תופעה: החולים הסיעודיים בפריפריה ננטשים

בפריפריה מתקשים להעסיק לאורך זמן עובדים סיעודיים - יותר מאלף עובדים סיעודיים בפריפריה נטשו את המטופלים שלהם בשנה שעברה ועברו לעבוד במרכז הארץ. המשפחות של החולים נותרות חסרות אונים; תקנות חדשות אמורות לשנות את המצב הזה

את עומר ברסנו, נער מעכו החולה במחלת ניוון השרירים ALS, נטשו כבר כ-14 עובדים זרים לטובת אזור המרכז. "בכל פעם מישהו בא, הוא נקשר אליו, ואז הוא עוזב", סיפרה אמו יהודית. אביו ציון אמר כי "מצבו הדרדר, קודם הוא תקשר ועכשיו הוא מתקשה למצמץ".

רוצים לקבל עדכונים נוספים? הצטרפו לחדשות 2 בפייסבוק

משפחת ברסנו לא לבד. בשנה שעברה נרשמו יותר מ-1,000 מקרים של נטישת מטופל על ידי עובד סיעוד. "העובדת אמרה לי: 'אני אהיה פה 10 שנים, אני מבטיחה'. אחרי שבוע וחצי חזרתי מהעבודה, והיא אמרה לי: 'אני לא יכולה להמשיך לעבוד'", סיפרה סיגלית מונטי מקיבוץ חניתה.

סיגלתי מטפלת במסירות באחותה שלומית בת ה-36, הלוקה בשיתוק מוחין, גילתה את מימדי התופעה מאז שעברה לקיבוץ חניתה הסמוך לגבול הצפון. רק בחצי השנה האחרונה נטשו את הטיפול באחותה שבע עובדות סיעוד זרות. "התחננתי, אבל היא התעוררה בבוקר, יצאה החוצה עם המזוודה ואמרה לי להתראות", היא מספרת.

בחודש הבא ייכנסו לתוקפן תקנות "חוק הכבילה" שאמורות למנוע מעובדים זרים בתחום הסיעוד לנטוש את המטופלים שלהם, אלא שגם ברשות האוכלוסין וההגירה וגם בארגוני הסיוע לעובדים זרים מטילים ספק שזה מה שיפתור את הבעיה.

"לחייב עובד להישאר אצל מעסיק שהוא סובל או מנוצל אצלו רק כי זה מה שכתוב בתקנות וזה מה שהמדינה קבעה - זה מגוחך", הדגישה עידית לבוביץ', רכזת תחום עובדי סיעוד בעמותת קו לעובד. "ממילא המעסיק לא יקבל טיפול ראוי מעובד שלא רוצה לעבוד אצלו".

"אני מוכן לשלם לעובד 7,000 שקל לחודש", מפציר ציון ברסנו. "אבל שייתן לי התחייבות שהוא נשאר אחרי שאני מכשיר אותו". גם המשפחות ספקניות לגבי התקנות החדשות, ובינתיים ממשיכות במאבק היומיומי של הטיפול ביקיריהן.