האסון הסביבתי בערבה: נאסר השימוש בצינור הנפט שדלף

המשרד להגנת הסביבה הודיע לחברת קצא"א על השבתת הצינור שממנו דלפו מיליוני ליטרים של נפט גולמי שגרמו נזק עצום לשמורות טבע. השר לשעבר פרץ: "צריך 'סופר-טנקר' סביבתי, קצא"א אחראים והם צריכים להשקיע את כל המשאבים"‎‎

הושבת עד להודעה חדשה. הצינור, הבוקר (המשרד להגנת הסביבה)

"עונש" לחברת קצא"א בעקבות הדליפה בצינור הנפט: בעקבות הערכת מצב נוספת שהתקיימה היום (ראשון) החליט המשרד להגנת הסביבה לסגור לאלתר את צינור הנפט ממנו אירעה הדליפה בערבה ביום רביעי האחרון. כעת חוששים במשרד מגשמים שיפיצו את הזיהום הסביבתי העצום - עד למפרץ אילת.

רוצים לקבל עדכונים נוספים? הצטרפו לפייסבוק רשת

מנהל מחוז דרום במשרד להגנת הסביבה, גיא סמט, הודיע לחברת קצא"א כי נאסר עליה להפעיל מחדש את צינור הנפט עד לקבלת אישור מחודש מהמשרד להגנת הסביבה. כמו כן נמסר מהמשרד כי במסגרת מאמצי בלימת הנזקים, פונו עד כה 8,500 טון של קרקע מזוהמת משמורת עברונה ומחוצה לה.

בהערכת המצב נקבע כי שאיבת הנפט הגולמי מבריכות הנפט העיקריות הסתיימה. המשרד להגנת הסביבה נערך לאפשרות כי שיטפונות יפזרו את הזיהום ביום שלישי הקרוב עם ירידת הגשמים. "במידה ויתרחשו שטפונות כבדים, הם עלולים להגיע אף למפרץ אילת, כעת מתרכזות העבודות בפינוי הזיהום משמורת עברונה", עדכן דובר המשרד רן ליאור.

קורא לסופר-טנקר סביבתי. פרץ (רויטרס)

פרץ: "אני לא חושב שקצא"א מתעלמים מהאחריות"

השר להגנת הסביבה עד לאחרונה, ח"כ עמיר פרץ (התנועה), טען בשיחה עם חדשות 2 Online כי האחריות לפגם בצינור הנפט מוטלת על קצא"א. "אין ספק שמדובר באחד האירועים האקולוגיים המשמעותיים ביותר שראינו, ואולי בהיקפים שלא הכרנו מאז הקמת המדינה, הדליפה מגיעה לאזורים הרגישים ביותר מבחינת השמורות ובעלי החיים", הוסיף פרץ.

השר לשעבר שיבח את פעילות משרדו, שנוקט בפעולות חירום על מנת לעצור את הזיהום והוסיף כי "קצא"א צריכים להשקיע את כל המשאבים - צריך לבחון האם עומד להיות אירוע של גשם, ואם כן אז צריך לשקול להקים סכרים שימנעו מהזרמים להגיע למפרץ. אסור שהחומרים הרעילים יגיעו לאזורים עוד יותר רגישים, וצריך לעשות הכל כדי להציל את בעלי החיים המיוחדים".

"צריך 'סופר-טנקר' סביבתי שמעמידים לרשותו את כל האמצעים", אמר ח"כ פרץ. "אני לא חושב שקצא"א מתעלמים מהאחריות - אין קשר בין מעמדה המשפטי של החברה לעובדה שיש אירוע שנמצא בחקירה. לא ידוע בשלב זה אם האסון נבע מחוסר טיפול ובעיות אחזקה או מפגיעה בלתי מכוונת. ברגע שהחקירה תסתיים - גם של המשטרה הירוקה וגם של הכחולה - יצטרכו להגיע למסקנות ולבחון את האחריות".

הצינור שנפגע, ארכיון (המשרד להגנת הסביבה)

"יש הרבה מאוד שאלות לגבי התפקוד"

"לא חושב שמדובר בזלזול או התעלמות, אבל באירוע חריג. צריך לגשת לעניין בגישה טכנית חדשה שתצמצם את הנזק המיידי. צריך לבדוק את החיישנים וההתרעה, מה מרכז הבקרה קלט בזמן אמת. יש הרבה מאוד שאלות, אבל אין לי ספק שאיש לא עשה זאת במזיד", סיכם פרץ. "בתקופת כהונתי היו יחסים מצוינים עם קצא"א - כל דרישה שהפנינו אליהם הם קיבלו בצורה חיובית. המתקנים פרוסים גם באזורים רגישים - גם כשדרשנו להשקיע הרבה משאבים הם עשו זאת".

במקביל, ח"כ תמר זנדברג (מרצ) קראה ליועץ המשפטי להסיר את החסיון של חברת קצא"א, שלדבריה אחראית לדליפה: "חברת קו צינור אילת אשקלון, שאחראית לאסון האקולוגי בערבה, נהנית ממעמד על - היא פועלת מתוקף חוק מיוחד שמעניק לה חסיון גורף על כל פעילותה", טענה זנדברג. לדבריה, קצא"א זוכה לחסינות משקיפות, בקרה וביקורת ציבורית עוד מסוף שנות ה-60 בשל הקשרים עם אירן ו"החברה ממשיכה ליהנות מחסינות גורפת כבר יותר מ-30 שנה".

כתמי הנפט בדרום, השבוע (המשרד להגנת הסביבה)

זנדברג הדגישה כי "החסינות התרחבה מצורך שהיה אולי הכרחי בעבר למסך עשן שמחפה על מינויים פוליטיים, התחמקות מתשלום מסים והחלטות עסקיות גרידא - חמקנות משקיפות ומפיקוח ציבורי מולידה אסון. לא מפתיע בכלל שחברה שאין עליה שום ביקורת לא עומדת במדדי בטיחות ואיכות סביבה, וחומקת מכל נסיון בקרה בחסות החסיון. מי יודע כמה עוד עמוק הבור וכמה הפרות בטיחות עוד מחכות להתגלות. אין סיבה שחברה תקבל חסינות מביקורת ופיקוח, בטח לא כזו שכבר הוכיחה חוסר אחריות וסיכנה את הציבור".