המפרץ המזוהם: "אין פה בניין שאין בו סרטן"

לפני חצי שנה רעשה המדינה לאחר פרסום נתוני תחלואת הסרטן באזור מפרץ חיפה ומאז – דממה. נתוני משרד הבריאות חד משמעיים – באזור חיפה תחלואת יתר בסרטן, מחלות לב, מחלות דם ודרכי נשימה. המחלקה האונקולוגית ברמב"ם קורסת תחת העומס, אבל האם יש רופאים שחוששים לקשור בין זיהום לתחלואה בשל תרומות של בעלי ההון?

אחרי הפרסום המהדהד של משרד הבריאות בחודש אפריל על הקשר האפשרי בין זיהום אוויר לבין סרטן בקרב ילדים ואחרי החזרה מהפרסום - נראה שהנושא נשכח והחיים חזרו למסלולם - אבל כל מה שצריך כדי להבין שמשהו רע קורה באזור חיפה והמפרץ הוא לבקר במחלקה האונקולוגית בבית החולים רמב"ם.

רוצים לקבל עדכונים נוספים? הצטרפו לפייסבוק רשת

"יש ימים שאין לנו מקום להושיב חולים והעומס גובר. יש יותר חולים ויותר חולים צעירים", אומרת אירנה מייקלר, סגנית אחות אחראית. במחלקת טיפול יום אונקולוגי ברמב"ם מטפלים בכמאה חולי סרטן ביום. כל זמן שהכימותרפיה מטפטפת לגופם, משמש נוף המפרץ - על הכחול הגדול והמרגיע והתעשייה הכבדה שצמודה אליו - רקע קבוע.

"ברגע זה יש 7 חולים במסדרון, בערב כבר יהיו 11 והעומס הזה הופך בזמן האחרון להיות יום-יומי", אומרת שלומית דובובי, אחות אחראית במחלקה האונקולוגית. "אם פעם היינו מקבלים 5-6 חולים חדשים בשבוע במחלקה, עכשיו זה 5-6 חולים חדשים כל יום".

"כנראה שיש קשר למשהו גיאוגרפי"

הרופאים והרופאות אולי לא יספרו את זה למצלמות, אבל הם נופלים מהרגליים והמחלקה האונקולוגית קורסת תחת העומס. באיזה בית חולים אחר ראיתם מחלקה שבה החולים האונקולוגיים מקבלים כימותרפיה במסדרון? בשבוע שעבר עמדה התפוסה במחלקה על 130% וכעבור יממה זינקה ל-150% - הרחק מעל הממוצע הארצי שעומד על 85%.

האם מדובר בנתונים מקריים בלבד? למרבה הצער, המספרים תואמים את הנתונים שמחזיק משרד הבריאות. בנפת חיפה יש יותר סרטן מבכל מקום אחר בארץ. בסרטן הריאות לדוגמה חולים גברים בנפת חיפה ב-16% יותר בהשוואה לשאר הארץ ונשים בנפת חיפה ב-26%. גם בסרטן מסוג לימפומה ישנה תחלואה עודפת בנפת חיפה ובשני המקרים - לזיהום האוויר השפעה על התפתחות סוגי הסרטן הללו.

אבל לא רק בסרטן נרשמת תחלואה עודפת באזור המפרץ. על פי נתוני משרד הבריאות, בנפת חיפה פי שניים יותר חולי אסטמה בקרב ילדים בהשוואה לממוצע הארצי ו-16.5% יותר תמותה ממחלות לב - גם בשני המקרים הללו מדובר במחלות שקשורות בזיהום אוויר.

"כנראה שיש פה קשר למשהו גיאוגרפי", אומר פרופ' איתמר גרוטו, ראש שירותי הבריאות במשרד הבריאות. "אנחנו יודעים שיש שם תעשייה שלא קיימת במקומות אחרים בהיקפים האלה וגם בנתונים של הפליטות. ככל הנראה יש פה איזשהו משהו שקשור לזיהום האוויר".

עומס אדיר במחלקה האונקולוגית (פלאש 90 משה שי)

חולי סרטן בכל בניין

כדי להשלים את התמונה, גם נתוני המשרד להגנת הסביבה מצביעים על בעיה. "הנתונים האחרונים שלנו מצביעים על זה שבחיפה יש עומס פליטה גבוה לקמ"ר בהשוואה לכל אזור אחר בארץ", אומרת שולי נזר, סמנכ"לית בכירה במשרד להגנת הסביבה. "השילוב של תחבורה, נמל ומפעלים כמו תחנת כוח והתעשייה הפטרוכימית מביאים לזה שרמת הפליטות בחיפה היא הגבוהה ביותר בארץ".

