איך ישראל נערכת לשינוי אקלים קיצוני?

אירועי השבוע החולף הדגימו עד כמה ישראל חשופה לסופות וסערות, ובעשורים הקרובים צפויות להימשך מגמות מדאיגות: התייבשות, עליית פני הים, סערות ונזקים משמעותיים. המומחים מזהירים: אם לא יושקעו תקציבים, כולנו עלולים לשלם ביוקר

בשבוע האחרון נותקו מאות אלפי בני אדם מזרם החשמל בעקבות סערה חורפית קצרה, ונזקים רבים נגרמו מהמערכת הגשומה הקצרה. האם הימים הסוערים מרמזים על שינוי אקלים עוד יותר קיצוני? והאם אנחנו ערוכים לתרחישים דרמטיים יותר? מיטב המדענים והחוקרים בישראל, ומספר מומחים מחו"ל התכנסו החודש לדון באקלים המשתנה ובתרחישים הדרמטיים שעלולים להתרחש לנגד עינינו בעשורים הקרובים - וקשה לומר שהמסקנות היו אופטימיות.

רוצים לקבל עדכונים נוספים? הצטרפו לפייסבוק רשת

הוועידה השנתית למדע ולסביבה של האגודה הישראלית לאקולוגיה ולמדעי הסביבה, שנערכה באוניברסיטה העברית בשיתוף המשרד להגנת הסביבה, עסקה בשאלה "האם ישראל ערוכה לשינוי האקלים" ובהיערכות המדינה לתרחישי קיצון. אחד ממוקדי הדיון היה השינוי האקלימי המורגש והשפעותיו: בשנה החולפת ההתחממות הגלובלית הגיעה לשיא נוסף, וחודש אוגוסט האחרון היה החם ביותר שנמדד בישראל.

גם מבקר המדינה התריע לאחרונה מהיערכות לקויה, ובעיקר מחוסר חלוקת סמכויות. לאחר שריפת הכרמל המבקר הדגיש כי בדוח כי הליקויים "תרמו" לתוצאה הטרגית וקרא להפקת לקחים: "מרבית ממצאי דוח זה - המצביעים על כשל מערכתי - ידועים זה שני עשורים, והם הוצגו שוב ושוב בוועדות השונות. למרות זאת, הגופים האחראיים - ובעיקר נציבות הכבאות, איגודי הערים ורט"ג - לא פעלו ליישום מסקנות ועדות אלו, וזאת אף שכל ועדה התריעה בתורה בדבר אי-יישום המלצות הוועדה הקודמת לה. מדובר אפוא במחדל מתמשך אשר ראוי כי ייפסק!"

יותר גלי חום כל שנה? יותר שיטפונות וסערות כל חודש?

גם בדוח שפורסם לאחרונה הצביע המבקר על כשלים - בהם חוסר תיאום והיעדר מיגון למערכות חיוניות - שחלקם באו לידי ביטוי בסופה הקשה של חורף 2012-2013, סופה שמהווה דוגמה למזג אוויר קיצוני המושפע משינויי אקלים חדים באזורנו. "הטיפול בכל ענייני העורף חשוב ומשמעותי במיוחד, משום שאין לדעת מתי יתרחש אירוע החירום הבא, וייתכן שאף יהיה מדובר באירוע שאין לגביו התרעה מספקת, ומכאן שיש להימנע מעיכובים נוספים, ויש לפעול לתיקון פני הדברים בדחיפות", סיכם המבקר.

ד"ר ערן ברוקוביץ', מנהל מדעי באגודה הישראלית לאקולוגיה ולמדעי הסביבה, אמר כי התחזיות המדעיות מזהירות מירידה בכמות המשקעים בשנים הבאות ופגיעה משמעותית בחקלאות - לצד סיכון לשיטפונות אדירים, הצפות ועלייה במפלס פני הים. גם השריפה העצומה בכרמל היא דוגמא לאסון אקלימי, מכיוון שקדמו לה עשרה חודשים יבשים מאוד שגרמו להתפשטות השריפה.

ההתחממות היא רק חלק ממערך כולל של תפניות אקולוגיות, שעלולות לשנות לחלוטין את פניהם של החורף והקיץ הישראלי: לדברי ד"ר ברקוביץ', כבר היום ניתן לראות - לצד ההתחממות - עלייה באורכם ובשכיחותם של גלי החום, התחממות ניכרת במי הים, עלייה בגובה פני הים וריבוי אירועי קיצון כגון שיטפונות וסערות חזקות. המחקרים האחרונים מראים כי להתחממות תהיה השפעה משמעותית על בריאות האדם, על משק המים, על המערכות האקולוגיות וגם על הכלכלה הלאומית והעולמית.

