מחקר: קטיעת יד פוגמת בראייה

אנו יודעים בדיוק היכן מונח חפץ מסוים כאשר אנו אומרים שהוא נמצא "בהישג ידינו". אבל אם אין לנו יד, האם אנחנו עדיין יכולים לזהות במדויק את מיקום האובייקט? לפי מחקר חדש שנערך באוניברסיטה העברית התשובה לכך היא שלילית

מחקר: קטיעת יד פוגמת בראייה (חדשות 2)

מחקר חדש שנערך באוניברסיטה העברית מצא כי קטיעת יד מביאה לשינוי בתפיסת הראייה של בני האדם וביכולת לדעת היכן ממוקם החפץ במרחב הקרוב.

במאמר שפורסם בכתב העת Psychological Science הסבירו חוקרי המוח ד"ר תמר מייקין, מיטל וילף ופרופ' אהוד זהרי מהמכון למדעי החיים באוניברסיטה העברית בשיתוף ד"ר איזבלה שוורץ מהדסה הר הצופים, כיצד קטיעת יד משפיעה על תפיסה ראייתית מרחבית.

לצורך המחקר התבקשו 12 קטועי יד להתבונן בנקודה במרכז המסך, כאשר שני ריבועים הוצגו לזמן קצר משני צידיה של הנקודה המרכזית. המתנדבים התבקשו לקבוע מי משני הריבועים נמצא רחוק יותר מהמרכז.

השלכות על הטיפול בתסמונת "הזנחת צד"

קטועי יד ימין נטו לדווח שהריבועים ממוקמים במרחק שווה מהמרכז גם כאשר הריבוע הימני נמצא קצר רחוק יותר. הם העריכו את המרחק בצד ימין כקטן יחסית למרחק שבצד שמאל. לעומתם, קטועי יד שמאל דיווחו ששני הריבועים ממוקמים במרחק שווה מהמרכז כאשר הריבוע השמאלי היה למעשה רחוק יותר.

עם זאת, כאשר הם חזרו על המטלה יושבים רחוק מהמסך, לא נמצאו הבדלים בתפיסה בין שתי הקבוצות - גם קטועי יד שמאל וגם קטועי יד ימין העריכו את המרחקים בצורה מדויקת יותר. התוצאות מראות כי קטיעת היד משפיעה רק על הראיה בחלל הקרוב לגוף.

"הממצאים מראים כי איבוד היד, שמוביל להתכווצות חלל הפעולה, גורם לעיוותים ארוכי טווח בתפיסה המרחבית" אומרת ד"ר מייקין. "המחקר מראה שהאפשרויות לפעולה בחלל הקרוב מעצבות את התפיסה שלנו ושהיכולת לפעול בחלל משפיעה על הדרך שבה תופסים אותו".

לתוצאות הניסוי יש השלכות על הטיפול בתסמונת "הזנחת צד" במוח, תופעה שבה אדם מתקשה לתפוס מידע מצד אחד, בד"כ שמאל, בעקבות פגיעה מוחית. התסמונת מלווה בדרך כלל בשיתוק של היד בצד הפגוע.

ממצאי המחקר הנוכחי מצביעים על כך כי שיטות שיקום המתמקדות בהפעלת הידיים בצד הפגוע עשויות להקל על הסימפטומים של תסמונת הזנחת צד, על ידי הגדלת חלל הפעולה באותו הצד.