שותפות גורל - במסדרון בית החולים

ביומה השני של הלחימה בעזה התפוצצה פצצה בחצר ביתו של העיתונאי סמי עג'רמי. מרסיסי הפצצה נקטעו אצבעות ידיה של בתו ביסאן. במרחק של 25 קילומטרים משם, נפגעה מרקטה ידו של יוסף-יצחק, פעוט בן ארבע מקריית-מלאכי. אמו מירה, שהייתה עמו - נהרגה. השבוע מצאנו את שניהם באותו המסדרון בבית החולים לילדים שבתל השומר

ביסאן, בת תשע מעזה אוהבת, כמו מיליוני ילדות אחרות - את הבובה דורה ובעיקר היא אוהבת מאוד לצייר. היא נמצאת בבית החולים לילדים בתל השומר כי איבדה את רוב אצבעות כף ידה הימנית לפני כמה ימים במהלך מבצע "עמוד ענן".

רוצים לקבל עדכונים נוספים? הצטרפו לפייסבוק רשת

בשעות הבוקר הובילו את ביסאן אל חדר הניתוח. היא לא מבינה את השפה, מבוהלת מן הפציעה שעברה ומן הידיעה שהיא כאן, בארץ אויב, בעוד שאביה ואחותה התאומה נשארו בעזה. זה קרה ביום השני למלחמה, בעוד האבא, סמי עג'רמי, כתב מעריב בעזה מסקר את הלוויתו של ג'עברי. ביסאן ואחותה שיחקו בגינת הבית כששני טילים נחתו בחצר. בבית החולים בעזה טיפלו בפציעה באופן חלקי אך לא מספק. מרכז פרס לשלום הצליח להביא את ביאסן ואת אמה לישראל בתקווה שאפשר יהיה להציל לפחות אחת משתי האצבעות שנותרו בכף ידה.

"הסתכלתי ראיתי דם על הרצפה. התחלתי לשאול מי מכן נפגעה, בנות?", מספרת בדמעות סועאד עג'רמי, אמה של ביסאן. "ואז ראיתי את הבת שלי, כל היד שלה...היא אמרה לי 'אמא, השיניים שלי נפלו וצמחו חזרה, בטח גם האצבעות שלי יחזרו'. אמרתי לה: 'חמודה, האצבעות אינן כמו השיניים'. אז היא הסתכלה עליי ואמרה בתקווה: 'כל עוד יישארו לי שתי האצבעות - זה בסדר, כי אני אוכל להמשיך לצייר'.

בין עזה לקריית מלאכי

חדר אחד מפריד בין ביסאן לבין חדרו של יוסף יצחק, בן ארבע. ביום חמישי שעבר, באותו יום שבו נפצעה ביסאן נחתה רקטת גראד בביתה של משפחת שארף בקריית מלאכי. האמא מירה, בת 26, שליחת חב"ד בהודו - נהרגה בעוד שהאבא שמוליק ושלושת הילדים נפצעו. שתי אחיותיו של יוסף יצחק שוחררו בימים האחרונים מבית החולים, האב עדיין מאושפז בבניין סמוך ובני המשפחה מטפלים בילד הקטן שאיבד את אמו לפני שבוע.

בדומה לביסאן, גם יוסף יצחק איבד את אצבעות כף ידו. "התרסקו לו הידיים, הצליחו להציל שתי אצבעות ושתיים אחרות ממש לא הצליחו", סיפרה דודתו, רחל שארף.  "דיברתי איתו בלילה, שאלתי אותו מה הולכים לעשות לך והוא לא רצה להגיד, היה לו מאוד קשה להגיד שמעכשיו לא יהיו לו אצבעות", אמרה.

סועד עג'רמי, אמה של ביסאן, סיפרה כי הייתה עם בתה אתמול בפינתת הציור במחלקה, "והייתה שם משפחה ישראלית. מישהי שאלה אותי 'מה קרה לבתך?', עניתי לה שהפציצו את הבית שלי בעזה והיא אמרה לי שאנחנו באותו מצב", אמרה. "כשאת רואה שלמישהו מולך אין ידיים או רגליים את רואה אדם שנהרס לו העתיד, לא משנה לי מאיזה צד הוא, לא משנה לי מי הוא. אי אפשר לשאת את זה, הילדים אינם אשמים במלחמה", היא הוסיפה.

אתמול בבוקר שוב ליוו הסבא והסבתא את יוסף יצחק לחדר הניתוח כשהם כבר יודעים שאפסו הסיכויים להציל את שתי אצבעותיו שנפגעו. ביסאן עדיין חבושה ורק בימים הקרובים אפשר יהיה לדעת האם הצליחו הרופאים להציל את האצבע הפגועה שנותרה בכף ידה. כבר ימים שהיא לא מחייכת - הכאב, החשש ממה שצפוי והגעגוע לאבא ולאחותה התאומה שאת פניהם לא ראתה מאז שהיא נפגעה, משאירים אותה עצובה.