"מאמינים שנעצור את התפשטות הפוליו"

אחרי שרידי הפוליו הנוספים שנמצאו במערכות הביוב של ערערה ותל-שבע, במשרד הבריאות החליטו לזמן את כל הילדים עד גיל 6 שטרם חוסנו נגד המחלה למרפאות טיפת חלב. "האוכלוסייה שמעל גיל זה חוסנה, כמו כן היתה חסינות סביבתית גם מי שלא התחסן נחשף לזה", הסביר ראש שירותי בריאות הציבור במשרד הבריאות

אחרי הבדיקה אתמול, שגילתה שרידים נוספים של נגיף הפוליו במערכות הביוב של ערערה ותל שבע במשרד הבריאות פותחים במבצע חיסונים לילדים עד גיל 6.

רוצים לקבל עדכונים נוספים? הצטרפו לפייסבוק רשת

במסגרת פעולות המניעה,יאותרו כל הילדים שאינם מחוסנים לפוליו עד גיל 6 בכל הארץ, בדגש מיוחד על אזור הדרום - ויושלמו חיסוניהם. טיפות החלב הן אלה שיזמנו את הילדים, אך במשרד הבריאות מדגישים כי חשובה גם עירנותם של ההורים לבחון את פנקסי החיסונים של ילדיהם ולפנות לטיפות החלב אם לא קיבלו חיסון לפוליו. 

פרופסור איתמר גרוטו, ראש שירותי בריאות הציבור במשרד הבריאות, מסביר כי ההחלטה לחסן ילדים רק עד גיל 6 נובעת מכך שהאוכלוסייה מעל חתך גיל זה - מחוסנת כבר בצורה טובה. "האוכלוסייה שמעל גיל 6 נחשפה לחיסון הזה, כמו כן היתה חסינות סביבתית גם מי שלא התחסן נחשף לזה ונוצרה חסינות יתר", הסביר. לדבריו, ילדים עד גיל 6 שלא חוסנו לא יכולים לסמוך על החיסונים של חבריהם וצריכים להשלים את החיסון.

מקווים שהחיסונים יביאו לסוף הפרשה

פרופסור גרוטו מבהיר כי באופן כללי ילדי ישראל מקבלים חיסונים נגד פוליו מאז שנות ה-50. החיסון מתבצע בעזרת 5 מנות ש-4 מהן ניתנות עד גיל שנה - אך למרות זאת יש מי שלא חוסן. "הבעיה אינה אופיינית רק לאוכלוסיה הערבית", ציין ראש שירותי בריאות הציבור, "זה יכול להיות גם באוכלוסייה היהודית, אם כי רמת החיסון בשתי האוכלוסיות גבוהה".

גרוטו הביע תקווה כי המהלכים שמבצע משרד הבריאות יבלמו את התפשטות המחלה בביוב. "אנחנו מניחים שבאמצעות המבצעים שאנחנו עושים תסתיים גם ההפרשה בביוב ויסתיים האירוע", אמר.

בעקבות הממצאים האחרונים, לצד החיסונים, במשרד הבריאות החליטו לצאת בימים הקרובים גם במבצע הסברה באמצעי התקשורת, במטרה להגביר את המודעות לחשיבות השמירה על היגיינה - ובעיקר על שטיפת ידיים עם סבון לאחר שירותים, החלפת חיתולים ולפני מגע עם אוכל.

שרידי פוליו נמצאו גם בערערה ובתל שבע (רויטרס)

"מצב המצריך עירנות והיערכות מיוחדת"

בימים הקרובים ייאספו דגימות נוספות ותבוצע הערכת סיכונים נוספת להתפשטות מחלת הפוליו. בהתאם לנתונים שיימצאו יתקיימו התייעצויות נוספות עם ארגון הבריאות העולמי, ויוחלט מהי המדיניות המתאימה למאפייניה של ישראל.

 אתמול העמיק משרד הבריאות את בדיקת הימצאות נגיף הפוליו (שיתוק ילדים) באזור הדרום, לאחר שבשבועות האחרונים נמצאו שרידי הנגיף במערכות הביוב, בבאר שבע, אשדוד, קריית גת ורהט

"מדובר במצב המצריך עירנות והיערכות מיוחדת", נמסר ממשרד הבריאות לאור הממצאים של שרידי פוליו ביישובים נוספים. במשרד קיימו ישיבת התייעצות נרחבת, בשיתוף נציגי צוות טיפול במגיפות, נציגי הוועד המייעץ למחלות זיהומיות וחיסונים, ונציגי הוועדה למעקב אחר הפוליו בישראל.

"בהידבקות הראשונה הכל ישתנה"

אתמול בבוקר דנה ועדת הבריאות של הכנסת בגילוי שרידי נגיף הפוליו במערכות הביוב בערים בדרום הארץ. בפתח הישיבה הסביר פרופ' איתמר גרוטו את הדרך בה התגלו שרידי בפוליו. "באופן שוטף אנחנו מנטרים את מצב הפוליו מדגימות שנלקחות ממערכות הביוב ברחבי הארץ. לפני מספר שבועות הבחנו בממצא חריג, זהה לנגיף שזוהה במצרים לפני חצי שנה".

"לאור הממצאים ברהט הגברנו את תדירות הבדיקות מפעם בחודש לפעם בשבוע, ובנוסף הרחבנו את המעגל הבדיקה ליישובים שמסביב לרהט וכך גילינו את שרידי נגיף הפוליו גם באשדוד ובקריית גת. הפעם האחרונה בה נמצאו שרידי נגיף הפוליו בישראל הייתה בשנת 2002 באזור רצועת עזה", ציין גרוטו.

ד"ר אלון מוזס, נשיא האגודה הישראלית למחלות זיהומיות, העלה במהלך הדיון את שאלת ההיענות לחיסונים, שיעצרו את התפשטות הנגיף. "בינתיים הנגיף נמצא רק בביוב וזה בזכות החיסוניות הגבוהה, אבל במקרה הראשון של הידבקות הכל ישתנה", אמר, "יש פה החלטות קשות - האם אנחנו מסתכנים במקרה ראשון של פוליו פרא, כתוצאה מהידבקות ממערכת הביוב, או הידבקות פוליו מהנגיף של החיסון".