הכנרת לא מתרוקנת – הכיס דווקא כן

גשמי החורף האחרון, שלושה מתקני התפלה, ועוד שניים שבדרך – כל אלו הביאו את ישראל למצב שבו לא הייתה מעולם: יש מספיק מים. ולמרות זאת, מחיר המים ממשיך להיות גבוה. רק באחרונה הוא עלה שוב בעשרה אחוזים. העניין הוא שהמחיר הזה גם לא צפוי לרדת. חלק מהסיבות הגיוניות, אחרות מרגיזות. מים בשפע – וביוקר

כבר שנים שהכנרת לא נראית ככה. "לפני כשנה-שנתיים הכנרת הייתה יבשה", נזכר אבי מלול, מנהל אגף מים עיליים במקורות. "זה היה אזור יבש, לא מוצף. עליית המפלס למעשה הציפה את האזור הזה".

רוצים לקבל עדכונים נוספים? הצטרפו לחדשות 2 בפייסבוק

המפלס העליון הוא 208 מטרים ו-80 סנטימטרים. אנחנו רחוקים ממנו בפחות משני מטרים. סבירות גבוהה שעד סוף החורף נגיע לקו האדום. המשמעות היא שאם בקיץ האחרון היו צריכים ללכת עשרות מטרים כדי להגיע למים, היום המים מגיעים כבר לקו החוף.

הכנרת מתמלאת לא רק בגלל הגשמים, אלא דווקא בזכות מתקני ההתפלה. ארבעה מתקנים שמייצרים בכל שנה כמות מים כפולה מהכנרת, מאפשרים לשאוב ממנה פחות מים. "במים האלה שחו דגים לפני 20 דקות", הסביר אברהם נתן, מנהל אגף התפלה ברשות המים. "אלה היו מי ים. עכשיו - הם מי שתייה". כיום, יותר מחצי מדינה כבר שותה ומתקלחת במים שהיו לפני זמן קצר מי ים מלוחים.

אז למה בכל זאת מחיר המים כל כך גבוה?

"המדינה לא תומכת היום בתעריף המים", אמר יו"ר רשות המים, אלכסנדר קושניר. "המדינה יצאה מהתמונה. כל משק המים מנוהל על בסיס התעריף שהאזרחים משלמים".

נציב המים הוא האחראי למחיר הגבוה. מחיר שקפץ בעשר השנים האחרונות ביותר מפי שניים. החודש, אגב, הוא עלה בעשרה אחוזים נוספים. כחלק מרפורמה, הופקעו המים והביוב מהרשויות המקומיות, והוקמו תאגידי המים: חברות ניהול שמספקות לנו את המים עד הבית. כיום ישנן 55 כאלה, ואפילו מבקר המדינה תהה מדוע צריך כל כך הרבה? לכל תאגיד ישנם דירקטוריון, מנכ"ל, סמנכ"לים ועשרות אם לא מאות עובדים.

"חברי הכנסת מחוקקים חוקים ואחר כך קוראים לצרכן לבוא ולשלם את הכסף, והכי נוח להם שיש את התאגידים", טען משה אשכנזי, מנכ"ל תאגיד מי מודיעין. "הם אומרים לעצמם 'כרגע נסיט לשם את האש, והכול יסתדר'. המחיר יקר להערכתנו ב-25%".

המרכיב השני אותו ניתן לצמצם הוא ההקלות במחיר לירדנים, לפלסטינים, לתעשיינים ולחקלאים, שאותן כל אזרח משלם מכיסו. "בכל שנה אנחנו משקיעים במערכת ארצית כשני מיליארד שקל לפיתוח", תיאר יו"ר רשות המים אלכסנדר קושניר. "התאגידים עכשיו משקמים את תשתיות המים שהוזנחו שנים רבות על ידי העיריות. אלה הדברים העיקריים שמשפיעים על העלאת התעריף, שהיא צנועה בהרבה מכל העליות שהיו במשק.

לחקלאים נגמרה הפרנסה

לפני 20 דקות אלה היו מי ים (חדשות 2)
בקיצור, משק המים הוא משל לתחומים נוספים: הממשלה ניצלה את משבר המים ופשוט גילגלה על האזרחים את התחום כולו. משטר הצנע והצמצומים באספקת המים הקפיצו לכל בית את המחירים, ולחקלאים הם גמרו את הפרנסה. "הפרדס הזה היה מניב כמויות אדירות של פרי, וכשהוא לא מקבל את המים, אז הוא הולך", הסביר החקלאי מלאכי ריינר מרעננה. "הגשם הוא מאלוהים. והשמיים לא מתאכזרים אלינו כמו השלטונות". מכסות המים לחקלאים שקוצצו לחצי עדיין לא הוחזרו, למרות שפע המים.

כשמסתכלים בגרפים של מצב הכנרת רואים שמחזורי השפע והבצורת הם במעגליות, כל עשר שנים. מתקני ההתפלה הביאו את ישראל למקום שבו המים לא תלויים בחסדי השמים. "אנחנו נמצאים במצב פנטסטי" הסביר הפרופ' חיים גבירצמן, מומחה למשאבי מים באוניברסיטה העברית. "תראה מה קורה במדינות שסביבנו. ירדן, מצרים, סוריה ועירק - אין שם מים בברזים, אנשים חיים במצב נורא. בעמאן יש לך מים יום בשבוע."

מבחינת רשות המים אנחנו מדינה אירופית לכל דבר. "בעוד חמש שנים", סיכם יו"ר רשות המים, "מדינת ישראל תספק לכל הצרכים, כולל גם התחשבות בצורכי טבע, את כל צריכת המים".