זהירות, ד"ר אינטרנט לא תמיד צודק

יותר ויותר אנשים מסתמכים על עצות שניתנות באינטרנט בנושאי תזונה, בריאות גוף ונפש. המומחים מדברים על הסכנות בקבלת עצות מזרים שאינם מקצועיים ולעיתים אף מונעים מאג'נדות ואינטרסים

מי לא מחפש עצה באינטרנט? כולנו נעזרים ב"חכמת ההמונים" לפני בילוי במסעדה, רכישת רכב ועוד. ההסתמכות של אנשים על עצות הניתנות ברשת הולכת ומתרחבת, ויותר ויותר אנשים נעזרים בזרים גמורים בבואם לקבל החלטות בנושאי תזונה, בריאות ואף מצוקות נפשיות. הבעיה מתחילה כאשר המייעצים מגלים חוסר מקצועיות, בורות ואף מניעים לא כשרים.

דוקטור פיני הלפרן, מנהל חדר המיון באיכילוב מספר שמדי יום הוא נתקל בתופעה - ד"ר אינטרנט החליף את הרופא. המטופלים באים ומסבירים לרופא לאיזה טיפול הם זקוקים אחרי שביצעו תחקיר מעמיק ברשת.

כך שאלה אמא את העוקבים בעמוד הפייסבוק "מאמאזון" לגבי חיסונים לבנה הפעוט, ולאחר תגובות שליליות רבות כתבה - "ויתרתי, תודה". "כאשר אתה מנהל דיון עם אנשים שאתה לא יודע מה האגנ'דה שלהם, אתה מסכן מאוד את הילד שלך", הזהיר ד"ר הלפרן.

מייעץ ומזריק

בעיה נוספת באינטרנט היא העובדה שהוא רווי באינטרסים מסחריים. באתר השאלות לבני הנוער "סטיפס" רופא משיב לשאלה עד כמה יעיל בוטוקס לכאבי ראש, ומבטיח שמדובר בתרופה יעילה מאוד: "90 אחוזי הצלחה!". לא במקרה אותו רופא שממליץ לבני נוער באינטרנט הוא בעצמו בעל קליניקה רפואית שמזריק בוטוקס.

לצד הנזקים האפשריים, ידוע שלאינטרנט יש המון תועלת ופוטנציאל אפילו להציל חיים, בעיקר בזכות הנגישות והמידע הזמין. אבל כשחכמת ההמון גוברת על איש המקצוע, מומלץ מאוד להיזהר. "אתה לא יודע מתי חכמת ההמון היא טיפשות ההמון", אומר ד"ר הלפרן.

מאתר סטיפס נמסר בתגובה: "מאתר שיש בו קרוב ל-100 אלף ביקורים ביום ו-3,000 שאלות ביום, קל לדוג מקרים אחדים שיש בהם פישולים. אף אתר הוא לא מושלם, בדיוק כמו ששום ערוץ טלוויזיה אינו מושלם. טעויות קורות ואנחנו גאים על שאר המקרים שבהם אין טעויות. אנחנו מסייעים לעשרות אנשים ביום".