דוח המבקר: "תוחלת החיים קצרה יותר בפריפריה"

מבקר המדינה חושף פערים מטרידים ברמת השירותים הרפואיים בין הפריפריה לאזור המרכז. כתוצאה מכך תוחלת החיים קצרה יותר ואחוז התמותה גבוהה יותר באזורים המדוברים. "שוויון בתחום הבריאות ייטיב עם משק המדינה" מדגיש שפירא

למצולמים אין קשר לכתוב (חדשות 2)

תוחלת החיים של תושבי הפריפריה קצרה יותר והתמותה גבוהה יותר מאשר באזור המרכז - כך קובע דוח מבקר המדינה, השופט בדימוס יוסף שפירא, החושף פערים ניכרים באיכות וזמינות השירותים הרפואיים בין חלקי הארץ השונים.

רוצים לקבל עדכונים נוספים? הצטרפו לפייסבוק רשת

על פי ממצאי הדוח, תושבי הפריפריה נוטים לחלות יותר בסוכרת. הם ממעטים לעשות בדיקות מונעות כמו בדיקה לגילוי מומים מולדים ובדיקת מי שפיר. הם ממעטים בפעילות גופנית, מעשנים יותר וסובלים מהשמנה. "אף ששירותי הבריאות במדינה צריכים להינתן על בסיס של שוויון, קיימים פערים ניכרים בין הפריפריה לעומת המרכז בתחום התשתיות ובתחום כוח האדם הרפואי לסוגיו, לרבות בבתי החולים", מדגיש מבקר המדינה.

התופעה מתבטאת גם במחסור חמור בתשתיות רפואיות באזורים שמחוץ לגבול חדרה-גדרה. "שיעור המיטות ל-1,000 בני אדם בפריפריה נמוך באופן משמעותי מזה של תושבי המרכז", נקבע בדוח. לפי נתוני משרד הבריאות משנת 2010, במחוז תל אביב היה השיעור 2.48 ובמחוז מרכז - 1.97, לעומת 1.39 במחוז דרום ו-1.46 במחוז צפון.

בתי החולים בפריפריה: "תרבות של מצוקה תקציבית"

מבקר המדינה, השופט בדימוס שפירא (חדשות 2)
המבקר מגדיר את מצבם של המוסדות הרפואיים בפריפריה ככאלה הפועלים ב"תרבות של מצוקה תקציבית" ובגירעונות תמידיים הפוגעים בתפקודם התקין. "בתי החולים בפריפריה לא מקבלים מספיק תרומות, לכן הם משקיעים פחות בתשתיות", מסביר שפירא בדוח. "הכנסותיהם ממחקרים ומתיירות רפואית נמוכות אף הן".

מנתוני הדוח עולה כי קיים מחסור בכוח אדם בבתי החולים ובקופות החולים באזורים המדוברים. "כבר כיום נרשם מחסור ברופאים מקצועיים וברופאים מרדימים", מתריע המבקר ומוסיף: "הדבר ישפיע על הטיפול בבתי החולים בטווח הבינוני והארוך".

המחסור מתבטא גם בהיעדר כמות מספקת של רופאי ילדים מומחים וברופאי נשים. "בשל המחסור ברופאים בפריפריה, זמני ההמתנה לביקור אצל רופא ולטיפולים רפואיים מתארכים למעלה מן הסביר", מדגיש המבקר.

המיגון בברזילי לא הושלם, העומס ביוספטל בלתי נסבל

המבקר מתייחס באופן פרטני למספר בתי חולים בארץ ובהם בית החולים ברזילי באשקלון. בבית חולים זה, הנמצא בקו עימות ביטחוני עקב ירי טילים מרצועת עזה לא הושלמו עדיין תהליכי המיגון המלאים - זאת למרות החלטת ממשלה משנת 2007. "התשתיות שאינן ממוגנות עלולות להיפגע פגיעה קשה ממתקפות טילים", מזהיר שפירא שמדגיש כי לצורך השלמת המיגון חסרים מאות מיליוני שקלים.

