זו הכנסיה, לא השתנתה". ד"ר ברהום הוא מה שאנחנו מגדירים "ערבי ישראלי". נולד כאן בשפרעם, בסימטאות שבין הכנסיה לשלל המסגדים מסביב. "יש איזושהי אפליה מסוימת לכל מיעוט", הוא אומר, "אבל כל אחד יכול לשבת מול הטלוויזיה ולקלל ולהתבכיין. ויש כאלה שבחרו לא להתבכיין. לא להתבכיין, לעבוד קשה, ללמוד ולהצליח".

בשכונה הצפופה הזו לא צמחו הרבה רופאים. איש לא שיער שמכאן ייצא המנהל הערבי הראשון של בית חולים ממשלתי. "הכול השתנה פה. אתה מבין, הכול השתנה. אתה יודע כמה זמן לא הייתי כאן? שנים". ד"ר ברהום מזמן לא גר כאן. את רוב חייו הבוגרים העביר בקיבוצים, בחודש שעבר דילג צפונה לכפר ורדים. 

בתו של הרופא: "אוהבת את המדינה"

היית מוכן שהילדים שלך יגדלו פה? "זה לא עניין של מוכן, הילדים שלי, אם היו גדלים כאן, אז היו רואים מה שיש כאן, אבל הילדים שלי היום חשופים להרבה מקומות. הם גרו בכל כך הרבה מקומות", אומר מנהל בית החולים. "לא רגילים, אתה יודע מה, אפילו למנטליות לא רגילים. הם לא יודעים איך חיים בכפר ערבי, הם לא מכירים. הם לא יצליחו לשרוד פה".
  
"השכנים, אני אומר לך, הכי נהדרים שאני מכיר", אומר ברהום על שכניו החדשים. "נכנסנו לפה, עוגות, פרחים". בכפר ורדים, שמחו מאוד לקבל את השכנים החדשים, אחרי הכול, מדובר בזוג רופאים, הבנות הצעירות עברו גם כן, מבית ספר נוצרי לבית הספר של קיבוץ כברי. "אני כאילו מגדירה את עצמי כישראלית נוצריה ", אומרת בתו של ברהום, "אני אוהבת את המדינה".

יותר משנה שלמה ניהל ד"ר ברהום את בית החולים כשהתלונות תלויות מעל ראשו. כשהוא יודע שיש מסביב מי שמקווה שיפול,  ורק לאחרונה הגיעו תוצאות הוועדה.

דוח משרד הבריאות: התלונות - שיקולים לא עניינים נגד ד"ר ברהום

וזה סיכום הבדיקה של משרד הבריאות: "כל המרואיינים שנגעו לעניין, ויושבי ראש הוועדים בפרט, נשאלו במכוון אם התקבלו תלונות של עובדים על הצרת צעדיהם בנושא התפילה. אף לא אחד מן העדים לא היו מסוגלים להצביע, מידיעה אישית או משמועה, ולו אף מקרה ספציפי אחד או תלונה בנושא זה. יש להצטער על כך שהנושא קיבל תפוצה רחבה ובלתי מידתית, בעיקר מחוץ לבית החולים, ללא שנמצאו עדויות המאמתות את הטענות שהועלו".  

"היו רגעים קצת שאמרנו זה מוגזם, זה עבר כל גבול, אבל צפוי, צפוי" אומרת רעייתו של ד"ר ברהום. "אולי גם בגלל שהוא שונה, בגלל שהוא ערבי, אם הוא היה מרוקאי, אולי בגלל שהוא היה מרוקאי".

בחלק הסיכום של הודעת וועדת הבדיקה נכתב עוד כי "צוות הבדיקה מתרשם כי למרות השגיאות והתקלות אשר פורטו במהלך הדוח, לא נמצא פגם מהותי בניהול ביה"ח. נהפוך הוא, צוות הבדיקה התרשם כי במהלך השנה האחרונה חל שיפור ניכר בתפקוד בית החולים... כמו כן, בולטת שביעות רצונם של עובדי בית החולים על כל מגזריו. לסיכום, הצוות התרשם מהשפעתם של שיקולים לא ענייניים ולא מקצועיים, שהועלו בעיקר על ידי גורמים מחוץ לבית החולים – גורמים שלא היו מוכנים להשלים עם מינויו של ד"ר ברהום לתפקיד מנהל בית החולים".

ורגע לפני סיום, התעכבנו ליד הקיר, קיר שעדיין מלא בברכות ואיחולים שנתלו עם המינוי לפני יותר משנתיים. מי שבירכו אותו אז, עשו זאת בעיקר בגלל המגזר ממנו צמח. קשה להשתחרר מהתחושה שגם אלו שרדפו אותו, עשו זאת מסיבה דומה. כנראה שבישראל 2010 גם בתחום הרפואה - תעודת ההסמכה חשובה, גם יכולת הניהול, אבל שם המשפחה חשוב אפילו יותר.