"אחי הלך בגיל 42, אשתו של אחי הלכה בת 23, אח שלו הלך, אבא שלי הלך", כך מספר תושב רחוב דגניה בקריית חיים. "בבניין הראשון יש לנו 17 חולי סרטן, בבניין השני 12, בבניין הזה יש 4 ובבניין אחריו 7. אין פה בניין שאין בו מספר מסוים של סרטן".

מבט מהאוויר מראה עד כמה סמוכים הבתים בקריית חיים לגורמי הסיכון - מחוות מכלי הדלק של תשתיות נפט ואנרגיה ועד לתעשייה הפטרוכימית. נתונים שנחשפים לראשונה מהמחקר האפידמיולוגי הגדול מסוגו שנערך עד היום - מחקר שנעשה באוניברסיטת חיפה במימון בתי הזיקוק וחברת החשמל - חושף שישנם שני מוקדים מובהקים של תחלואה חריגה בסרטן: בכרמל ובקריות.

(דורית יורדן דותן)

"הבעיה המרכזית - אינטרסים וכסף" 

כבר לפני 9 שנים נחשפו בחדשות 2 נתוני התחלואה החריגים בסרטן בקריות. לפני ארבע שנים, כשהמשרד להגנת הסביבה ביקש להכריז על חיפה אזור נפגע זיהום אוויר, כתב הרופא המחוזי במשרד הבריאות למנכ"ל המשרד: "ההכרזה תפגע בתדמית העיר".

אז כיצד אפשר להסביר את העובדה שהנתונים העקביים והחד משמעיים מתארים בעיה ומנגד אין התקוממות של תושבים, של האקדמיה, של רופאים ברמב"ם? לטענת פעילי סביבה, השקט אינו מקרי.

"בשיחות לא לציטוט, בשיחות בארבע עיניים או בחדרים סגורים הם לא שותקים בכלל", אומרת ליאורה אמיתי, מנהלת עמותת "אזרחים למען הסביבה". "הם אומרים בוודאות את מה שאנחנו יודעים ושומעים מהעולם. גם מחקרים הוכיחו שלבנזן יש קשר לתחלואה בסרטן. הבעיה המרכזית כאן היא הבעיה של האינטרסים והכסף".

חיפה לא יותר מזוהמת מתל אביב? 

בבית החולים רמב"ם לא מסתירים את התרומות וגם אין סיבה לכך. כשהמדינה לא מממנת, נכנסים לתמונה תורמים נדיבים. משפחת עופר, מבעלי בתי הזיקוק (המזהם הגדול בארץ על פי המשרד להגנת הסביבה) - תרמה 100 מיליון ש"ח לבית החולים וכך גם בעלי הון אחרים שיש להם אינטרסים בתעשייה במפרץ.

"המדינה לא נותנת את החלק שלה וזה מחייב את בית החולים לאסוף כל הזמן תרומות", אומר רופא בכיר ברמב"ם שמסרב להזדהות בשמו. "לבעלי ההון אין אינטרס שיזעזעו את המפעלים". דברים דומים אומר גם חוקר בכיר במוסד אקדמי שסירב לספק לנו נתוני תחלואה מחשש שירגיז את בעלי ההון.

בבית החולים מכחישים בתוקף את הטענה על השתקה, אבל בכל הנוגע לקשר בין המפעלים לתחלואה, כאן הם זהירים הרבה יותר. "חיפה רבתי, אזור המגורים של חיפה, לא יותר מזוהם מתל אביב", אומר פרופ' רפי ביאר, מנהל בית החולים. "אין קשר בין הדעה המדעית ובין עצם העובדה שתורם גדול נתן פה כסף".

השר להגנת הסביבה אבי גבאי הגה תכנית לצמצום הזיהום בחיפה, אבל בינתיים ברחוב דגניה בקריית חיים הקירות מתקלפים ולמרות שלטים למכירה - אין קונים. המדינה, מי שהייתה הבעלים של חלק גדול מהמפעלים המזהמים בסביבה, זנחה את התושבים, שממשיכים להמתין שהיא תיקח אחריות".

תגובת רופא מחוז חיפה במשרד הבריאות: "אין תפקידו של רופא המחוז לשמור על תדמית של עיר. בהקשר להכרזה על חיפה כאזור נפגע זיהום אוויר, היה זה שיקול צדדי ולא מרכזי, אך קיים".