150 אלף מטופלים על 65 מיטות, אילת (רויטרס)
הדוח סוקר גם את מצב בית החולים יוספטל באילת שעלול לקרוס תחת העומס הכבד המוטל עליו מדי שנה. בבית החולים 65 מיטות בלבד, זא למרות שבימי הקיץ נאמד הכיסוי הרפואי שבית החולים נותן בכ-150,000 מטופלים. "בית החולים נמצא בגירעון מתמשך של עשרות מיליוני שקלים בשנה", זאת גם מפני הטיפול הרפואי שמקבלים מטופלים שאינם מחזיקים בביטוח רפואי כגון מסתננים.

"לבית החולים הוצאות רבות גם בגין מימון הטסתם של רופאים מומחים ממרכז הארץ והלנתם בבתי מלון וכן מימון העברת חולים באמבולנס או במסוק של חיל האוויר לסורוקה או למרכז הארץ", נכתב בדוח.

המבקר מדגיש כי קבלת שירותי בריאות שווים באיכותם בפריפריה עשויה גם לסייע לפיזור האוכלוסייה בארץ. "לחברה יש מחויבות לאזרחיה, והיא אמורה לאפשר להם לממש את הפוטנציאל הבריאותי שלהם. צמצום אי-השוויון בתחום הבריאות ייטיב עם משק המדינה", מדגיש שפירא.

לקריאת הפרק המלא בנושא בדוח מבקר המדינה

תגובת משרד הבריאות:

נושא

התייחסות

נתוני בריאות נמוכים בפריפריה

משרד הבריאות פרסם ברשומות בשנת 2012 מבחני תמיכה למתן תמיכות של משרד הבריאות בקופות החולים לצורך ביצוע תכניות התערבות לצמצום פערים גיאוגרפים בתחום הבריאות. במבחנים הוגדרו רשויות בפריפריה גיאוגרפית כרשויות המופיעות באשכולות 1 עד 4 במדד הפריפריה. התוכניות מיועדות לקדם בריאות של קבוצות יעד המאופיינות על ידי גיל, מגדר, ונחיתות חברתית. תוכניות ההתערבות של הקופות הוגשו למשרד בתחילת שנת 2013. הזכאות לקבלת התמיכה תיבחן על ידי ועדת תמיכות של המשרד ביחס לפעילות שביצעה / תבצע הקופה בנושא לפי הקריטריונים שנקבעו.

כמו כן המשרד פועל גם לצמצום הפערים בתחומי הרפואה המונעת, בין היתר, באמצעות תכנית לצמצום תמותת תינוקות במגזר הבדואי, תכנית לקידום הצמיחה והפיתוח הכלכליים של האוכלוסייה הבדואית, מתן תמריצים לקופות לביצוע רפואה מונעת בתחום התזונה והפעילות הגופנית בפריפריה. כמו כן המשרד פועל בשיתוף עם הרשויות המקומיות להפעלת פרויקטים שונים בתחום הבריאות, לרבות בפריפריה.

 

מחסור במיטות אשפוז-מיטות אשפוז כלליות

שיעור מיטות לאשפוז כללי: השוואה בינלאומית של שיעור המיטות הכלליות מתוקנן לגיל הוצג במסמך משרד הבריאות "תכנון מערך האשפוז הכללי", גם השיעור המתוקנן נמוך בהשוואה למרבית ארצות אירופה. מסמך זה על תכנון הצורך למיטות אשפוז הוכן במשרד הבריאות, אך משרד האוצר לא הסכים לקבלו. בנוסף, בפרסום "מוסדות האשפוז 2011", אגף המידע מציג שיעור מיטות כלליות לפי מחוזות ונפות לאוכלוסיה המתוקננת לגיל, שמצביע על שיעור נמוך במחוז הצפון והדרום בהשוואה לשאר המחוזות, מגמה דומה לשיעור הגולמי. השיעור עלה במחוז הצפון ב- 2011 השוואה ל- 2010 (עדיין אין נתוני אוכלוסיה לפי נפות בסוף 2012). יש לציין כי במהלך 2011-2012, נוספו 245 מיטות כלליות. מהן שליש (84) במחוז הצפון !!!

