איך נלחמו בני ישראל בחרקים?

עוד לפני שהתמכרנו לריסוס הכימי היו קיימות עדויות שבני ישראל ערבבו בין סוגי ירקות שונים כדי ליצור סופר-שתיל המהווה מקור מזון עמיד נגד חיידקים ומחלות. בשנים האחרונות, כתוצאה מהמודעות הציבורית, עושים חקלאים "קאמבק" לפיתוח מימי קדם. "אנחנו מחזירים עטרה ליושנה", הם מסבירים

איך נלחמים באקרית ארגמנית? (באדיבות חישתיל)

הארבה שקפץ לאזורנו וצפוי להתארח כאן במהלך האביב נחשב ל"סלב" עוד מתקופת התנ"ך. מסתבר שגם אז ניסו, ואפילו הצליחו, להילחם בנזקים שהוא וחבריו החרקים גורמים לחקלאות מבלי לסכן בני אדם.

רוצים לקבל עדכונים נוספים? הצטרפו לחדשות 2 בפייסבוק

כתוצאה מהמודעות הציבורית נגד שימוש בחומרי הדברה, שעלולים לפגוע בבריאות, עושים חקלאים "קאמבק" לפיתוח מימי קדם שמאפשר לשלב בין מערכות השורשים של פירות וירקות שונים כדי ליצור מקור מזון עמיד ובטוח.

עוד לפני שהתמכרנו לריסוס הכימי, מציין דודו מגל מחברת "חישתיל", היו קיימות עדויות שבני ישראל ערבבו בין סוגי ירקות שונים כדי ליצור סופר-שתיל המהווה מקור מזון עמיד ואמין יותר. "אנחנו מחזירים עטרה ליושנה", הוא מבהיר, "בעצם כמעט שום דבר לא השתנה. החזרנו טכנולוגיה שקיימת כבר אלפי שנים, אבל הפכנו אותה למדע".

השורש מאבא, העלים מאמא (באדיבות חישתיל)

כדוגמה מציג דודו את אחד מירקות הקיץ האהובים ביותר. "כמעט כל האבטיחים שאוכלים בארץ גדלים על שורש של דלעת", הוא מציין ומבהיר מדוע: "לדלעת מסוגים מסוימים יש עמידות למספר מחלות קרקע שלאבטיח אין".

התהליך, מסביר דודו, מתבצע במעבדה מיוחדת ואורך כחודש. "אנחנו לוקחים את השורש של צמח אחד ומחברים לצמח השני שאת הייבול שלו רוצים לקטוף. לצמח החדש אנחנו מעניקים תנאים ספציפיים כדי שהצמחים, שרק לפני רגע היו נפרדים, יתחברו היטב ביחד".

ומה לגבי הטעם? "יש מצבים שהחיבור ישנה במידה מסוימת את הטעם", מודה דודו אבל מוסיף כי מדובר בשינוי זניח: "אנחנו בודקים כמובן מאות אפשרויות כדי לבחון איזה חיבור ייתן את התוצאה הטובה ביותר".

ואם במקרה חשבתם לחבר עגבנייה ומלפפון, עדיף שתשאירו אותם לסלט. "הם לא עובדים על אותה סיסמה", אומר דודו ומזכיר את האיסור לשעטנז בתורה: "כנראה שגם אז הבינו שחיבור מין שאינו במינו לא מוביל לתוצאות".