פעם בעשרים שנה: סיכום חודש ינואר

ינואר השנה היה אחד מהחודשים הגשומים ביותר בארץ ישראל. מפלס הכנרת זינק ב-124 סנטימטרים, הגשמים עברו את הממוצע הרב שנתי לינואר כמעט בגל האזורים - ולא מעט אזורים כבר סגרו את הממוצע השנתי לחורף כולו. אז מה עשתה "סערת העשור" למשק המים?

שיטפון בחדרה, בחודש ינואר (חדשות 2)

נראה שהחודשים נובמבר ודצמבר שגם הם היו גשומים במידה ניכרת מהממוצע, היו רק ההתחלה. ינואר השנה אמנם לא התאפיין במספר רב של ימי גשם, אבל שתי הסערות שהיו כאן, ובעיקר זו של תחילת החודש, הביאו לנתונים שלא ראינו בארץ ישראל עשרות שנים. בכל אזורי הארץ נחצה הממוצע הרב שנתי לינואר - למעט באילת. שיאנית הגשם: אשדוד, עם 350-390 מ"מ. בשירות המטאורולוגי מציינים שרק דצמבר 91' וינואר 74' היו גשומים יותר.

רוצים לקבל עדכונים נוספים? הצטרפו לחדשות 2 בפייסבוק

הצפות בכנרת, שעלתה ב-1.24 מטר (חדשות 2)
במפלס הכינרת נרשמה עלייה של 1.24 מטרים, יותר מהעלייה שנרשמה בחורף הגשום בינואר 1991, אולם מזכירים ברשות המים כי בשל עבודות תשתית נרחבות לא מתקיימת שאיבת מים מהכינרת ולכך עליית המפלס גבוהה מעט מהצפוי. החודש החולף התאפיין בשלל תופעות חורפיות נדירות: החל משלג בהרי הצפון וגם בירושלים שנערם לגובה של עד 30 ס"מ, שיטפונות נרחבים בנחלי הדרום והמזרח וכמובן, הנחלים והנהרות שזרמו בצפון ובמרכז בעוצמה אדירה.

מנסים להכריז על אסון טבע

סערת ברקים בינואר (שיר לוי)
למרות הנתונים המעודדים, סערת העשור שפקדה אותנו בינואר הביאה עמה גם נזקים קשים. בתים הוצפו, רכוש רב אבד ותשתיות רבות ניזוקו.בכנס שערך משרד החקלאות בשבוע שעבר, נערכה סקירה נרחבת על הסערה הגדולה בה השתתפו אנשי משרד החקלאות, נציגי רשות המים ורשות הניקוז, השירות המטאורולוגי ונציגות הקרן לנזקי טבע.

בסקירה הוצגו נתוני השירות ההידרולוגי אודות הזרימות בנחלים והתברר כי בחלק מהנחלים הארץ נשברו שיאי הספיקה לכל הזמנים, ביניהם נחל איילון שגרם להצפה בנתיבי איילון, נחל עמוד בגליל המזרחי וכן נחל אלכסנדר, שבו זרמו המים בעצמה המגיעה אחת ל-200 שנה. בנחלים נוספים אירועו שיטפונות שאף התעלו על שיטפונות חורף 91'-92'.


אסון טבע? נתיבי איילון מוצפים (אלעד זוהר)
נתונים אלה הם חלק מהכנת התשתית העובדתית לצורך הכרזה על סערת ינואר כאסון טבע, מה שיוביל לפיצוי בגין הנזקים לחקלאות. שרת החקלאות היוצאת אורית נוקד ביקשה מהגורמים המעורבים לזרז את התהליך על מנת להגיע להחלטה בהקדם.

לאור הנתונים  גוברת ההערכה כי באזורים שונים בצפון הארץ ובמרכזה יוכרז על אסון טבע, מה שיאפשר מתן פיצוי לחקלאים בגין הנזק שנגרם לתוצרת ולתשתיות על ידי הקרן לנזקי טבע. החודש הוחלט על הקצבת 8 מיליון שקלים לנפגעי השיטפונות שאינם מכוסים בביטוח, ועוד 15 מיליון שקלים לרשויות המקומיות לשיקום תשתיות.