 

 

מחסור במיטות אשפוז-מיטות אשפוז כלליות

הקצאת המיטות בין בתיה"ח שמבצע משרד הבריאות מושפעת משורה של משתנים, בראשם מצרכים רפואיים מקצועיים ומרכיב הפריפריה.

עד ספטמבר 2012 הוקצו לבתי החולים הכלליים בפריפריה 125 מיטות מתוך תכנית 960 המיטות (לבתי החולים הנצרתיים אשר נכללים בהגדרת המשרד לבתי חולים פריפריאליים נוספו 4 מיטות מתוך ה-125).

בנוסף, לביה"ח ברזילי נוספו 15 מיטות מחוץ לתכנית 960 המיטות (כחלק ממימוש תכנית מיטות 2000).

כך שבסה"כ נוספו לפריפריה 140 מיטות בשנים 2011-12. זאת , מתוך 375 מיטות שנוספו בכלל המערכת, שליש מכלל המיטות.

 

יש לציין כי פתיחת מיטות כרוכה בתהליכים נוספים שהעיקריים בהם הם גיוס כוח אדם והכנת התשתיות המתאימות לתוספת המיטות ולכן מועד הפתיחה משתנה בין בתיה"ח.

הוצגו תקני כוח האדם למיטות 2012 לבתיה"ח הממשלתיים בחודש פברואר.

בנוסף במידה ומשייכים את ביה"ח הלל יפה שבחדרה לפריפריה עולה מניין המיטות ל- 145.

 

הערה לגבי סקר בריאות 2009

זהו סקר משותף של משרד הבריאות והלמ"ס (הלמ"ס בצע במימון ותכנון משותף של משרד הבריאות והלמ"ס).

 

מיטות אשפוז לשיקום גריאטרי ולשיקום כללי

בהתייחס למחוז הצפון,  משרד הבריאות משקיע מאמצים בעידוד פתיחת מיטות לשיקום.

קיימת תכנית לטווח הקצר לפתיחת 18 מיטות לגריאטריה שיקומית במוסד "נאות טבריה" (המיטות יוספו בהתאם לעמידה בסטנדרטים שקבע המשרד),   ו-20 מיטות בבי"ח העמק. כמו כן, קיימת תכנית לפתיחת 18 מיטות לגריאטריה שיקומית ועוד 18 מיטות לשיקום כללי בבי"ח נהריה(בהתאם לקבלת תקציב).

בהינתן תקציב, מתוכננות להיבנות עוד 18 מיטות לגריאטריה שיקומית בבי"ח פוריה.

מחוז דרום :

שיקום כללי: היום יש 5 מיטות בדרום.

בתכנית הוספה של 36 מיטות נוספות לבית חולים ברזילי עד סוף שנת 2014.

בבית חולים סורוקה יוספו 15 מיטות .

 

שיקום גריאטרי: בעקבות שינוי מדיניות של המשרד קיימות מיטות של שיקום גריאטרי ב-3 מוסדות: בית בלב, נווה שיבא ובית אדר באשדוד.

תכנית המשרד היא הוספה של עד 60 מיטות באזור הדרום.

אשדוד: אסותא (ב') קבל רישיון של בית חולים עם מחלקות פנימיות, ילדים ושיקום גריאטרי.(רכשו את הבניין מעזרה וישועה)

התכנית היא הוספה של 100 מיטות עד סוף שנת 2013.

בשלב שבניית בית חולים אסותא תסתיים כל המיטות של אסותא ב' יהפכו למיטות גריאטריות.

 

עם זאת, מאפייני השוק מהווים חסם בפני יזמים פרטיים לפתיחת מיטות. בימים אלו פועל המשרד לגיבוש תכנית תוספת מיטות (בהמשך לדוח שטסמן).

