אלסקה נמסה - ומוקדם מהרגיל

הקרח באלסקה התחיל להפשיר השנה כבר ב-10 במאי, 10 ימים לפני התאריך המוקדם ביותר שנמדד עד כה - דבר שעשוי להשפיע על המערכת האקולוגית כולה. זה אולי קורה בצד השני של הגלובוס, אך גם בישראל יש סיבה לחשוש: ההתחממות הגלובלית תשפיע גם על החורף הישראלי

אלסקה. ההפשרה מוקדמת מהרגיל (רויטרס)

כבר 73 שנים שמתעדים חוקרים את התאריך בו מתחיל השלג להפשיר באלסקה, והשנה נשבר השיא: ההפשרה החלה כבר ב-10 במאי - כך גילו חוקרי מכון בארו של ה-NOAA, מנהל האטמוספירה והאוקיינוגרפיה הפדרלי של ארה"ב. בכך נופץ השיא בלא פחות מעשרה ימים, כשהשיא הקודם נקבע בשנת 2002, אז נמס השלג לראשונה ב-20 במאי.

לעדכונים נוספים ולהעברת הסיפורים שלכם - היכנסו לחדשות 2 בפייסבוק

לשיא המפוקפק הובילו שני תהליכים: הראשון הוא השנה החמה העוברת על כדור הארץ. אפריל האחרון הוא החודש ה-12 ברציפות ששבר את שיאי החום, כאשר אפריל 2016 היה החם בתולדות ישראל.

התהליך השני הוא גל החום הממושך באלסקה עצמה, שבשיאו הוביל לרישום טמפרטורה של לא פחות מ-28 מעלות בעיר פיירבנקס במרכז המדינה - יום אביבי ברוב כדור הארץ, אבל שיא היסטורי עבור המדינה הקפואה. החום היחסי החל כבר בשנה שעברה, והחורף הנוכחי כבר שבר שיאי חום של כל הזמנים.

לשינוי הזה בקצב ובעיתוי היעלמות הקרח יש השפעה ברורה על המערכת האקולוגית כולה, החל מדובי הקוטב שנאלצים להזיז את לוח השנה הביולוגי שלהם ועד לבעלי כנף שעלולים לנטוש את גוזליהם מוקדם מדי ולחפש אוכל בחופים שנחשפו מתחת לקרח, מה שמסכן את הישרדות אותם גוזלים.

דובי קוטב. גם הם סובלים משינויי האקלים

החשש בישראל: חורף נוסף של בצורת

ולמה בישראל צריכים להיות מוטרדים מהקרח הנמס בקוטב? במידה וכיסוי הקרח בקוטב יאבד מוקדם מהרגיל, ייתכן שמערכות מזג האוויר שיגיעו לאזור יהיו חלשות יותר ויספקו פחות קור. הדבר לא יוביל בהכרח לחורף יבש, אך כן עלול להקטין את כמות המשקעים בשיא העונה וכן מקטין משמעותית את הסיכוי לשלג.

בנוסף, הזווית הישראלית לחורף הקרוב מעלה את שאלת הבצורת לעונה הקרובה. שנת האל-ניניו, שכנראה אחראית לסתיו הפעיל והקשה לעומת החורף הקל, תתחלף בשנת לה-ניניה, המאופיינת במים קרים במזרח האוקיינוס השקט. לתופעה הזו יש השפעות בצורתיות על המזרח התיכון, אם כי הקשרים הללו לא תמיד מתקיימים.