מדוע המים בישראל עדיין יקרים?

בשנת הבצורת הקשה ביותר שידעה המדינה – אין מחסור במים: מתקני ההתפלה יוצרים שפע של מי שתייה זמינים. כשהמים עולים במעלה המוביל הארצי ומהכנרת לגולן במקום בדרך ההפוכה, מדוע המחיר של המים לצרכן לא יורד?

"אנחנו היום לא חוסכים מים כי אני יודעת שמתפילים מים ולא צריך לחסוך, אין שום דבר שמצריך חיסכון". את המשפט הזה שאומרת איריס נאור מכפר מנחם אפשר לשמוע בלא מעט בתים. אחרי שהשנים השחונות בישראל הובילו לשינוי היסטורי עם הקמת מתקני ההתפלה, למה עדיין מחיר המים גבוה כל כך ועדיין אי אפשר להשתמש במים כמה שאנחנו רוצים?

רוצים לקבל עדכונים נוספים? הצטרפו לחדשות 2 בפייסבוק

ב-1999 הכריז שר החקלאות רפאל איתן על בצורת, וקרא להתקלח בזוגות. ב-2008, אחרי כמה שנים שחונות, רננה רז קראה בקמפיין בכל הארץ שאין לנו מים לבזבז. שנות הבצורת הובילו את הממשלה להקים את מתקני ההתפלה על חוף הים התיכון, מתקנים שהוכיחו שלא כל הנחלים זורמים לים, וכי אפשר גם הפוך.

כושר הייצור של מתקני ההתפלה בחופים הוא 500 מיליון קוב מים לשנה, כשמחצית ממי השתייה בישראל היום כבר מותפלים. כך, למרות ש-2014 היא השנה השחונה ביותר שנרשמה מאז קום המדינה, ובכל זאת נראה שנורווגיה זה פה: המים במוביל הארצי זרמו השנה לראשונה ממתקני ההתפלה צפונה לבתי חיפה ונצרת, במקום במסלול הקבוע משנות ה-60 מהכנרת דרומה לגוש דן. המוביל עצמו נסגר לחודש שלם של שיפוצים וכלל לא ידענו, ובמקביל מים מתוקים הוזרמו לנחלים היבשים.

המים מהכנרת עולים לרמת הגולן

כך, כשבמרכז ובדרום יש שפע של מים בבתים ובשדות, היחידים שלא נהנים מהמצב הם חקלאי הגולן והגליל שמסתמכים על מאגרים טבעיים שהשנה הם ריקים בעקבות הבצורת. "היום בגולן יש 4 מיליון קוב מתוך 40 קיבולת, 10 אחוז בלבד", אומר ארנון ברעם, חקלאי מאלי-עד שבגולן. את מעט המים שיש, מקבלים מקידוחים מיוחדים ומעלים לראשונה מים מהכנרת לגולן, לחקלאים קיצצו את מכסת המים ברבע וגם העלו את המחיר. מה עושים? מדללים את הגידולים ומרוויחים פחות.

אחרי שנים של מגורים במרכז, בני הזוג טום וטלי ברעם חזרו לרמת הגולן. תום החליט להיות חקלאי, כמו אבא, ובצורת שווה לחקלאים מינוס בבנק. "באוגוסט יכול להיות שלא יהיו מים במאגרים, צריך להדק את החגורה בלי לבכות ולא להיכנס להיסטריה", , אומרת טלי ברעם. "אנחנו מוציאים כמה שפחות הוצאות, מה שצריך קונים מה שלא צריך נקנה עוד כמה שנים".