בשנים הבאות אמורות לקום מחלקות שיקום חדשות בבתי החולים נהרייה וברזילי

 

 

השימוש בשרותי רפואה מרחוק-"אין שימוש מספק בטכנולוגיה של רפואה מרחוק"

מדובר בטכנולוגיה מלהיבה באשר ליכולות הטכניות שלה, ואין ספק שניתן להיעזר בה במצבים מסוימים. עם זאת, מכאן ועד לקריאה להרחבת השימוש בה יש מרחק לא קטן.

יש היבטים אתיים, תמחוריים ואחריות מקצועית המחייבים התייחסות.

מצורף, כדוגמא אחת בלבד, ניתוח של המצב בתחום זה בממלכה המאוחדת, מדינה בעלת מערכת בריאות די מפותחת, והדברים מדברים בעד עצמם.

(Jonathan Gornall, Does telemedicine deserve the green light? BMJ 2012; 345 doi: http://dx.doi.org/10.1136/bmj.e4622 (Published 10 July 2012)

המשרד הפיץ חוזר מנהל רפואה מספר 15/2012 מיום 20.5.2012 בנושא אמות מידה להפעלת שירות בריאות מרחוק. מצ"ב החוזר

 

מקורות כספיים וקשיים תפעוליים של בתי החולים הממשלתיים בפריפריה- תרומות

רובן המכריע של התרומות אינו מתקבל עבור הפעילות השוטפת אלא למטרות פרויקטאליות כגון בינוי. יש להדגיש כי התרומות הינן ייעודיות, מה שמהווה חסם משמעותי להקצאה מחדש של הכספים בין בתיה"ח.

עם זאת, משרד הבריאות מודע לפערים בנושא התרומות בין ביה"ח בפריפריה למול המרכז, ובהתאם יזם והוביל את כתיבת חוזר בנושא תרומות אשר נמצא כרגע בעבודת מטה במשרד.

משרד הבריאות מנסה לתקן את העיוות על ידי עדיפות מתקנת בעת דיוני התקציב לבתי החולים בפריפריה.

 

שחרור מתוכנן מאשפוז לקהילה-"משרד הבריאות החל לפעול רק ב-2012 ובהקשר לבי"ח ממשלתיים בלבד"

משרד הבריאות רואה חשיבות רבה בתאום השחרור של מבוטחים מבתי החולים אל הקהילה. לפיכך פרסם מינהל רפואה חוזר המחייב את בתי החולים להמציא מכתב שחרור במדיה אלקטרונית לקופות החולים.

מצ"ב חוזר מספר 20/2012 (אסמכתא 51416612)

 

נוסף לכך, בפרויקט שיתוף המידע של משרד הבריאות ניתן דגש מיוחד על שיפור רציפות הטיפול בשחרור מאושפזים מבתי החולים. במסגרת הפרויקט, עם כל שחרור של חולה מהמחלקה לרפואה דחופה או מאשפוז, נשלח עדכון על כך בצרוף מידע רפואי מבית החולים לקופת החולים הרלבנטית (אנו קוראים לנתונים שעוברים "קפסולת מידע"). קופת החולים אחראית להעביר את המידע לרופא המטפל. כך יהיה המידע הזה זמין לרופא המשפחה מיד לאחר שחרורו של החולה מבית החולים.

קפסולת המידע נמצאת בשלבים מתקדמים של פיתוח ותוכנס לפעולה בשבועות הקרובים.

 

היעדר מידע רפואי עדכני במשרד הבריאות-המשרד מקבל את החלטותיו הנוגעות לצורך בהוספת מיטות אשפוז והגדלת כוח אדם, על בסיס מידע חלקי ובלתי משוקלל

המשרד התבסס על שיעורי האשפוז לפי גיל ונפות במסמך "תכנון מערך האשפוז הכללי", למרות זאת משרד האוצר לא קבל התוכנית.

בפרסום "מוסדות האשפוז 2011", שמופץ בימים אלו מוצגים נתונים של שיעור המיטות הכלליות לפי מחוזות ונפות מתוקנן

מצ"ב הנתונים מתוך הפרסום.

