מזג האוויר השתגע? זה רק הסתיו וזה עובר

כמו בכל שנה, נראה ששינויי מזג האוויר נהיים קיצוניים יותר ויש שאומרים שבשנים הקרובות זה רק ילך ויחמיר. מדוע? התחממות כדור הארץ שגורמת לחשש אמיתי מפני התחזקות אירועי קיצון ברחבי העולם. אך האירועים של העונה אינם קשורים באותה הקצנה, אלא במערכת לא צפויה שאופיינית לתקופת הסתיו

מזג האוויר השתגע? (צפריר אמיר)

"מה הולך פה?", שאלה אותי סטודנטית במהלך צילומים באוניברסיטת תל אביב. "לא ברור אם להחליף בגדים בארון, לשטוף את האוטו, לתלות כביסה. חם? קר? אובך? שיירגע קצת!". אבל זה בדיוק הסתיו הישראלי - כמו האביב יש לו חוקים משלו, והחוק הראשון הוא שאין חוקים.

רוצים לקבל עדכונים נוספים? הצטרפו לפייסבוק רשת

בין החודשים ספטמבר לדצמבר שולטת במזרח הים התיכון מערכת לחץ נוירוטית, קפריזית ולא צפויה בשם "אפיק ים סוף". עוד בשיעורי המטאורולוגיה הבסיסיים לומדים על האפיק הזה, שוחט התחזיות, ועל ארבעת מצביו השונים: שרב ממושך, פעילות חמה-גשומה, נעים ונוח, חורפי וגשום. בתוכו גם גשמים חריגים (דצמבר 1951) סערות חריגות (נובמבר 2014), יובש וחום קיצוני (נובמבר 2010).

בתחילת דצמבר 1974 החל פרק גשם שנמשך כ-10 ימים וגרם להצפות נרחבות במישור החוף לאחר שירדו עד 400 מילימטרים בגוש דן. בתל אביב קרס בית דו-קומתי. באוקטובר 1987 אירוע שיטפון קטלני התרחש בסיני, כשבאותו אירוע ירדו 56 מ"מ בחצי שעה ביריחו - שיא כל הזמנים לעיר. באירוע הזה נחסמו צירים רבים בדרום ועשרות מילימטרים ירדו גם בצפון הארץ.

הצפה ברעננה (חדשות 24/7)

נראה, כמו תמיד, שהשנה מזג האוויר השתגע. ויש שאומרים שכל שנה זה נהיה גרוע יותר וילך ויחמיר, כמו מתארים מצב של נקמה באנושות מבית היוצר של כדור הארץ הזועם. ובכן, כדור הארץ מתחמם וקיים חשש אמיתי מפני התחזקות אירועי קיצון בעולם ועדויות לכך נראות בעיקר בחלקים הטרופיים של העולם ובקטבים. אך האם האירועים של העונה קשורים באותה הקצנה? התשובה היא לא.

אירועי מזג אוויר חריגים ואפילו קיצוניים נרשמו בעבר הרחוק ועוד יירשמו בעתיד. הסתיו, יותר מכל, הוא הפכפך ולא צפוי עם ניחוחות של אירועים קיצוניים. כך היה וכך יהיה: נובמבר החם של 2010, זה שלא ירדה בו טיפה כמעט, בסך-הכול השתווה לחודש המקביל בשנת 1966 מבחינת החום וב-1962 מבחינת היובש, יחד עם 1946.

דצמבר 1974: הצפות נרחבות ב-10 ימי גשם

גם סערות קשות בסתיו לא נעדרות מהרישום האקלימי בארץ: בנובמבר 1924 סופת גשמים עזה בצפון גרמה לשיטפון קטלני בנחל חצור. נגרמו הצפות וסחף בחיפה ושיטפונות ליד טבריה שגבו כמה קורבנות בנפש. באוקטובר 1943 ירדו 57 מ"מ בסדום בתוך שעה, וכמו שקרה השנה - מים זרמו מהפתחים והנקיקים של הר המלח (מחזה נדיר ומרהיב).

בתחילת דצמבר 1974 החל פרק גשם שנמשך כ- 10 ימים וגרם להצפות נרחבות במישור החוף לאחר שירדו עד 400 מילימטרים בגוש דן. בתל אביב קרס בית דו-קומתי. באוקטובר 1987 אירוע שיטפון קטלני התרחש בסיני, כשבאותו אירוע ירדו 56 מ"מ בחצי שעה ביריחו - שיא כל הזמנים לעיר. באירוע הזה נחסמו צירים רבים בדרום ועשרות מילימטרים ירדו גם בצפון הארץ.

הדוגמאות רבות ומגוונות, וזה עוד בלי מה שקורה פה באביב. הסתיו גם הניב את אחד מהשיאים הכי מדהימים כאן: סופת גשמים בסתיו 1951 הסתכמה ב 569 מ"מ - שיא ארצי לסופה אחת. אם לוקחים בחשבון את ההיסטוריה הלא ארוכה שלנו בכל הנוגע למזג האוויר, ברור שנכונות לנו עוד הפתעות. הרי איש לא ציפה לחצי מטר שלג בירושלים באמצע דצמבר 2013 (סתיו), אבל זה קרה. לפי רישומים מהתקופה העות'מאנית זה גם קרה בעבר.

אלא שהיום, כל עץ שנופל, כל שלולית ברחוב וכל שיטפון מדברי נידח מקבלים תיעוד בזכות אמצעי התקשורת הזמינים היום יותר מתמיד. לכן, אם חושבים על זה לעומק, זה לא מזג האוויר שמשתנה, אלא צריכת המידע. מזג האוויר משוגע, אבל הוא לא "משתגע". יש לכך צדדים חיוביים משום שזרימת המידע טובה יותר, האזהרות מגיעות לכולם וגם התמונות מהשטח. ותודו שלקבל וידאו של פחים שטים בכפר סבא עדיף על האלטרנטיבה הפופול ריות היום שמגיעה מרחובות ירושלים.

כמובן, אירועי קיצון ימשיכו להגיע והם תמיד יהיו לא נעימים בחלקם הרסניים וקטלניים. גם יישברו עוד שיאים. אך אם יש דבר אחד שאפשר לצפות לו בעונות הפעילות באקלים הישראלי - זה הבלתי צפוי. בהינתן שהתרבות התקשורתית עובדת כמו "מוח-כוורת" שבו תעבורת המידע, הרעיונות והביקורת הינה במהירות הטאץ' וכבר אי אפשר להסתיר נזקים, הציבור ידרוש מהרשויות ובצדק, שייערכו היטב לכל תרחיש אפשרי.