"זה לא אני - זה הגנים"

הגנים, כך אמרו לנו כל הזמן, קובעים אם נהיה שמנים או רזים, חולים או בריאים. זה נכון. אבל המחקר נמשך כל הזמן, ועכשיו הוא טוען שלא רק הגנים משפיעים עלינו - גם אנחנו יכולים להשפיע על הגנים שלנו ושל ילדינו. זה הזמן להפסיק עם התירוצים ולהתחיל לחיות נכון

באיזה עולם לא הוגן אנחנו חיים: לאחד מחלקים גנים כאלה, ולשני - אחרים לגמרי. הדוגמנית קייט מוס בטח קיבלה גנים מוצלחים במיוחד של חילוף חומרים, ופירוק מעולה של פחמימות ושומנים. אצל אופרה וינפרי נדרש קצת יותר מאמץ בגזרת המשקל, זה בטח הגנים.

בראשית שנות האלפיים הצליחו מדענים למפות את הגנום האנושי. והעולם המדעי הולך לשם. בעתיד הלא כל כך רחוק עוד נגיע לסופר, ובמקום שני סוגים של חלב, שלושה אחוז ואחד אחוז, נמצא שם מגוון גדול בהרבה, מסווג לפי סוגי הגנים שלנו, ואיך הם מפרקים לקטוז. מי שפירוק הפחמימות שלו איטי, יידע לקחת את הלחם המתאים לגנים שלו.

"בארצות הברית אפילו יש יוזמה להקים 'ונדינג משינז'", מסבירה ד"ר רות בירק, חוקרת בתחום ניטרוגנטיקה. "מכונות של מזון שאתה מכניס כסף ויוצא מוצר בסופו של דבר, שהן מותאמות אישית, כלומר הערבוב יתרחש מול העיניים שלך, אתה רק תצטרך להכניס את השונות הגנטית שלך בגנים מסוימים, וייצא מוצר שהוא מותאם אישית. זאת אומרת, העתיד הוא כבר פה. זה תחום חדש, הוא נקרא
תזונה גנומית, וכשמו כן הוא, הוא מקשר את הקשר בין תזונה לגנום".

מה זה בעצם הגנום? מדובר בכל הגנים שיש לאדם. הגנים האלה הם ספר ההוראות שלנו, הם שקובעים איך אנחנו נראים ומתפקדים, איך גופנו מייצר אנרגיה ממזון, איך הוא נלחם במחלות, ומה תהיה התנהגותנו ואפילו מחשבותינו. הגנים שלנו זה הצירוף המדויק והמפורט ביותר של מי אנחנו בכל תחום ותחום.

בעתיד נוכל לגשת לרופא, לתת דגימת רוק,ולקבל אבחון גנטי מלא. "מה שהגנום נותן לנו,
השונות הגנטית נותנת לנו, זה נותן לנו כלי נוסף לדייק יותר בהתאמה טיפולית, הן תזונתית והן רפואית,
לכל אדם", מסבירה בירק. "אנחנו כבר לא מתייחסים אלינו כציבור כללי. אנחנו מנסים להגיע לרפואה פרטית ולתזונה פרטית. להתאים חליפה תפורה אישית לכל אדם לפי הגנים שלו".

פרדוקס התאומים

לתאומים זהים יש גנום זהה. בדיוק אותה גנטיקה. אז איך יכול להיות שמתפתחים ביניהם הבדלים עם השנים?

"פעם אמרו, כמה מהתכונות שלנו הן גנטיות, וכמה הן בעקבות הסביבה. מסביר פרופ' זאב הוכבברג, ראש מחלקת אנדוקרינולוגיה לילדים בבי"ח רמב"ם. "המחקר האפיגנטי אומר שכל התכונות שלנו הם גם הגנטיקה וגם הסביבה".

הגנום האנושי לא משתנה במהלך החיים. אבל מה שחוקרים גילו בשנים האחרונות הוא שגן מסוים יכול להיות פעיל, אך הוא גם יכול להיות רדום. יש גנים כמו הגנים שמעודדים סרטן שכדאי מאוד שיישארו רדומים. ולעומת זאת, יש גנים שאחראים, למשל, לפירוק השומנים בדם שכדאי שיהיו פעילים.

