צפו: עברונה - שנה אחרי אסון הנפט

חזרנו לשמורת עברונה כדי לבדוק איך הטבע מתמודד עם הנזקים שגרם מחדל דליפת צינור הנפט, שנחשב עד כה לאחד מהאסונות האקולוגיים הגדולים בתולדות המדינה. לצד המאמצים לשיקום השמורה, ישנם עדיין לא מעט סימני שאלה סביב מסקנות חקירת המחדל והאחראיים לו שבעניינם טרם הוגשו כתבי אישום

שנה לאחר אחד האסונות האקולוגיים הגדולים ביותר שידעה ישראל, חזרנו לעברונה כדי להתרשם מהצלקות שהותירה דליפת צינור הנפט של קצא"א בשמורת הטבע וגם כדי לגלות שאיש עד כה לא נתן על כך את הדין.

רוצים לקבל עדכונים נוספים? הצטרפו לפייסבוק רשת

הכתמים שהותירו חמישה מיליון הליטרים של הנפט הגולמי ששטפו את השמורה עדיין נראים היטב בתוואי השטח, שתחתיו נקברו אלפי בעלי חיים כמו גם מסקנות חקירת המחדל הנורא.

הדליפה לפני שנה (ארד דגן)

הנהר השחור (ארד דגן)

עצי השיטה שלאורך ארבעת הקילומטרים של מסלול זרימת הנהר השחור עדיין מתקשים להשתקם. אנשי רשות הטבע והגנים העוקבים אחר התאוששות השמורה, כבר השלימו עם העובדה שהמערכת האקולוגית שנבנתה במקום באלפי השנים האחרונות חזרה לנקודת האפס. ״בשבילנו זה הבית", אומר אסף, מרשות הטבע והגנים. "אנחנו חיים פה ורואים את המצוקה של החיות ושל העצים, שהם גם בעלי חיים, ואנחנו כואבים את הכאב הזה".

מדובר במחזה כואב של מה שהיה חלקת אלוהים שמורה והפך לאסון טבע בן לילה. "ברור לי שיעברו עוד המון שנים עד שהאזור יחזור לקדמותו", מסביר אסף. "יש נזקים שלא רואים, ויכול להיות שרק בעוד כמה שנים נראה ירידה במספר הצבאים החיים פה ובדעיכה איטית התרבות הצמחייה כאן". 

בקצא"א לא מספקים הסברים

לצד אנשי רשות הטבע פועלים גם צוותים של המשרד להגנת הסביבה, שמחפשים כל העת דרכים חדשות לזרז את תהליך השיקום של השמורה. לשם כך הם נעזרים בין היתר בידע שנאסף באסונות דומים שאירעו בעולם, וחלקם מיושמים כעת במתכונת ניסיונית שנועדה להקל על פירוק שאריות הנפט במקום.

"נכנסנו לשלב של טיפולים ביולוגיים באתר עצמו באמצעות חיידקים מפרקי נפט, תוך ניסיון לפרק את המזהם הרעיל מבלי להוציא את הקרקע המזוהמת", מסביר אסף. "יש עוד שיטות שנבדקות כל העת במקביל".

בחברת קצא"א, האחראית לצינור הנפט, מסרבים עד היום לספק לציבור הסברים על המחדל. גורמים בחברה אומרים כי בעקבות המחדל הוקמה ועדת חקירה ארגונית, אך בשל החיסיון הביטחוני שממנו נהנית החברה אין מחובתה לפרסם את ממצאיה. גישה זו מכעיסה לא מעט מנפגעי האסון, בהם תושבים המתגוררים בסמוך לשמורה.

"החברה מנצלת את החיסיון שבסיסו עניינים ביטחוניים עם אירן מהתקופה שלפני המהפכה לצורך עניינים רשלניים מבלי לתת דין וחשבון על מחדליה", מאשים עו"ד דוד מנע המייצג תושבים מקומיים. "אפילו מבקר המדינה אינו מבקר אותה, וזה בלתי מתקבל על הדעת".

למרות שהחקירה הפלילית נגד האחראיים בחברת קצא"א ובחברה הקבלנית שהזיזה את הצינור נמשכת, עד כה לא הוגש בפרשה אף לא כתב אישום אחד.

מחברת קצא"א נמסר בתגובה: "החברה עושה את עבודתה באופן מקצועי, אמין ויעיל במשך עשרות שנים. איננו מקלים ראש באירוע ובתוצאותיו. התגייסנו והעמדנו את כל המשאבים הנדרשים כדי לטפל בשמורה ולהשיב את המצב לקדמותו. תוצאות פעולות השיקום של החברה ניכרות היטב גם בעין וגם בבדיקות של ארגוני הסביבה."