זהירות, כוסות רעילות: חומרים מסוכנים בכלים מקושטים

כמעט בכל חנות לכלי בית אפשר לקנות כוסות עם זכוכית מצוירת - אלא שמתברר שחוץ מהעיטורים, הן מכילות מתכות רעילות שגם עוברות למשקאות שאנחנו שותים. בדיקת חדשות 2 מצאה חריגות אדירות בהימצאות החומרים האלה בכוסות, שמגיעה לאלפי אחוזים

כלי המטבח המעוצבים הפכו לפריט חובה בכל בית. מי מאתנו לא היה מעדיף שהכלים בארונות יהיו צבעוניים ומעוטרים על פני כוסות הזכוכית השקופות? אלא שבדיקת חדשות 2 מעלה כי חלק מהכלים הללו רעילים ומסוכנים לבריאות.

רוצים לקבל עדכונים נוספים? הצטרפו לפייסבוק רשת

במקומות רבים בהם ביקרנו, סיפרו המוכרים כי כלי הבית, הנמכרים בחנויותיהם, נחשבים לבטיחותיים והם נושאים תו תקן. אלא שבפועל, ההבטחות הללו אינן מדויקות. לעומת כלי הקרמיקה והפורצלן, שהיבואנים והיצרנים מחויבים להעביר דרך מכון התקנים, לכלי המטבח האלו אין תו תקן.

למעשה, ועדת תקינה ממכון התקנים החלה בעבודת כתיבת התקן אך בשלב זה פרסומו מתעכב. "הוקמה ועדת תקינה ציבורית לנושא כלי האוכל", הסבירה דליה ירום מנהלת המעבדה לכימיה וטקסטיל במכון התקנים הישראלי. "הוועדה סיימה את תפקידה ויש תקן ישראלי בנושא, עכשיו מחכים שיחליטו אם יכריזו עליו רשמית - או לא".

אלא שהעיכוב בהכרזה על התקינה, עלול להיות קטלני. "במוצרים שיובאו ממדינות עולם שלישי וגם מסין, נמצא כבר בעבר שיש חריגות בריכוזי החומרים המסוכנים. בספל וכלי שתיה זה חשוב שבעתיים משום שהחומרים עלולים לזלוג לתוך הגוף", הסביר פרופ' יונה אמיתי, טוקסיקולוג המומחה לבריאות הציבור באוניברסיטת בר אילן.

רגע האמת: הבדיקה

לשם בחינת הנושא, רכשנו כלי זכוכית צבועים והבאנו אותם לבדיקת מכון התקנים. בין השאר נבדקה הימצאות עופרת וקדמיום, חומרים מסרטנים ומסוכנים, וכן כמות החומר שנמדדה מהיריעה החיצונית שבכוס אל הפנים והשתייה שבתוכה.

מתכות רעילות בכוסות הצבעוניות (חדשות 2)


"חשוב לדעת שכשאנחנו מבצעים את הבדיקה, לא מעניין אותנו מה יש במוצר אלא מה נכנס לגוף שלנו", הסבירה ירום. "לכן אנחנו טובלים את המוצר בתמיסה - ואנחנו בודקים מה משתחרר לתוך הכוסות".

במקביל הסביר פרופ' אמיתי כי "עופרת בין השאר יוצרת ברק לצבע ומקבעת אותו. הקדמיום, חומר המצוי בשימוש נרחב בתעשיית הסוללות אבל גם כפיגמנט, לכן יש בסיס של שימוש בו בתעשיית הצבע. במדינות מפותחות כמו ישראל, ארה"ב ואירופה אין שימוש בצבעים האלו לכלי בישול, אולם במדינות העולם השלישי ייתכן וישנו שימוש מסוג זה".

חריגה עצומה מהתקן המותר

הבדיקות שביצענו בכוסות העלו ממצאים מדאיגים. כך למשל בכוס הזכוכית עם שעוטרה בהדפס פרחוני בצבע סגול, נמצאו בבדיקת המעבדה של מכון התקנים 6.29 מ"ג של קדמיום, פי 12.5 מהתקן, ו-80 מ"ג עופרת - פי 53 מהכמות שהתקן מתיר. המספרים המוצגים מייצגים את כמות המתכות הרעילות שזולגות מהכוס - אל הפה שלנו.

