תעשיית ההבטחות: מה אסור לכתוב על מוצרים, ומי אוכף זאת?

שלל מוצרי מזון ותוספי תזונה מתהדרים ברכיבים תוזנתיים המבטיחים לשפר את המצב הבריאותי של הצרכנים. אולם בפועל, לצרכנים אין דרך לבדוק את השפעת הרכיבים הללו - ואין פיקוח שמונע מהיצרניות להפריח הבטחות פיקטיביות

ממשרד הבריאות נמסר בתגובה: "התקן הישראלי 1145 עובר כעת ריוויזיה שבמהלכה צפוי מספר המסרים התזונתיים להתרחב. בנוסף, על פי תקנות בריאות הציבור (מזון) חל איסור ייחוס סגולות ריפוי למצרך מזון. נגד יצרנים או יבואנים ננקטים אמצעים בכל הנוגע להפרות סימון מסוג זה. הוועדה לבדיקת הטעיית הציבור עוסקת בבדיקת נכונותם של מסרים. בטיפול הוועדה נמצאים פרסומים נוספים והמקרים יועלו בקרוב לאתר הוועדה. רק לאחרונה הושמדו עלוני פרסום מרשת בתי מרקחת בעקבות ייחוס סגולות מניעה וריפוי למוצרים מגה גלופלקס וסולגאר".

מחברת לבפארם יצרנית NURID נמסר בתגובה: "מרשתנו פעלה כנדרש ממנה, והסירה מאתר האינטרנט שלה כל אפשרות לקיום התוויה לטיפול בשבץ מוחי. מרשתנו מציינת עובדות בלבד, קרי את המחקרים הקליניים אשר בוצעו לגבי המוצר. החברה מחמירה ומשווקת את המוצר רק לאחר קבלת אישור של רופא".

מ"מרפא הבושם", משווק תוסף השרביטן, נמסר בתגובה: "כאיש מקצוע והמטפל זה 20 שנה בצמחי מרפא אני צמוד לחוק. נושא צמחי המרפא בארץ מאוגד בעמותת 'עילם'. ישנם מחקרים שמתנהלים לגבי צמחי מרפא במכון וולקני ואנו צמודים למחקרים שלהם. אנו משתדלים לעזור ולסייע לכל מי שמבקש להסתייע בצמחי מרפא".