 

המידע הקיים בידי משרד הבריאות

במהלך שנת 2012 חתם משרד הבריאות על הסכם להקמת מאגר מידע ארצי בנושא אי-שוויוןבשותפות מכון גרטנר לאפידמיולוגיה ולחקר מדיניות בריאות. הוכנה תכנית רב שנתית ובה הוגדרו תחומי הפעילות על פי שנים ותדירות הבדיקה. לנושא הוקצו 1.75 תקנים. פעילות הקמת בסיס המידע תאפשר לזהות ולנטר באופן אחיד ולאורך זמן פערי בריאות בתוך קבוצות באוכלוסייה הישראלית. זאת, על מנת לספק בסיס עובדתי למשרד הבריאות להתוות מדיניות בריאות, לאתר את קבוצות היעד ולהצביע על היעדים ומטרות ההתערבות.

בנוסף משרד הבריאות והמוסד לביטוח לאומי חברים בוועדה לשיתוף מידע שדנה בצורך במידע על בסיס משתנים כלכליים-חברתיים.

כדי לקבל מידע על מאפיינים מקצועיים ותעסוקתיים של הרופאים בישראל, ערכו משרד הבריאות והלמ"ס בשנת 2010 מחקר משותף שעסק בכוח אדם רפואי וסיעודי. בימים אלה החל המחקר במקצוע הסיעוד, ובהמשך יורחב למקצועות נוספים.

 

מבוטחי הקופות תושבי הפריפריה ממעטים להפעיל את תכניות השב"ן לעומת הפעלה מוגברת של תושבי תל אביב ומרכז"

בדוח הציבורי המסכם  את פעילות תכניות השב"ן לשנת 2010 נאמר כי ניתן להסביר את השימוש הגבוה במחוזות מסוימים בשל זמינות ונגישות מרכזים רפואיים גדולים באזורים אלו וייתכן גם בשל מודעות גבוהה לשירות זה של מבוטחי הקופה במחוזות אלו. בנוסף, יש לזכור כי מדובר בהשערות בלבד ולא במסקנות שאומתו.
 כאמור אין לתלות את כל השוני בשימושים בין המרכז לפריפריה בזמינות השירותים אלא ישנם סיבות נוספות כגון מודעות של המבוטחים. ניתן אף לראות זאת במספרים המופיעים בדוח המסכם את פעילות תכניות השב"ן לשנת 2011. לדוגמא; באזור הדרום בפרק הכיסוי של בחירת מנתח בכללית עלות התביעות ממוצעת לנפש נמוכה משמעותית (88 ₪) מאשר באזור ירושלים ומרכז הארץ, ולעומת זאת במכבי עלות התביעות הממוצעת לנפש בבחירת מנתח דווקא במחוז הדרום היא הגבוהה ביותר מכל המחוזות (259 ₪).

 

"עלה חשש שהקופות מעדיפות להשקיע משאבים באזורים המבוססים מבחינת כלכלית ולא בפריפריה"

הטענה בסעיף איננה ברורה. אם לכאורה  הניצול של השב"ן בפריפריה נמוך יותר (כפי שנטען) זה דווקא תמריץ לקופות לצרף מבוטחים מהפריפריה שכן לכאורה הם "רווחיים" יותר, היות והם משלמים דמי חבר כמו כל מבוטחי השב"ן אך מנצלים פחות לעומת חבריהם במרכז.

עם זאת יש להדגיש שבמסגרת בקשות של הקופות לשינויים בתוכניות השב"ן, משרד הבריאות מחייב אותן להציג פריסה ארצית של שירותים הנעשים במסלול ספקי הסדר הקשורים עם הקופה, על מנת למנוע מצב בו יהיו פערים בין זמינות השירותים בין המרכז לפריפריה.

