מה יעלה בגורלם של חתולי הרחוב?

זה קורה כמעט בכל בית משותף - השכן או השכנה שמאכילים את החתולים מול שאר הדיירים, שמתנגדים להאכלה. מתברר שלחתולים יש יחס משפטי מועדף, עם מעמד מוגן של "דיירי רחוב", האוסר על פינוים מהסביבה הטבעית שלהם. התוצאה: שיא עולמי ישראלי במספר חתולי הרחוב שמתסובבים ברחובות, במפעלים ואפילו בבתי חולים

המלחמות בין שכנים על חתולי הרחוב הפכו כבר לתופעה כמעט בכל שכונה או בניין משותף. "החתולים מחכים לי - אם אני מאחרת, את יודעת איזו התקהלות יש בחצר?", אומרת שרה מחולון, שנוהגת להאכיל חתולי רחוב פעמיים ביום. "יש פה טוויטר - הם מצייצים אחד לשני שיש פה מסעדה טובה ואוכל גורמה, אז הם באים. פה כולם חיים בהרמוניה - חתולים, כלבים וציפורים". אך השכנים זועמים: "זה הפך בית שימוש לחתולים".

רוצים לקבל עדכונים נוספים? הצטרפו לפייסבוק רשת

התושבים בשכונה מתעמתים עם שרה בזעם על אהבתה להאכיל את חתולי הרחוב. "תקחי את כולם לשם - יש שם מקום. לא כאן, בני אדם גרים פה. כל השכנים נגדך". במאבקה עם דיירי הבניין ברחוב תומר מנסה שרה להסביר: "אני לא הבאתי אותם, אני בסך הכל מאכילה חתולי רחוב שאין מי שיטפל בהם".

(חדשות 2)

2 מיליון חתולים ברחובות

למעשה השאלה הגדולה היא: מי אמור לטפל באותם חתולי רחוב? ההערכות מדברות על 2 מיליון חתולים שמסתובבים ברחובות שלנו - שיא עולמי של חתולים משוטטים, שהולכים ומתרבים בקצב מסחרר. יש מי שטוען שגם באשמת המאכילים.

בעיריית ראשון לציון מנסים להילחם בבעיה הדמוגרפית, מסתובבים בכל השכונות ותופסים חתול אחר חתול. הם רושמים היכן נלכד החתול, על מנת לשחררו באותו מקום. ד"ר יהונתן אבן צור, מנהל השירות הוטרינרי בראשון לציון, מסביר: "החתול היא חיה טריטוריאלית - אם תפסנו אותו פה, זה אומר שפה הוא מצליח למצוא את מזונו". החתולים מובאים למרפאה, שם יסורסו ומשם יחזרו לכתובתם המקורית.

לפי פסיקת בג"ץ, החתולים הוכרו באופן רשמי כדיירי רחוב, ובית המשפט מגן עליהם מפני המתה ומחייב להחזיר אותם לטריטוריה שלהם. ד"ר אבן צור מסביר כי "החתול הוא בעל החיים היחידי שלגביו אין הסדרה בחוק לגבי האכלה - איפה מותר להאכיל ולמי מותר להאכיל".

(חדשות 2)

"איך אפשר לראות אותם סובלים ברחוב?"

בקריית שמונה, מאיה עוקבת אחרי שכנתה סבטלנה שמאכילה חתולים - ויכוח שהתגלגל ליריקות, צווי הרחקה, שוטרים, קנסות ומריבות משפטיות. סבטלנה מוציאה 4,000 שקלים בחודש על האכלת חתולים. "איך אפשר לראות איך דבר כזה סובל ברחוב?", היא אומרת. הסכסוך נמשך גם לאחר שהושג הסכם על פינת האכלה מוסכמת.

"האכלה מותרת כל עוד היא אינה מזהמת את הרחוב. רשויות רבות אינן מודעות לכך שחתולים הם חיה מוגנת, ואסור לאסור על האכלה", מדגישה עו"ד סיון זבולון נווה, העוסקת בזכויות בעלי חיים.

"בית החולים מטפל בחדירת החתולים"

אך מה קורה כשהויכוח נכנס לתוך בית החולים, שאמור להיות מקום סטרילי? המחלות עשויות לסכן את החולים, אבל חלק מאנשי צוות בית החולים אסף הרופא מפזרים אוכל גם לחתולים. רופא אחד זומן לבירור, בטענה שהוא מפר הוראה של בית החולים, אך, לדבריו ההוראה בלתי חוקית.  "לא יכולים לאסור על הבאת מים ואוכל לחיות שגרות כאן. מגיע להם לחיות". גם בבתי חולים נוספים נאסר על האכלת חתולים, ובבית החולים הרצוג צולמו חתולים מטפסים על מיטות חולים.

בבית החולים אסף הרופא פנו לשירות הוטרינרי לאחר שחתול שרט חולה. בשירות הוטרינרי אמרו שצריך לעקר ולסרס את החתולים ולהחזיר אותם הביתה, אך אילן יפתח, מנהל אדמיניסטרטיבי של אסף הרופא מצהיר כי "אם צריך, יש להתעמת עם העמותות האלה של אוהבי החיות ולא לאפשר לחתולים להיות בבית החולים".

בסיפור המורכב אין טובים ורעים - מאכילי החתולים מקדישים את עצמם על מנת שלחתולים תהיה איכות חיים סבירה, וגם המתנגדים רוצים איכות חיים סבירה. באמצע זה בעיקר מאבק ההישרדות של החתול הבודד, לשרוד בין בני האדם.

תגובת בית החולים הרצוג בירושלים: "בית החולים מטפל באופן מתמיד ואינטנסיבי בתופעת חדירת החתולים, בתיאום מלא עם השירותים הווטרינריים של עיריית ירושלים, על פי הנחיות המשרד להגנת הסביבה ותוך שמירה על 'חוק צער בעלי חיים'. תופעת חדירת החתולים קיימת בשטחים הציבוריים הכוללים יציאות לחצרות בכל מחלקה. כל המקומות הקשורים לתזונה והיגיינה בבית החולים, סגורים."