עכברים, קיטום ומכות חשמל: כך מגדלים תרנגולות בלולים

בעוד שעל גבי תבניות הביצים מוצגות תרנגולות כשהן מנקרות גרגרים בשדה הפתוח, המציאות בלולי ההטלה בישראל שונה בתכלית. הצצה למפעלי הביצים חושפת שורה ארוכה של הפרות תברואתיות וסניטריות לצד תנאי גידול מזעזעים של התרנגולות המטילות

למרות התקנות הברורות של משרד החקלאות בענף הלול, רוב המדגרות הפועלות היום בישראל מתנהלות ללא רישיון עסק. אם לא די בתנאים הסניטריים הירודים ובהפרה בוטה של כל תקנת תברואה אפשרית, מי שסובלות הן בעיקר התרנגולות שמעבירות את חייהן הקצרים כשהן דחוסות בלולים צפופים עד לחיסולן במכת חשמל.

רוצים לקבל עדכונים נוספים? הצטרפו לפייסבוק רשת

די בהצצה חטופה בלולים שמספקים לנו את ביצי המאכל, כדי להבין שכל מפעל אחר היה נסגר מזמן בעילה של פגיעה חמורה בבריאות הציבור. במשך חודשים תיעדו תחקירניות של קבוצת אנונימוס לזכויות בעלי חיים יחד עם תחקירנית חדשות 2 את הנעשה בכתריסר לולים ברחבי הארץ, כשהמראות לא רק קשים מנשוא אלא גם נוגדים את התקנות וההנחיות הבסיסיות שאמורות לשמור על בריאותנו.

בתקנות רישוי העסקים למשקי עופות מפורטים התנאים הסניטריים המוקפדים שבהם יש לעבוד, אלא שלרוב הלולים בישראל אין כלל רישיון עסק. באף רשות מקומית שבתחומה פועלים לולים שכאלה לא ממהרים לאכוף את החוק, כמו גם במשרד החקלאות, שם נמנעים מלטפל בחקלאים.

באחד הלולים שבאזור השרון תועדו מזיקים מעבירי מחלות, בהם עכברים וציפורים, כשהם נעים בחופשיות בין כלובי ההטלה. בתוך כלובים עצמם נצפו תרנגולות פצועות כשהן דחוסות בצפיפות בין פגרי חברותיהן לתא. בעוד שתקנות משרד החקלאות מחייבות לפנות את פגרי העופות מדי יום אל מתקן מיוחד, פועלי הלול המדובר מסתפקים בהשלכות הגוויות אל מתחת לסוללה. לא מדובר רק בעניין אסתטי או בהתייחסות נאותה לבעלי חיים, אלא גם לתקנה בריאותית של ממש שמסכנת חיים.

בעקבות המצב הקטסטרופלי בתחום, יזמה הממשלה בשנת 2007 רפורמה מקיפה בענף הלול. במשרד האוצר אף הקצו לטובת התכנית מאות מיליוני שקלים, אך זו הוכשלה לבסוף בלחץ החקלאים וארגוני בעלי החיים. בשנת 2009 קבע צוות מקצועי נוסף, כי ייצור ביצי המאכל בישראל נעשה רובו ככולו בלולים בני עשרות שנים שאינם עומדים בדרישות הסניטריות והווטרינריות של שנות ה-2000. עד כה, דבר מזה לא יושם בפועל.

תרנגולת לא רווחית - מושמדת (חדשות 2)

כרוניקה של ייסורים: מקטימת המקור ועד למכת החשמל

קשה כמובן להתעלם ממצבן של הפועלות - התרנגולות. מי שלא רווחית – מושמדת, בעוד שאת האחרות דוחסים בכלובים צפופים, במטרה להניב כמות ביצים מקסימלית בשטח מינימלי. התוצאה, כצפוי, עגומה וקשה: התרנגולות עולות אחת על השנייה, וראשן נתקע בסורגי הכלובים עד שהן נחנקות למוות.

בתנאים פיזיים שכאלה נוטות התרנגולות לנקר זו את זו – לעתים עד מוות. בניסיון להתמודד עם התופעה, נוהגים בלולים לקטום את מקוריהן בשיטתיות. בעלות הכנף האומללות שמצליחות לשרוד את תנאי הקיום האיומים, מוצאות להורג במכת חשמל לאחר פרק זמן של שנתיים, רק משום שתפוקת ההטלה שלהן צנחה – ואיתה גם הרווחים.

התמונות הקשות אינן מזכירות בדבר את העיצובים הפסטורליים שמציגים לנו על גבי תבניות הביצים בסופר-מרקט, שם מנסים לשכנע אותנו שמטילות הביצים מנקרות גרגרים להנאתן בשדה הפתוח.

בהכנת הכתבה השתתפה לי נעים.