ד"ר ערן ברוקוביץ' (אתר "זווית")

ההתחממות הקיצונית תורגש יותר בערים

במשרד להגנת הסביבה ציינו ששינויי האקלים עלולים להביא לעליה בהתרחשות של אסונות טבע בעלי הקשר אקלימי, כמו שריפות ואסונות. הדבר נכון במיוחד למדינות שנמצאות סמוך לים התיכון. על פי תחזיות המשרד, הטמפרטורה העולמית הממוצעת צפויה לעלות בטווח שבין 0.3-4.8 מעלות עד לסוף המאה ה- 21. "ההתאדות צפויה להתגבר, בעיקר מעל לים. ביבשה סך המים המתוקים הזמינים צפוי לפחות", הזהירו במשרד.

"בכל אחד מהתחומים ככל שנקדים להיערך העלויות יהיו זולות יותר. ככל שנחכה להשפעות הממשיות עלות ההסתגלות תהיה גבוהה יותר", הסביר ברוקוביץ' בשיחה עם חדשות 2 Online. "אמנם קשה לצפות בוודאות אילו שינויי אקלים צפויים בקרוב, אבל ניתן להעריך שחלק מהמגמות הנוכחיות יימשכו".

אילו נזקים ייגרמו משינויי האקלים בעתיד? ד"ר ברוקוביץ' ציין כי התחממות נוספת תביא ליובש מוגבר באזורים רבים לישראל ותפגע בטל - שהוא מקור מים חשוב במיוחד באזורי המדבר. כך שלמעשה באזורים היבשים יותר של ישראל תהיה השפעה שלילית ומשמעותית על הצמחים, בעלי החיים והחקלאות.

"ההתחממות תורגש ביתר שאת בערים, שם יש משטחי בטון ואספלט קולטי חום. הערים תמיד חמות יותר מסביבתן וזה נקרא אי חום עירוני", הוסיף ברוקוביץ'. "ההתחממות בערים תחייב היערכות מבחינת מיזוג אויר, גגות לבנים וירוקים ושדרות מוצלות. זה ישפיע כמובן על צריכת האנרגיה במדינה".

האם היישוב שלכם בסכנה לסופות חול וזיהום אוויר? עיינו במפה

מפת אזהרות האקלים (המשרד להגנת הסביבה)

החשש: חולים וזקנים ימותו בגלי חום עוצמתיים

באגודה הדגישו כי חלק מהשינויים, כמו עליית הטמפרטורות ופני הים, יימשכו עשרות שנים בקצב קבוע יחסית וניתן יהיה להיערך אליהם בהדרגה. "אירועי קיצון כמו שיטפונות וגלי חום התחילו כבר לקרות וייקרו יותר", הזהיר ברוקוביץ'. "אלו אירועים פתאומיים וחזקים, שעשויים להיות בעלי השפעה כלכלית לא מעטה וחס וחלילה גם השפעה על חיי אדם".

סיכון נוסף הוא ממקרי מוות רבים בקרב אוכלוסיות רגישות (בעיקר חולים וזקנים) בגלל גלי החום. לפני עשור נהרגו למעלה מ-70 אלף איש, רובם מאוכלוסיות אלה, בגל חום קיצוני באירופה. על פי המחקרים, הסיכוי לגל החום שכזה באירופה על פי עשר בעקבות שינויי האקלים.

לשינויי האקלים יהיו גם השלכות על כל המזרח התיכון, החל מנדידת נגיפים מהדרום לצפון ועד תרחיש בו יידרשו בעתיד מיליוני מצרים לברוח על נפשם. "עליית פני הים בחצי מטר עד מטר עד לשנת 2100 תכריח מיליוני אנשים לעזוב את ביתם בדלתא של הנילוס", התריע ד"ר ברוקוביץ' מהאסון הצפוי לדורות הבאים באזור.

אז איך נערכים בישראל לתרחישים הקיצוניים?

בכנס שערך המשרד להגנת הסביבה בנושא לפני כחודשיים הציגו משרדי הממשלה את דרכי ההתמודדות במקרה של שעת חירום אקולוגית: משרד החינוך, בתרחיש כזה, יעבור באופן מיידי ללמידה מרחוק (בית ספר מקוון) לצד מתן הנחיה והכוונה להורים ומתן מענה לתחושות מתח ומועקה מצד התלמידים. כמו כן, כבר כעת נבנים מוסדות לימוד חדשים תוך תשומת לב להיבטים שיכולים למזער את השפעת האקלים הקיצוני על המבנה, כגון הצללה, בנייה ירוקה, העמדת המבנים והחלונות בכיוון צפון-דרום.