הכנרת אחרי החורף השחון (דניאל נחמיה, חדשות 2)
גם כשנכנסים כמעט 100 מטר אל תוך אגן הכנרת, עומדים בתוך יבשה, אין מים. "בשנה שעברה המפלס היה גבוה ב-1.2 מטר, עוד שנה כזאת ואפשר להגיע לקו האדום של הכנרת או אפילו לקו השחור", אומר אמנון איילון, מנהל יחידה במקורות. "המפלס עלה בתחילת החורף, אבל מחודש פברואר עד תחילת מאי הייתה הפסקת שאיבה". במקורות חשבו שבזכות מתקני ההתפלה סוף סוף תוכל הכינרת להשתקם, אבל שנת הבצורת ביחד עם החלטת רשות המים על קיצוץ של 30% מתפוקת ההתפלה לא מאפשרים לכך לקרות.

"הייתה למדינה ראיית קצרת טווח"

"בשנה שעברה הייתה ראייה קצרת טווח, בגלל שבשנה שעברה שהיה גשם קיצצו במכסות ההתפלה, והשנה שהיה חורף שחון, כאילו שלא יודעים שדברים כאלה קורים, כאילו שלא יודעים שיש בצורת בישראל, יש מחסור", אומר אברהם ישראלי, נשיא איגוד המים. "לחקלאים בצפון חסר מים וזאת עובדה. נחלים שיש בהם מים עכשיו יבשים לגמרי או כמעט לגמרי", הוא אומר.

מה פשר הצמצום? המדינה התחייבה לקנות ממתקני ההתפלה 500 מיליון קוב מים כל שנה. השנה החליטו לקנות 350 מיליון קוב, ואת ה-150 מיליון החסרים קונים בחצי מחיר, בגלל ההתחייבות. המחיר שהמדינה חוסכת: 190 מיליון שקלים.

אך האם באמת הסכום הזה נחסך? לא בטוח: על פי הערכת מומחים 190 מיליון הוציאה המדינה על שאיבה ממקורות חלופיים. בשביל לחסוך 90 מיליון שקלים בלבד, אפשר היה לחסוך את הפגיעה במקורות המים הטבעיים. אם היו משלמים את הכסף הזה ישירות לחקלאים, המחיר של התוצרת החקלאית, כולל הפירות והירקות היה יורד.

זרימה נמוכה במיוחד בנחלים: נהר הירדן (בלייד וורקס)

למה מחיר המים כל כך יקר?

אז למה עדיין לא מבזבזים בישראל מים בלי חשבון? "בכל זאת המים עולים כסף ולא מעט, בגלל זה אנחנו חוסכים", אומרת נאור.

אם יש מים וישראל לא מתייבשת למה המים כל כך יקרים? ב-2010 הוחלט שהאזרחים יכסו את כל עלויות משק המים. לכן הוקמו התאגידים, ומחיר המים עלה בממוצע ב-40%. החשבון הממוצע עלה מ-180 שקלים ב-2010 ל-300 שקלים השנה - סכום שכולנו מרגישים בכיס.

"אם היו חוסכים במספר התאגידים או בודקים את התשתיות אפשר היה לחסוך לא מעט כסף", אומר זאב פרידמן, יועץ משפטי למועצה הישראלית לצרכנות. "לגבות את הכספים בתוך מחיר המים זאת הדרך הקלה ביותר, ולציבור הכי קשה להתנגד לזה. אני מסכים שזה היה צריך להיות בתור מס, אבל לא בתוך מחיר המים".

ברשות המים לא מכחישים. "ברשות המים יש רכיבים לא רלוונטיים לתפעול משק המים", אומר אלכס קושניר יו"ר רשות המים. "ועדה במהלך החודש הקרוב תגיש המלצות על איפה ניתן לייעל את מרכיבי התהליך. אנחנו שמחים שיש מים ותמיד יהיו מים. בנוגע לתעריף, קשה לי להתמודד עם תחושות הציבור שהתעריף גבוה, כי הנושא פופולרי. בהשוואה בינלאומית אנחנו באמצע הטבלה".

עם עוד שני מתקני התפלה בדרך, ישראל כבר לא תלויה יותר בחסדי שמיים. גם ב-15 השנים הבאות, יהיו בישראל מספיק מים. עד מתי נמשיך לשלם מחיר גבוה על המים? לכך עדיין אין תשובה.