מסנני קרינה יקרים, חיילים חשופים לשמש: ליקויים במניעה, איתור וטיפול בסרטן העור

תכשירים במחירים גבוהים וללא תאריך תפוגה, טקסים בית-ספריים בשעות שבהן השמש בשיאה וחיילים שנאלצים להסתפק בכומתה במקום בכובע רחב שוליים. למרות שישראל מדורגת במקום גבוה במספר מקרי המלנומה, דוח מבקר המדינה מעלה ליקויים בדרכי איתור, מניעה וטיפול בסרטן העור

חשופים בשמש (רויטרס)

בדוח השנתי מקדיש מבקר המדינה פרק מיוחד לדרכי איתור, מניעה וטיפול בסרטן העור, המחלה הממארת השכיחה ביותר בישראל. על פי הנתונים, נמצאת ישראל במקום ה-18 בעולם במספר מקרי מלנומה חודרנית של העור. כאשר מובאים בחשבון רק יהודים ילידי הארץ, מדורגת ישראל במקום גבוה בהרבה: עד לפני שנים ספורות הצביעו הנתונים על כך שישראל נמצאת במקום השלישי בעולם בהיארעות של מלנומה, אחרי אוסטרליה וניו-זילנד.

רוצים לקבל עדכונים נוספים? הצטרפו לפייסבוק רשת

בין היתר מצא המבקר שפירא ליקויים בפעולות שעושה צה"ל למניעת סרטן העור בקרב החיילים ובמעקב הרפואי אחר חיילים בסיכון. על פי הדוח, החיילים אינם מקבלים תכשירי הגנה, לא משתמשים בכובעים רחבי שוליים ולעתים אף אינם משתמשים בכובע כלל. המבקר מעיר על העמימות בצה"ל בנוגע למקדם ההגנה הרצוי בתכשירי ההגנה, ועל כך שהצבא לא בדק את רמת ההגנה הנוצרת על ידי הבדים שמהם מיוצרים הן המדים והן הכובעים.

"משרד מבקר המדינה מציע כי צה"ל ישקול לקבוע הוראות בנוגע לחבישת כובע רחב שוליים במהלך ביצוע תפקידים החושפים את החיילים לשמש, וייקבע מתי ניתן לחבוש כובע כזה במקום כומתה. כמו כן מוצע, כי צה"ל יבחן את האפשרות להורות על חבישת כובע רחב שוליים גם עם מדי א', לבעלי תפקידים הכרוכים בחשיפה לשמש", נכתב בדוח.

טקסים ללא צל

בביקורת פעילות משטרת ישראל בסוגיה נמצא כי אין ברישומי המשטרה מידע ממוחשב וזמין על שוטרים המשתייכים לאוכלוסייה בסיכון ועל שוטרים החולים בסרטן העור, ואין יכולת לוודא שהם אינם משובצים בתפקידים המחייבים חשיפה לקרני השמש העלולה להגדיל את סיכוייהם לחלות או להרע את מצבם.

כמו כן עולה בדוח כי מדי השוטרים המיועדים לחודשי הקיץ הם בעלי רמת סינון נמוכה של UPF 15, והדרישה לסינון הקרינה לא עמדה לפני משטרת ישראל בעת בחירת בדי המדים.

המבקר גם בדק את ההצללה במוסדות חינוך למניעת סרטן העור ומצא כי אין פיקוח של משרד הבריאות או משרד הכלכלה על קיומה של הצללה בכ-6,000 מעונות יום ומשפחתונים פרטיים שבהן מטופלים כ-110,000 ילדים. עוד מעיר שפירא כי למרות העלייה בשכיחות של סרטן העור ובהגברת המודעות למחלה, לא בחנו משרדי הבריאות והחינוך את הצורך להגדיל באופן ממשי את שטחי ההצללה הנדרשים בגני ילדים ובבתי ספר. 

משרד החינוך, מצוין בדוח, לא קבע הנחיות בנוגע להצללה או להתגוננות מפני קרינת השמש ולא המליץ על השעות המתאימות לקיום טקסים במוסדות החינוכיים. כמו כן לא שילב בחוזרים שלו את הנחיות משרד הבריאות בנוגע למחנות נוער ולא הנחה למקם קייטנות ומחנות קיץ, לרבות אלו של תנועות הנוער, באזורים מוצלים ואף לא דרש הוספת הצללות אם יהיה בכך צורך. זאת, חרף העובדה שקייטנות ומחנות קיץ מתקיימות בעונה שבה קרינת השמש חזקה במיוחד.

למה מסנני קרינה יקרים?

ליקויים במניעת סרטן העור. אילוסטרציה (רויטרס)
באשר לפיקוח על תכשירי הגנה מפני השמש, קובע הדוח כי למרות הוראת הצו והנוהל על ביצוע בדיקות לתמרוקים, לא היו בידי משרד הבריאות המכשור והידע הדרושים לכך, ולכן אינו מבצע בדיקות מדגמיות בעצמו כלל. רק בעקבות הביקורת הודיע משרד הבריאות כי ידאג לאמצעים לביצוע בדיקות מדגמיות. עוד נמצא כי המשרד לא מקיים הליכי פיקוח ובקרה תקופתיים על תכשירי הגנה שכבר אושרו על ידו בעבר בין היתר כדי למנוע תופעה של זיופים הפוגעים בבריאות הציבור וביצרנים החוקיים

בבדיקה עלה כי על מרבית תכשירי ההגנה אין תאריך תפוגה, אלא רק סימון מספר החודשים שהתכשיר ראוי לשימוש מאז שנפתח. בנוסף מעיר המבקר כי בשל מחירם הגבוה, תכשירי ההגנה אינם נמצאים בהישג ידה של חלק ניכר מהאוכלוסייה. "נמצא כי משרד הבריאות היה מודע לצורך בהורדת מחירי תכשירי ההגנה ואף שלח בקשה בנדון לקופות החולים, אך לא בחן אילו פעולות ניתן לעשות בפועל לשם כך", נכתב בדוח.

"מהממצאים עולה כי למרות חשיבותם של המניעה, האיתור המוקדם והטיפול בסרטן העור, קיימים ליקויים מהותיים בקידום ובביצוע של פעולות אלו. מרבית הגורמים האחראיים להם אינם מתאמים ביניהם את פעולותיהם. ביניהם משרד הבריאות, קופות החולים, משרד החינוך, משרד הכלכלה, משרד הפנים, משרד הביטחון (צה"ל), המשרד לביטחון פנים (משטרת ישראל), השירות המטאורולוגי שבאחריות משרד התחבורה; הלשכה המרכזית לסטטיסטיקה וגורמים נוספים רבים. על הגורמים השונים לפעול לתיקון הליקויים המשמעותיים המוצגים בדוח זה תוך שיתוף פעולה ותיאום ביניהם", מסכם המבקר.