כמו כן משולבים כיום אלמנטים של קיימות וחינוך למניעת נזקי סביבה בתוך תכני מערכת החינוך. גם במשרד הבינוי והשיכון הדגישו את חשיבות הבנייה הירוקה, לצד התייעלות אנרגתית ושינויי חקיקה שיאפשרו בנייה שתסייע לבלום את השפעת האקלים הקיצוני על הבתים. במשרד החקלאות ופיתוח הכפר הקצו בשנם האחרונות משאבים לטובת שימור קרקע, ייעול השימוש במים, טיפוח זנים ומינים של פרות וירקות על מנת למנוע משבר והקטנת עומסי החום במשק החי בישראל.

החשש: המדינה לא תממן היערכות בהיקף נרחב

על פי דוחות המשרד להגנת הסביבה, האחריות לטיפול במקרים כאלו ניצבת לפתחן של הרשויות המקומיות: "מדיניות הרשויות המקומיות צריכה לקחת בחשבון שני תרחישים אפשריים הקשורים לשינויי האקלים והם אירועי אקלים קיצוניים מצד אחד ושינויי אקלים הדרגתיים מצד שני. המדיניות העירונית תשתנה לפי גודל האוכלוסייה, רגישותה לשינויי האקלים, המיקום הגיאוגרפי של הרשות המקומית והמבנה הארגוני של הרשות", נכתב במסמך מדיניות של המשרד שעסק בנושא לפני כשנתיים.

במשרד קראו ליתר המשרדים והרשויות להגביר את ההשקעה במערכות ההתראה והניטור כדי לאפשר היערכות מראש, כמו גם הכנת רשימות של החולים הכרוניים, הקשישים ובעלי הצרכים המיוחדים. "במהלך גלי חום וקור, על עובדי הרשות המקומית ליצור קשר יומיומי עם כל האנשים השייכים לקבוצות הסיכון המתגוררים באותה הרשות, באמצעות הטלפון או על ידי ביקור בית. במקרה הצורך יש לפנות את אותם האנשים לבתי חולים או למוסדות ציבוריים ממוזגים בתחומי הרשות המקומית", נכתב באותו דוח.

בתרחיש קיצוני כזה אמורים להיפתח כל המקלטים על מנת לאפשר למחוסרי בית להתגונן מהקור או החום. תרחיש האסון לא נועד רק למגירה: הרשויות המקומיות אמורות לתרגל את מצב החירום פעמיים בשנה, ובמקביל לדאוג לתחזוקת המבנים וגם לרווחתם של קבוצות הסיכון - כלומר לוודא שלקשישים ולחולים כרוניים יש מערכות מיזוג אוויר מתאימות למצבים כאלו. במקרה של אסון טבע בעל הקשר אקלימי, הרשויות המקומיות צריכות להיות מוכנות לתיאום עם הרשויות הלאומיות בכל הנוגע לחלוקה של מזון ומי שתייה לאוכלוסייה המקומית", הבהיר המשרד במסמך המדיניות.

ד"ר ברוקוביץ' סיפר כי בעברו כתב את התכנית הלאומית להיערכות לשינויי אקלים - עוד כשעבד אצל המדענית הראשית. "התכנית להיערכות באה מתוך הבנה ששינויי האקלים הם כאן וימשיכו כי אף מדינה לא עושה מספיק בכדי למנוע אותם", הסביר. "התכנית עדיין בעבודה ולא הוצגה לממשלה - אני מניח שמחכים לשעת כושר כי תכנית שכזו דורשת תקציב ניכר", הסביר.

"אני לא אופטימי, כי לאסונות כמו רעידות אדמה שיהיו הרבה יותר משמעותיות וקטלניות איננו נערכים", אמר. ברוקוביץ' הביע דאגה מכך שהממשלה עלולה שלא לתמוך בתכנית שדורשת השקעה למרות שבטווח הארוך מדובר בצעד כלכלי משמעותי.

כדוגמה לכך ציין את ההכרה הכלכלית העולמית בחשיבות הנושא: "הבנקים הגדולים של ארצות הברית הכריזו לאחרונה על תמיכתם בהזדמנויות עסקיות הקשורות לשינויי אקלים. דהיינו המערכות הכלכליות מכירות בשינויי אקלים והצורך להיערך להם. מהכיוון הזה יש אולי קצת תקווה כי בנקים חושבים לטווח ארוך, לעומת ממשלות".