בכוס זכוכית אחרת שנבדקה, גם היא מעוטרת בפרחים סגולים, נמצאה פחות עופרת - כמעט 29.5 מ"ג , פי 19.5 מהתקן, וקצת יותר מ-2 מ"ג קדמיום, פי 4 מהתקן.

"לפחות בשניים או שלושה מהספלים, החריגות הן סדר גודל של פי 50 בעופרת, ופי 10-12 בקדמיום", הדגישה ירום. "הנושא של נדידת עופרת וקדמיום הוא נושא שנחקר כבר ולכן הוא באמת אסור בכלי אוכל. אלו מתכות כבדות שנשארות בגוף האדם ולא יוצאות ממנו כל החיים. בגלל זה ועדת התקינה באמת קבעה את הספים האלו".

הכוסות לא נבדקות, התקינה מתעכבת

בוועדת התקינה עמלו בכדי לכתוב תקן תואם את התקנים הבינלאומיים, אבל בינתיים אין חובה על היבואנים לבדוק כלי זכוכית. בשל כך, כוסות מהסוג שנבדק נכנסות באופן חופשי לישראל.

בדיקות המעבדה העלו תוצאות מדאיגות (חדשות 2)


לא מדובר בבדיקה כללית של שוק כלי הזכוכית. בין המוצרים, שעליהם מדובר, ניתן למנות גם כלי מטבח רבים, כמו אלו עם ציפוי קרמי, שגם בהם נמצאו חריגות בתחקיר כלבוטק בעבר. לעומתם, לכלי קרמיקה ופורצלן יש תקן, וכל משלוח עובר בדיקה ודגימה במכון התקנים.

למרות הממצאים הבעייתיים שעלו בבדיקה, קשה למצוא סיבה שתסביר מדוע לוקח זמן כה רב לאשר את התקן בעניין, המתבסס ממילא על תקינה בינלאומית. "מי שיחליט אם יהיה תקן רשמי ואם הוא מחייב, הוא משרד הכלכלה ומטעם משרד הכלכלה הממונה על התקינה", הסבירה דליה ירום ממכון התקנים. "איפה זה נתקע? כרגע זה נמצא בהחלטה אצל הממונה על התקינה. בנוגע לסיכויים שיאושר - צריך לשאול אותו".

במשרד הכלכלה טוענים כי הם ממתינים לטענות משרד הבריאות: "לאחר שקיבלנו את התקן לאחר רביזיה ממכון התקנים, קיימנו התייעצות ציבורית ופנינו למשרד הבריאות", טען גרישה דייץ, הממונה על התקינה במשרד הכלכלה. "עם קבלת התשובה - נמשיך בהליך האישור".

אלא שבמשרד הבריאות מסרו בתגובה כי החלק בתקן שעוסק ברישוי כלי זכוכית - כלל לא הובא לאישורם. במכון התקנים הדגישו כי על אף תגובותיהם של המשרדים, נציגיהם יושבים בוועדת התקינה - זו כתבה את התקן שהובא לאישור.

מחברת נעמן נמסר בתגובה כי: "למיטב ידיעתנו ובדיקתנו אין עדיין תקן לכלי זכוכית מעוטרים בתקוף. כל צרכן שיגיע לאחת מנקודות המכירה עם כוסות הזכוכית המעוטרות יוכל לקבל החזר כסי בגינן". בחברה, שכמה ממוצריה הוצגו בתחקיר, הוחלט להסיר את כל הכוסות המדוברות מהמדפים. בנוסף הם ציינו כי החברה מקפידה לעמוד ולפעול על פי התקנים הנדרשים וכך תקפיד גם בעתיד.

מהמשביר לצרכן, שם שווקו חלק מהכוסות שנבדקו נמסר בתגובה כי "עם קבלת תוצאות בדיקת חדשות 2 ולשם הזהירות, הורינו להסיר מיד את המוצר הנבדק מהמדים ודרשנו מסק המוצרים, חברת נעמן פורצלן, הבהרות לטענות המועלות בתחקיר".

מרשת "מגה", שם שווקו חלק מהכוסות שנבדקו נמסר בתגובה כי: "רשת מגה מציבה סטנדרטים גבוהים לכל ספקיה בהתאם לתקנים המחמירים ביותר של איכות מוצר. עם קבלת פניית חדשות 2 החברה פתחה בבדיקה אל מול יבואן המוצר ופעלה מול במיידית להסרת המוצר מהמדפים עד לבדיקה מקיפה של הנושא".