מחקר: החור בשכבת האוזון מתכווץ

דוח שפרסם הארגון המטאורולוגי העולמי מצא כי המאבק של האו"ם בגזים הפוגעים בשכבת האוזון הוביל לנסיגה בסיכון הבריאותי. עם זאת, הדגישו החוקרים, יידרשו עוד עשרות שנים על מנת לתקן את הנזק הסביבתי שנגרם לשכבת ההגנה מאז שנת 1980

שכבת האוזון, ארכיון (רויטרס)

חדשות טובות לכדור הארץ: מחקר שנערך על ידי האו"ם שפורסם הלילה (חמישי) מצא כי שכבת האוזון, המגנה על כדור הארץ מפני קרניים סולאריות מסכנות חיים ומסרטנות, מראה סימני התאוששות ראשונים לאחר שנים רבות. המומחים העריכו כי הפעולה הבינלאומית המשותפת נגד גזים רעילים הובילה לשיפור המצב הסביבתי.

רוצים לקבל עדכונים נוספים? הצטרפו לפייסבוק רשת

החור הגדול ביותר באוזון נמדד ב-2006, ושטחו היה כ-30 מיליון קילומטרים רבועים. כעת, לאחר התקדמות במניעת התפשטות הגזים הרעילים, גודלו השל החור כ-20 מיליון קילומטרים, והחוקרים ציינו לשם השוואה כי "הירח יכול לעבור בתוך החור באוזון".

ב-1987 הכריז הארגון על איסור בגזים שפוגעים במרקם האוזון, החיוני לקיומם של חיים על פני כדור הארץ. באו"ם טענו אז כי ההחלטה, שכונתה "פרוטוקול מונטריאול" תמנע ממיליוני בני אדם לחלות בסרטן העור ובמחלות מסכנות חיים נוספות, מכיוון שהגזים מסוג CFC – שהיו נפוצים במקררים ובמכלי תרסיסים, הגבירו להערכת החוקרים את הפגיעה הסביבתית באוזון.

ממצאי הדוח של הארגון המטאורולוגי העולמי ותכנית הסביבה של האו"ם אכן העידו על הצלחה מסוימת במניעת הפגיעה בשכבת ההגנה של כדור הארץ. עוד גילה המחקר כי החור בשכבת האוזון, הממוקם מעל יבשת אנטארקטיקה, הפסיק לגדול. עם זאת, הדגישו המומחים, יידרש עוד כעשור עד שהחור יקטן.

שכבת האוזון צפויה לחזור למצב שהוגדר תקין, קרי רמות הקרינה שנמדדו בשנת 1980, רק בעוד למעלה מ-30 שנים. האיום הנשקף ביבשת אנטארקטיקה נותר בעינו, מכיוון שבחודשים אוגוסט-נובמבר בכל שנה שכבת ההגנה נותרת דלילה במיוחד.