 

השקעת קופות החולים בפריפריה

משרד הבריאות פרסם ברשומות בשנת 2012  מבחני תמיכה למתן תמיכות של משרד הבריאות בקופות החולים לצורך צמצום פערים במשאבים בתשתיות ברשויות בפריפריה גיאוגרפית בתחום הבריאות. המבחנים שפורסמו נועדו לתמרץ את הקופות להשקיע בתשתיות. ההשקעה ברשויות (באשכול 1-4) הוגדרה כהשקעה בציוד ומכשור ובתוספת של כוח אדם ותשתית. בתחילת שנת 2013 הגישו הקופות דיווחים על ההשקעות שלהן בתשתיות לשנים 2011-2012, הזכאות לקבלת התמיכה תיבחן  על יד ועדת התמיכות של המשרד ביחס לפעילות שביצעה / תבצע הקופה בנושא לפי הקריטריונים שנקבעו. המשרד מתכוון להמשיך לעודד קופות חולים בתחום שיפור התשתיות בפריפריה באמצעות מבחני תמיכה יעודיים.

 

הכללת הפריפריה בנוסחת הקפיטציה- אין מנגנון הבודק אם חל שיפור במדדי בריאות שונים.

"במדד הפריפריאלי לא נכללו יישובים חלשים כמו באר שבע, רהט וישובים הלא מוכרים בפזורת הבדואית"

משרד הבריאות בוחן באמצעות מבחני התמיכה לקופות החולי את ההשקעה שלהן בפריפריה. כמו כן, בכוונת משרד הבריאות לבקש מקופות החולים פירוט לפי מחוזות אודות ההוצאות שלהן על מבוטחים.

מדד הפריפריה של הלמ"ס אינו לוקח בחשבון מאפיינים חברתיים כלכליים, אלא רק מאפייני פריפריה גיאוגרפית.

שיעור רופאים-"על המשרד לשקלל את מספר הרופאים ביחס לסוג האוכלוסייה ולבדוק אם בפריפריה אכן קיים מחסור גדול ברופאים"

שיעור רופאים מועסקים מבוסס על עיבוד נתונים במשרד הבריאות מתוך סקר כוח אדם, שמצביע באופן ניכר על שיעור נמוך יותר במחוזות הצפון והדרום, שקשור גם לשיעור המיטות הנמוך יותר. תוצאות דומות התקבלו מאיסוף נתונים מינהליים ממרבית ארגוני הבריאות, ראה פרסום אגף המידע במשרד "כוח אדם במקצועות הבריאות 2010", שמציג גם שיעורים בקהילה ובבתי החולים לפי מחוזות ונפות.

שיעור רופאים-”קיים מחסר ברופאי סוכרת"

לא קיימת התמחות בתחום זה, המטפלים השכיחים הם רופאי משפחה ורופאים ראשוניים אחרים, כולל מומחים בפנימית וברפואת ילדים.

ההתמחות הקרובה אשר רלבנטית באופן חלקי לטיפול בחולי סוכרת מיוחדים היא באנדוקרינולוגיה, אחוז קטן מאוד מקרב חולי הסוכרת מטופלים על ידם.

 

חוזר הנגשה לשונית

על פי חוזר המנכ''ל נקבע כי תאריך היעד לתחילת יישום התוכנית הארגונית במלואה הינו שנתיים ממועד פרסומו.

 

חוזר הנגשה לשונית

משרד הבריאות בנה כלי בקרה בתחום הנגשה לשונית ותרבותית בקהילה ובבתי החולים וסעיפים בתחום זה שולבו בכלי הבקרה של הצוותים המקצועיים הקיימים. כפי שקבע חוזר המנכ"ל 7/11 סעיפים אלה יבדקו בבקרות השוטפות בשנת 2013 ולאחר מכן, על מנת לוודא שדרישות החוזר מיושמות במלואן.

 

חוזר הנגשה לשונית

חוזר המנכ"ל קבע כי שירותי תרגום במהלך טיפול יבוצעו באחת מהדרכים הבאות: הפעלת שירות תרגום טלפוני מקצועי, הפעלת מגשרים, העסקת אנשי צוות דוברי שפות. כל מוסד רשאי לבחור מבין האפשרויות השונות שנקבעו בחוזר המנכ"ל, יישום נושא זה ייבדק במהלך הבקרות שיבוצעו בשנת 2013. 

