הרבה שמש, מעט אנרגיה

אם יש דבר שיש בישראל בשפע - זו שמש. אז למה בעצם כמעט ולא מייצרים בארץ חשמל מאנרגיה סולארית? בעוד שבאירופה הקרירה והמעוננת רואים פאנלים סולאריים על שטחים נרחבים, בישראל הבירוקרטיה מעכבת את השימוש במחצב שקיים בחינם והוא מתחדש ללא הגבלה

אם יש דבר אחד שיש בארץ בשפע וללא הגבלה זה שמש קופחת. עם השמש הקופחת והראש היהודי היה הגיוני לצפות שהארץ תהיה מרושתת בפאנלים סולאריים לייצור חשמל - אך לא. ביוון, באיטליה, בגרמניה ובפורטוגל פורחים שדות של קולטי שמש וגגות סולאריים, ואנחנו משתמשים בסולר, מזוט וגז בשביל חשמל.

ליד קיבוץ סמר שבדרום הערבה נמצא מתקן סולארי קטן של 100 קילוואט צנועים, פיתוח ישראלי. מראות ענק עוקבות שם אחרי השמש בתנועה איטית ומדויקת, ומרכזות את הקרינה אל הטורבינה. יפה אבל יקר, אני אומר למדען הראשי של החברה. ההתקנה הראשונה של הפאנלים אומנם יקרה, אבל תומכי האנרגיה הסולארית אומרים כי זו השקעה שמחזירה את עצמה.

לפני חמש שנים אירע לגופים הירוקים נס. הנשיא שמעון פרס עלה בקופנהאגן לדוכן ועידת האו"ם לשינוי האקלים, והכריז, שעד שנת 2020 מדינת ישראל תצטרף למדינות ששומרות יותר על הסביבה ותקצץ חמישית מכמות גזי החממה שהיא פולטת.

התעריף הידרדר - והייצור הפך ללא רווחי

ראש הממשלה אולמרט הופתע - אבל הסכים עם הרעיון של הנשיא. הממשלה קיבלה החלטה, שעד 2020 נגיע לייצור עשרה אחוזים מהחשמל באמצעות אנרגיית השמש. לחצי הכמות הזאת אנחנו אמורים להגיע עד שנת 2014, אבל זה כבר לא יקרה, כי נכון לעכשיו, אפילו לאחוז אחד בודד עוד לא הצלחנו להגיע.

המכה: גילוי הגז הטבעי (אלבטרוס)
בימי הפריחה הגדולה של סוף העשור הקודם, יזמים רבים רצו להיות חלק ממהפכת החשמל הנקי. המדינה התחייבה אז לרכוש אותו מהם בתעריף נאה של שני שקל לקילוואט-שעה, במשך עשרים שנה. מישהו היה צריך לממן את התמריץ הזה, והמישהו הזה היינו כולנו, ששילמנו 3% יותר דרך חשבון החשמל. מאז הלך התעריף והידרדר, עד לסביבות חצי שקל לקילוואט-שעה. כשהתעריף לייצור חשמל סולארי לא משתלם, יש אנשים שחושבים שאולי יד מכוונת הופכת את הייצור ללא רווחי.

מכת המוות: גילוי מאגר הגז הטבעי

בקיבוץ יהל שבערבה קפצו בזמן על העגלה. כל הגגות במשק כוסו בפאנלים סולאריים, ומתוך 2.5 מגה-וואט שהקיבוץ צורך בשנה הוא מייצר לעצמו 1.8. הם מאמינים שכשתושלם בניית ההרחבה יגדל עוד שטח הגגות, וההשקעה תחזיר את עצמה.

את המכה שחיסלה את התחום הסולארי הנחיתה תגלית הגז לפני שלוש שנים. 16 טריליון רגל מעוקב גז טבעי בקרקעית הים, שיספיק לתשעים שנה. עם כזאת כמות, מי צריך עכשיו את הקילוואטים הבודדים האלה, לחשה המדינה ליזמי האנרגיה הנקייה. השר לשעבר אופיר פינס, שעמד עד לא מזמן בראש חברה שעסקה במערכות סולאריות קטנות, אומר שהממשלה שהקימה את הענף, היא גם זאת שחיסלה אותו אחרי תגלית הגז.