לאן הולכים דמי השיכון של קשישים בבתי אבות?

מי ששיכנו את יקירם בבית אבות ודאי מכירים את ההליך שבו הם פונים למשרד הרווחה כדי שיפנה אותם למעון מתאים - זאת לא לפני שהם נדרשים לשלם תשלום חד פעמי בגין ההליך. בפועל מתברר, כי התקשרות ישירה מול בית האבות הייתה יכולה לחסוך את ההוצאה המיותרת, שעלותה מסתכמת באלפי שקלים. אז מדוע זה כך ולאן הולך הכסף?

התרחיש העגום הזה יכול לקרות לכל אחד: מצבו של אחד ההורים שהגיע לגיל זקנה הולך ומידרדר, עד שהוא אינו יכול לתפקד באופן עצמאי ונאלץ לעבור לבית אבות סיעודי. אלא שהפתרון, שממילא אינו פשוט לבני משפחתו, נחשב בנוסף לכל גם ליקר מאוד. למרות הסיוע שמציעה המדינה בסבסוד העלויות לזכאים, בפועל מתברר כי מי שבוחרים במסלול זה – הזול לכאורה – נדרשים בדרך לשלם לעמותה חיצונית סכומים של עד אלפי שקלים.

רוצים לקבל עדכונים נוספים? הצטרפו לפייסבוק רשת

גובה התשלום, שבלעדיו לא ניתן לשכן את הקשיש בבית האבות, נקבע על פי הכנסותיו של האדם הסיעודי ובהתאם ליכולתם הכלכלית של בני משפחתו. הסכומים עצמם – תאמינו או לא – מועברים כלל בתי האבות בישראל דרך עמותה פרטית בשם "אשל", לצורכי שיפוצים.

מה שלא מספרים למקורביו של הקשיש, הוא שהתנהלות ישירה מול בית האבות ללא תיווך של שירותי הרווחה, הייתה חוסכת להם את התשלום השערורייתי לחלוטין.

בבדיקה שערכנו מול משרד הרווחה בנושא, גיבו נציגיו את דבר התשלום והבהירו כי קשיש לא ישוכן במעון מבלי שהמציא את אישור המחלקה לשירותים חברתיים על התשלום החד פעמי המדובר.

נציין כי התשלום מוחזר לבני משפחתו של הקשיש במקרה של פטירה או של עזיבת המעון בתוך חצי שנה מכניסתו אליו, וכי קשיש שמשרד הרווחה הכיר בו כזכאי לאשפוז בבית האבות מסובסד על התשלום השוטף שהוא חייב בו.

מה שעדיין לא ברור, הוא מדוע מלכתחילה דוחק משרד הרווחה בקשישים השרויים במצוקה להעביר אלפי שקלים לגוף חיצוני, כשבפועל אינם מחויבים בכך.