בימים אלה פועל משרד הבריאות לקדם הקמה של מוקד תרגום טלפוני רפואי בזמן אמת, אשר אמור לספק שירותי תרגום במספר שפות. בשלב הראשון המשרד נערך לביצוע פיילוט שיבחן את היקפי וצרכי השימוש של המוסדות השונים.

 

שיתוף פעולה עם המל"ג

משרד הבריאות פועל לקדם פתיחת מסלולי הכשרה בדרום למקצועות הפרא רפואיים בשיתוף עם משרד ראש הממשלה והמל"ג. תוך כדי כך המשרד מקדם פתיחת מסלולי הכשרה לסטודנטים מהמגזר הבדואי. למשרד נמסר כי בינואר 2013 ות"ת המליץ על פתיחת מסלול הכשרה בדרום (הפרעות בתקשורת) והרחבת המסלול הקיים (פיזיותרפיה) וההמלצה הועברה  לאישור מל"ג.

היעדר מידע רפואי לאומי עדכני במשרד הבריאות-"אין בידי המשרד מקור מידע אחיד ומקיף על מצב התחלואה בישראל לפי משתנים חברתיים-כלכליים"

סקרי הבריאות שמשרד הבריאות יוזם ומממן מציג נתוני שימוש בשירותי הבריאות (קהילה ואשפוז) ונתוני תחלואה לפי משתנים חברתיים-כלכליים, השכלה, מחוזות ועוד. הסקר האחרון בוצע ב- 2009. הסקר הבא מתוכנן בעוד כשנה. בנוסף, המשרד מפרסם מידע לפי מחוזות, נפות ולפעמים של ישובים על תשתיות (מיטות אשפוז, כוח אדם רפואי) ועל שימושים (אשפוזים וביקורים במיון).

 

בכל סקרי הבריאות שעורך המלב"ם יש מידע על השכלה, הכנסה ואיזור גיאוגרפי. בסקר הבריאות הלאומי שבוצע בשנים 2008-2010 (INHIS) כלל 10,000 מרואיינים ובסקר KAP 2010 שכלל כ-4,000 מרואיינים יש מידע על מדדים סוציואקונומים ופילוח לפי קבוצות אוכלוסייה (יהודים, ערבים). תוצאות סקר INHIS פולחו לפי מחוזות וקבוצות אוכלוסייה והמידע נשלח לכל רופאי המחוזות כך שכל מחוז קיבל את פרופיל התחלואה של תושביו בהשוואה לממוצע הארצי. גם בסקרים אחרים- פעילות גופנית וסקר ידע ועמדות 2012 המתנהל עכשיו כוללים מידע על משתנים חברתיים כלכליים. המשרד פועל לחקיקת תקנות לפיהן ניתן יהיה לקבל מידע על תחלואה במחלות שונות מקופות החולים. במידע זה יהיו פרטים על אזור מגורים ולו ניתן יהיה לשייך איזור סוציואקונומי.

 

 

דוחות נוספים מטעם מבקר המדינה:

אחד מכל חמישה אתיופים נושר מצה"ל

אלפי מטופלים מתים מזיהומים בבתי החולים

חשש מביצוע ניתוחים שאינם משיקולים רפואיים

ראש עיריית אור יהודה קיבל הטבות בשווי אלפי שקלים מקופת העירייה בעת שהעלה מופעי סטנד אפ

בכיר לשעבר בנמל אשדוד שהה 93 ימים בחו"ל ב-3 שנים

המשפחות החד הוריות בישראל חוות קשיים ואין אף גוף אחד שמרכז את הטיפול בהן

אחד מכל שלושה מורים המלמדים בחטיבות ובתיכונים לא הוכשר למקצוע אותו הוא מלמד

טיפול לקוי של האוניברסיטאות בהטרדה מינית

מבקר המדינה: טובות הנאה ברשויות המקומיות

חוסר שוויון בהנצחת ראשי המדינה

המבקר קובע: פחות מתגיירים, יותר חסרי דת

ליקויים חמורים בטיפול הרשויות בילדי הזרים