היסטוריה ירוקה או מילים ריקות?

הסכם האקלים: 195 מדינות חתמו על הסכם האקלים שאמור לעצור את התחממות כדור הארץ. מה הוא בעצם כולל, האם ניתן בכלל לעמוד ביעדים ומתי כל זה אמור לקרות ואיך? מומחה לאקלים ואיכות הסביבה מסביר: "האמירה חזקה ומשמעותית. חבל רק שהיא לא כוללת תאריכים"

הסכם האקלים שהוגדר היסטורי להפחתת פליטת גזי החממה, שעליו חתמו נציגי 195 מדינות היום (שבת) בפריז, נחשב בעיני רבים לבשורה מעודדת. אך האם כך הדבר? ד"ר יובל ארבל, מדען סביבה מארגון "אקופיס", עושה סדר במתווה בעל השאיפות מרחיקות הלכת. בהסכם מתייחבות המדינות להגביל את ההתחממות הגלובאלית לפחות מ-2 מעלות ביחס לתקופה שלפני המהפכה התעשייתית - בין היתר על ידי הפחתת התלות של הכלכלה העולמית בנפט ובגז. 

רוצים לקבל עדכונים נוספים? הצטרפו לפייסבוק רשת

"התוצאה של ועידת האקלים מרשימה יחסית למה שציפו", אומר ד"ר ארבל בשיחה עם חדשות 2 Online. "היעד החדש של מעלה וחצי (בעבר דיברו על שתי מעלות) הוא הרבה יותר איכותי, מפני שישנם מקומות בעולם שבהם יש צפי לעלייה של שש מעלות. היעד הזה מאתגר, אבל מאפשר שינויי אקלים מצומצמים יותר".

אז למה בעצם גורמות פליטות גזי החממה? "הפליטות הללו גורמות לעלייה ממוצעת של טמפרטורות כדור הארץ", מסביר ארבל. "המודלים מראים שאם לא נוקפים אצבע - כדור הארץ יכול להתחמם בארבע מעלות או יותר".

הכוונה טובה, מתי המעשים? (רויטרס)

לדברי המומחה, "בתחילה, הוועידה נראתה ככישלון מסוים, כי למעשה לא הצליחו להגיע אפילו ליעד של שתי מעלות, אבל ההחלטה שהמדינות יציגו תכניות נוספות שיפחיתו באופן משמעותי את פליטות גזי החממה היא אמירה חזקה ומשמעותית. חבל רק שהיא לא כוללת בתוכה הגדרה של תאריכים. יכול להיות שזה יגיע בהמשך".

כעת, מסביר ד"ר ארבל, המדינות צריכות להוכיח איך מפקחים על התכניות הללו ומנטרים אותן. "בכל חמש שנים הן יצטרכו להציג את התוצאות בפני הוועידה העולמית. זה נותן סוג של התחייבות לציבור ולכל מי שמודאג מההתחממות הגלובלית שאלו לא סתם תכניות מגירה. יש היום הרבה יותר הבנה של הדבר הזה שנקרא התחממות גלובלית. כולם מבינים שצריך לעבור לאנרגיות מתחדשות ולצמצם שימוש בתחבורה".

מפגינים בפריז (רויטרס)

אלא שמתברר שלצד האופטימיות מהצעד שננקט בפריז, אין בהסכם שום סעיף שמדבר על הפחתת כרייה ושאיבת נפט, פחם וגז. "זה כמו להגיד שנרצה לגמול את ארצות הברית מצריכת הסמים ונילחם רק בצרכנים אבל לא במגדלים ובספקים. ברור לכולם שזה לא יעבוד", אומר ד"ר ארבל.

עוד מסביר המומחה, כי "אם מחירי הנפט יורדים והולכים, יהיה קשה לאנרגיות המתחדשות להחליף אותן. אם חברות הנפט והגז והפחם ימשיכו להאביס את העולם ולתת לכלכלות המתפתחות אופציה זולה של אנרגיה, יהיה קשה לשכנע אותן לעבור לאנרגיות מתחדשות, אלא אם כן באמת יפנימו את העלויות החיצוניות של ההתחממות".

גרינפיס: "תום עידן הפחם והנפט". אובמה: "זה דבר ענק"

בארגון למען הגנת הסביבה "גרינפיס" אומרים כי "ההסכם מבשר על סופו של עידן הפחם והנפט, אך הדרך להגשמתו עוד ארוכה". נשיא ארצות הברית ברק אובמה: "זה דבר ענק. כמעט כל מדינה חתמה על המסמך". מזכ"ל האו"ם באן קי מון: "אם התכנית הזו תיכשל - אין תכנית ב'".

בגרינפיס הוסיפו כי "אין ספק כי היעד של אפס פליטות גזי חממה במחצית השנייה של המאה יעורר חרדה בקרב הדירקטוריונים של חברות הפחם ובארמונות מדינות נפט. אולם, יעדי המדינות להפחתת הפליטות נמוכים מדי כדי להשאיר את כדור הארץ בגבולות בטוחים מתחת ל- 1.5 מעלות. לשם כך, עלינו לשים סוף לאנרגיות מזהמות באמצעות מעבר ל- 100 אחוזים אנרגיות מתחדשות עד 2050.

"ההסכם אינו נותן מענה לאומות ולציבור הניצב בחזית שינויי האקלים, מאחר והתחייבות המדינות שהביאו אותנו לסכנה הקיומית אינה מספקת. ההסכם לבדו אינו מחלץ אותנו מהבור, אך מהווה ללא ספק שיפור עמדות קריטי

להסכם יהיה תוקף משפטי והוא יבטיח מימון של 100 מיליארד דולר בשנה למדינות המתפתחות. שר החוץ של צרפת, לורן פאביוס, שהציג היום את טיוטת ההסכם, קרא למנהיגי העולם לתמוך בו. פביוס כינה את המהלך היסטורי: "זה ההסכם הכי טוב שיכולנו לשאוף אליו, מדובר במהפך היסטורי ותחילתו של עידן חדש". הנשיא הולנד התרגש אף הוא: "זו נקודת מפנה אמיתית וצעד ענק לאנושות. יש לנו הזדמנות לשנות את העולם".