"התגלית היא שהמצב שבו הגן נמצא הוא מצב הפיך שתלוי גם בגורמים סביבתיים", מסביר בילק. "גורמים סביבתיים שקשורים למזון, שקשורים לתזונה של האם בתקופת העוברות של התינוק, שקשורים למזהמי אוויר, שקשורים בעצם לגורמים רק סביבתיים. ולכן זו הדוגמה הראשונה שקיימת שהסביבה משפיעה על הגנום".

אז האם יכול להיות שמה שאנחנו אוכלים משפיע על התנהגות הגנים שלנו? דוקטור אסטלייר,
מומחה לאפיגנטיקה מספרד, בדק מאות זוגות של תאומים זהים. בדיוק כדי לבחון את השאלה הזאת. "אחד המקרים המפתיעים ביותר היה זוג של תאומים, שחיו חיים שונים מאוד זה מזה, עם מחלות שונות", מסביר ד"ר אטלייר. "אחד מהם חי בעיר גדולה וצפופה, והאחר בעיירה קטנה, בלי שום מחלות. אם תבחן את האפיגנטיקה, הם היו כמו אנשים שונים, כאילו הם לא היו עוד תאומים. מבחינת האפיגנטיקה, גנטית הם היו זהים".

די עם התירוצים

חוקרים מצאו מספר דוגמאות להשפעה של תזונה על האפיגנטיקה שלנו. יפן, לדוגמה: למרות שמדובר במדינה מתועשת ומודרנית, עדיין מקרי הסרטן שם נמוכים מאוד ביחס למדינות אחרות. חוקרים גילו שהתופעה קשורה להרגל היפני לשתות הרבה תה ירוק. כשהעלים באים במגע עם מים רותחים, נוצר מרכיב כימי ייחודי שמעורר גן, שבדרך כלל נרדם בגילאים מבוגרים. הגן הזה, כשהוא פעיל, עוזר במניעת סרטן.

אך דוגמה מעניינת עוד יותר נחקרה בהולנד. שם גילו שהאפיגנטיקה שלנו מתחילה להשתנות עוד בתקופת הרחם. בזמן מלחמת העולם השנייה תושבי הולנד סבלו מרעב חריף במשך שישה חודשים. מחקר בדק מה קרה במשך השנים לילדים שהיו עוברים בתקופת הרעב. החוקרים גילו שרובם סבלו מאבנים
בכליות, לחץ דם גבוה, רמות כולסטרול חריגות ואפילו סרטן. האחים שלהם, שנהרו בתקופות של שובע, לא סבלו מהתופעות האלה כלל. מה שהכי הפתיע את החוקרים היה לגלות שהשינויים במצב הגנים עברו גם לדור השלישי.

כן. אבות אכלו בוסר ושיני בנים תקהינה. עכשיו יש לזה הוכחה מדעית. "המסקנה היא", מסכם ד"ר הוכבברג, "שככל שנשקיע יותר בילדים שלנו בכל המובנים, גם בתזונה אבל גם בהתנהגות וגם בחינוך, יש סיכוי טוב יותר שהביטוי של הגנים שלהם ושל הצאצאים שלהם לשלושה-ארבעה דורות, ישתפרו".

אז כן. בעתיד כנראה נדע מה לשתות, מה לאכול ואיזה תרופות לקחת, כדי לעורר ולהרדים את הגנים שלנו. אבל כבר עכשיו ברור שתזונה נכונה ואורח חיים בריא, ישפיעו לטובה לא רק על הגנום שלנו, אלא גם על זה של הילדים והנכדים שלנו.

בקיצור, אם מישהי כמו קייט מוס לא תקפיד לאכול קצת פחמימות בתקופת ההיריון יכול להיוולד, אפילו לה, תינוק עם נטייה להשמנה, כמו זו של אופרה וינפרי.

הצטרפו לחדשות 2 בפייסבוק