חיות הבר הפכו חלק מהנוף העירוני

חיות הבר כבר מזמן לא חיות רק בטבע: לא נדיר למצוא שפני סלע מתחת לחלון, חזירי בר ליד הבית, קיפודים בחצר ואפילו שועל בחדר המדרגות. הבנייה המואצת, הכבישים וגם גדר ההפרדה דחקו את החיות משטחי המחייה לתוך הערים. איך התושבים מתמודדים עם ההולכים על ארבע שמסתובבים ברחובות?

כשאנו, בני האדם מתרבים וצריכים מקום לגור בו, אנחנו בונים בתים, שכונות וכבישים - על שטחי המחייה של חיות בר כמו שועלים, שפני סלע, זיקיות וקיפודים. חלק מחיות הבר נכחדות וחלקן מסתגלות למצב החדש. המצב החדש גורם גם למפגשים תכופים יותר בין החיות לבינינו.

רוצים לקבל עדכונים נוספים? הצטרפו לחדשות 2 בפייסבוק

נטע אולמן מתל אביב מצאה קיפוד לפני שבוע. היא הלכה לטייל עם הכלבה צ'ילי וראתה בין השיחים קיפוד במצוקה. "הוא שכב על הצד, לא כמו שקיפודים אמורים לשכב. ידעתי שמשהו לא בסדר", מספרת אולמן, שידעה שלא כדאי להזיז אותו אם הוא לא בריא. אולמן לא חשבה פעמיים והתקשרה ל"קו לקיפוד" - קו חם שנועד למקרים הללו.

"הקו החם מקבל פניות מאנשים, עם שאלות כמו 'יש לי קיפוד בחצר, מה אני עושה?' או 'ראיתי קיפוד חולה, איך אני עוזר לו?'", מספרת עו"ד גלית סמואל, יו"ר פורום תושבים למען טבע עירוני ואיכות סביבה. "יש לנו מתנדבים שמסיעים את הקיפוד החולה או הפצוע לבית החולים לחיות בר".

"בכל שנה מגיעים אלינו כ-200 קיפודים מכל רחבי הארץ", מספר ד"ר יגאל הורוביץ, מנהל בית החולים לחיות בר של רשות הטבע והגנים והספארי. לא רק הקיפודים הם תושבים סמויים מהעין - בית החולים של ד"ר הורוביץ מלא חיות שמוגדרות כחיות בר, אך הפכו לבני בית בעיר - זיקית, שועל וחיות רבות נוספות. "אחרי שהחיות נרפאות, אנחנו משיבים אותן לטבע", מסביר הורוביץ.

"כלואים בגלל הפיתוח" (חדשות 2)

כלואים בין הגדר לבין השכונות שמתפתחות

בעת סיור ליד גדר ההפרדה באזור ירושלים, מבחין עמיר בלבן מהחברה להגנת הטבע בצבי בודד. "מדובר באחת הדרמות אולי הכי גדולות בעיניי של הטבע הישראלי, שבו הסמל הלאומי - הצבי - נכלא בין הפיתוח לביטחון. הם כלואים בין הגדר לבין השכונות שמתפתחות, ולא ברור מה יהיה איתם".

"היתרון היחסי של הצבי זה מהירות מאוד גדולה, אבל אם הוא כלוא ויש גדרות, אז לטורפים הפוטנציאליים שלו יש יתרון עליו", מוסיף בלבן, "ופה יש הרבה טורפים - כלבי בר שמסתובבים בשטח וטורפים צבאים".

בשכונת פסגת זאב בצפון ירושלים תושבים רבים מתלוננים על שפני סלע, שמסתובבים קרוב לבתים ואף נכנסים אליהם ואוכלים מהצמחים. "כשזה מתחיל להיות מסוכן לבריאות של התושבים, הבעיה היא יותר רצינית. אנחנו חייבים להתמודד איתה. ואם זה אומר לדלל את אוכלוסיית שפני הסלע, אז צריך לעשות את זה" אומרת יעל ענתבי, חברת מועצת העיר ירושלים ותושבת שכונת פסגת זאב - למרות שמדובר בחיה מוגנת.

ואכן, יש סיכון בריאותי בשפני הסלע - הם עשויים להיות נשאים של מחלת העור הלישמאניה, המוכרת כשושנת יריחו. הם לא מדבקים בעצמם, אלא דרך יתוש, שיכול לעקוץ אותם ואז להעביר את המחלה לאדם.