האם אתם שותים מים מותפלים?

בעקבות המחקר שפורסם בחדשות 2 על הקשר בין שתיית מים מותפלים להגברת הסיכון לתמותה ממחלות לב, הוצפנו בפניות של אזרחים מודאגים. מי נמצא בסיכון? ברשות המים לא מספקים תשובות. והאם הם בכלל קראו את המחקר?

אחרי פרסום המחקר בחדשות 2 אודות הסכנה שבשתיית מים מותפלים, המגבירה את הסיכון לתמותה ממחלות לב, התקבלו פניות רבות במערכת מאזרחים שביקשו לדעת האם במקום מגוריהם מסופקים מים מותפלים. ברשות המים התקשו לספק תשובות ברורות.

רוצים לקבל עדכונים נוספים? הצטרפו לפייסבוק רשת

הפונים הרבים ביקשו לדעת האם המים שהם מקבלים בברזים בביתם הם מים מותפלים, ובאיזה שיעור - האם זורמים בברז רק מים מותפלים או תערובת? זאת לאחר שהנתון שהתקבל במחקר שפורסם אמר שככל שמקום המגורים קרוב יותר למתקן התפלה, כך סביר יותר שהמים הזורמים בברז הם מותפלים.

לשם קבלת התשובות לשאלות הרבות והחשובות, פנינו לגוף הרגולטורי שאמור לתת את המענה האחראי - רשות המים. אך מסתבר שקבלת תשובות ונתונים ברורים ומדויקים אינה משימה פשוטה.

בשיחה בלתי רשמית עם דוברות רשות המים נאמר כי "כעיקרון מספק משק המים לכל היישובים בארץ תמהיל משתנה של מי קדוחים, מי כנרת בכמויות משתנות וכן מים מותפלים". אך מהו השיעור של מים מותפלים בתמהיל הזה?

איפה מקבלים מים מותפלים? (חדשות 2)

"התמהיל משתנה בין השנים ובתוך השנה בהתאם להשתנות הצריכה וכמות המים הזמינה במקורות המים הטבעיים", נאמר בשיחה, בה התברר כי ברשות שאמורה להיות אמונה על המים שאנחנו שותים כלל לא הכירו את הממצאים הקשים שעלו מהמחקר. "נשמח לקבל את המחקר עליו מדובר ואת עמדת משרד הבריאות לאיכותו ומשמעותו, ואז ניתן יהיה להתייחס לרמת התמהיל על ציר הזמן ביישובים כאלה ואחרים שאולי צוינו במחקר".

בתגובה הרשמית של רשות המים נאמר: "מערכת המים הארצית מתוכננת לאספקת המים לכל היישובים כתמהיל משתנה של מי קידוחים, מי כנרת (מעט מאוד) וכן מים מותפלים. מרכיבי התמהיל משתנים במהלך השנה בהתאם למצב מקורות המים הטבעיים, תוספת מים מותפלים וכן השתנות הצריכה והמיקום הגיאוגרפי של היישוב.

"בכל הנוגע לאיכות המים המסופקים - משרד הבריאות הוא הגורם הבלעדי והמוסמך לקבוע את הכללים המחייבים וכל ספקי המים במדינה מחויבים לעמוד בכללים שקבע משרד הבריאות. יצוין כי כל מתקני ההתפלה הפועלים בישראל מספקים את המים באיכות מעולה ובהתאם לתקנות המחמירות ביותר שנקבעו ע"י משרד הבריאות. לפני שלושה שבועות אישרה ועדת הפנים והגנת הסביבה של הכנסת, לבקשת שר הבריאות, הארכה לשלוש שנים נוספות של הוראת השעה בתקנות איכות מי השתייה לצורך ביצוע הפיילוט לבחינת הוספת המגנזיום למים המותפלים.

"בנוגע לפרסומים שונים על המחקר כביכול - לא התקבל ברשות המים מחקר כלשהו ועקב כך אין אנו יכולים להתייחס לנושא ששמענו עליו רק בתקשורת. כשנקבל את המחקר ונדע את עמדתו של משרד הבריאות למחקר - נוכל להתייחס באופן מקצועי".

"משרד הבריאות אחראי"  

מנכ"ל חברת "מקורות" הגיב הבוקר לתחקיר והודה כי במספר יישובים - בהם חדרה - צורכים התושבים 100% מים מותפלים. "רוב הציבור מקבל לפחות 30% שהם לא מים מותפלים", הבהיר המנכ"ל שמעון בן חמו בריאיון לניב רסקין בגל"צ. עם זאת, הוא הודה כי ישנם יישובים בהם הציבור מקבל אך ורק מים מותפלים: "זה קורה באזורים שמאוד סמוכים למתקני ההתפלה".

בן חמו סירב להביע את עמדתו האישית באשר לממצאי המחקר בטענה כי הוא לא מבין בנושא. "מי שאמון על קביעת תקנות הציבור ומה שנדרש להוסיף זה משרד הבריאות", הוא הדגיש. "הוא זה שאמון על עניין בריאות הציבור. אנחנו לא מומחים בתחום הזה, אנחנו מומחים באספקת מים. גם כששואלים אותי בנושא הפלואור או כל נושא אחר של הרכב המים, אני עונה שאנחנו פועלים על פי הנחיות משרד הבריאות. חשוב שכל אחד יעסוק בתחום שלו".

"היעדר מגנזיום מוביל לתמותה"

בתחקיר שחשף אמש כתב חדשות 2 חיים ריבלין, צוין כי קבוצה של חוקרים מאוניברסיטת בר אילן ובית החולים שיבא תל השומר בדקה 4,600 חולי לב שאושפזו בבתי חולים שמוינו לפי אזורים - אלו הנמצאים באזורים שאליהם מסופקים מים מותפלים, לעומת אלו שהמים המגיעים אליהם הם ממקורות טבעיים.

"מהמחקר עולה כי בשנים הראשונות שלפני עידן ההתפלה, לא היה הבדל בתמותה בין בתי החולים בקבוצה הראשונה לעומת הקבוצה השנייה", הסביר הפרופסור יונה אמיתי, מומחה לבריאות הציבור מאוניברסיטת בר אילן שהיה שותף במחקר. "אך בשנים האחרונות, עם תחילת השימוש הנרחב במים המותפלים, קיימת תמותה מוגברת באותם בתי חולים שנמצאים באזורים אליהם מסופקים מים מסוג זה".

"התמהיל משתנה" (פלאש 90, אדי ישראל)

החוקרים טוענים כי הסיבה לפער בין שני האזורים היא היעדר מגנזיום, מינרל חיוני ביותר לבריאות, שבתהליך ההתפלה מסולק לחלוטין מהמים. "ב-2013 נבדקו ריכוזי המגנזיום בדם ב-211 חולים בשני האזורים", הוסיף אמיתי. "גם בעניין זה ניתן להיווכח כי ריכוז המגנזיום בדם נמוך יותר באזורים המותפלים".

הקשר שנמצא בין ריכוז נמוך של מגנזיום במים ובדם החולים והשינוי בתמותה מתאים להנחת העבודה שצריכה נמוכה של מגנזיום עלולה לגרום לתמותה גבוהה ממחלות לב.