משאל בתי החולים: האם יזינו חולים בכפייה?

סוגיית הטיפול בפעיל הג'יהאד ששובת רעב הציתה מחדש את הדיון הסוער במשמעויות הערכיות הכרוכות בהחלטה לבצע הזנה בכפייה. בין מנהלי בתי החולים יש מי שתומך בביצוע ההליך בהיעדר כל דרך אחרת ואחרים קובעים נחרצות: "אין לרופא שום זכות לטפל בחולה נגד רצונו". האזינו לשיחות שקיימנו עם מנהלי המרכזים הרפואיים

על רקע סירובם של הרופאים בבית החולים סורוקה וגם בבית החולים ברזילי להזין בכפייה את האסיר הפלסטיני מוחמד עלאן, השובת רעב מזה 57 ימים, פנינו למנהלי המרכזים הרפואיים האחרים ובדקנו מה עמדתם העקרונית בסוגיה וכיצד היו פועלים לו היו נדרשים להזין בכפייה חולה המאשופז אצלם. למרות הגישות החלוקות, ההחלטה הסופית ברוב המקרים הייתה זהה.

רוצים לקבל עדכונים נוספים? הצטרפו לפייסבוק רשת

"אני מאמין שבהקדשת תשומת לב, זמן ויצירת כימיה עם השובת ועם הקרובים לו – אפשר לשכנע ברוב המקרים", אמר מנכ"ל בית החולים שערי צדק, פרופ' יונתן הלוי, בשיחה עם חדשות 2 Online. "זו מערכת רפואית, זה לא בית סוהר".

לצד האמירה הזו ביקש הלוי להבהיר כי אם מצבו של החולה מחייב התייחסות מיידית – יש בכך כדי לשנות את הגישה כולה. "אם עומדים לאבד חולה שאיתן בסירובו ואני צריך לבחור בין לתת לו למות ברעב, או תזונה בכפייה - אז הזנה בכפייה", קבע הלוי נחרצות. "יש לזה גם בסיס אתי על נושא של קדושת החיים והנושא שבנסיבות אחרות, אם היו נותנים לו, גם הוא עלול להצטער על זה. אז כשכלו כל הקיצין אני כן אזין בכפייה".

"אנחנו לא מזינים, אנחנו מטפלים"

מן הצד האחד ישנם מי שטוענים כי כל פעולה רפואית בניגוד לרצונו של החולה כמותה כמעילה בשבועה. "אנחנו לא מזינים, אנחנו מטפלים", אמר מנכ"ל בית החולים וולפסון ד"ר יצחק ברלוביץ. "אנחנו לא נותנים טיפול לאנשים בניגוד לרצונם, אלא אם כן מבחינה משפטית הם לא מסוגלים להביע התנגדות, אם חולה נפש או קטין. כל עוד אדם בהכרה ויודע מה קורה איתו אנחנו לא נוגעים בו ללא הסכמתו".

בין המתנגדים למדיניות השנויה במחלוקת גם מנהל ביה"ח איכילוב פרופ' גבי ברבש, שמתח ביקורת על עצם עיגון המהלך בחקיקה. "מי שמדבר על הזנה בכפייה לא מבין מה בדיוק התהליך הזה, כמה הוא מורכב ומה הוא מחייב בכלל במהלך מול החולה", טוען ברבש. "היו לנו עצירים לפני כשנתיים שהובאו אלינו במסגרת מאבק כשהיו בצום והצלחנו לפתור את הבעיה הזו איתם בלי תקשורת ובלי חוקים. אני חושב שהחוק הזה עדיף שהיה לא מחוקק מפני שהוא מעלה שלא לצורך על עצים מיותרים והופך את הנושא להרבה פחות קל לטיפול".

יוזן בכפייה? תלוי בביה"ח שיקלוט אותו. הא (חדשות 2)

באשר לעמדתו לחוק שאישרה הכנסת בסוף החודש שעבר בסוגיית ההזנה של אסירים בכפייה, הבהיר ברבש כי אין בכוונתו לחייב את רופאיו לפעול נגד ערכיהם. "יש נושאים שאתה לא כופה אותם על הרופאים וזה אחד מהם. יש דברים שצריכים להתנהל בשכל ישר, ובנושא הזה השכל הישר לא כל כך עבד".

"נושא סבוך ללא תשובה חד משמעית"

ביקורת על החוק נשמעה גם מכיוונו של מנכ"ל ביה"ח שיבא תל-השומר, שטען כי החקיקה למעשה מכשילה כל הבנה שעשויה הייתה להתקבל בין החולה למטפל. "זה נושא סבוך והתשובה היא לא חד משמעית", מסביר הפרופ' זאב רוטשטיין. "אינני מהתומכים בהזנה בכפייה וגם לא בחוק שמחייב לכאורה אותי כרופא להזין בכפייה".

בדומה לעמיתו מאיכילוב, הודה רוטשטיין כי הוא יתקשה להנחות רופא להזין בכפייה וכי ככלל הוא מקווה להימנע מהתמודדות עם הסוגיה. "אתקשה מאוד לתת הוראה לרופא להזין בכפייה. אני מתפלל שהסוגיה הזו לא תגיע לפתחי, אבל אם זה יקרה אכנס את ועדת האתיקה של בית החולים והיא הייתה דנה בגופו של עניין ובמצבו של החולה המסוים כדי לקבל החלטה. אם הייתי נדרש הייתי עושה זאת בלב כבד, אבל אם חייו של החולה ממש תלויים בזה וההחלטה תהרוג אותו יהיה קשה לרופא לעמוד מנגד. אין תשובות קלות בעניין הזה".

מבית החולים הלל יפה נמסר בתגובה: "הזנה בכפייה היא אכן סוגיה בעייתית וסבוכה אנו ניתן פתרון נקודתי בהסתמך על אתיקה רפואית ובהתאם לנסיבות המצב והמטופל".

מבית החולים יוספטל נמסר בתגובה: "הנושא רחוק מאתנו, בעיקר משום שאנחנו בית חולים קטן שכלל לא ערוך לביצוע הליכים מסוג זה".