תלמידים - היכונו לרפורמת הענק בבחינה הפסיכומטרית

פחות מילים אזוטריות ויותר מיומנויות כתיבה - זהו רק חלק קטן מהרפורמה הגדולה שמתכננים המרכז הארצי לבחינות והערכה והאוניברסיטאות בבחינה הפסיכומטרית המאיימת על כל תלמיד בישראל. על פי הפרטים שמתפרסמים הבוקר בהארץ ובידיעות אחרונות, צפוי גם הציון הסופי בבחינה להשתנות בהתאם לחוג הלימודים שייבחר המועמד

הבחינה הקשה תהיה קשה יותר או קלה? אילוסטרציה (חדשות 2)

הדרך אל ה-800: בימים אלו עורך המרכז הארצי לבחינות ולהערכה רפורמה מקיפה בבחינה הפסיכומטרית בשיתוף האוניברסיטאות, כך מפרסמים הבוקר אור קשתי מהארץ ותמר טרבלסי-חדד מידיעות אחרונות. בין השינויים שנבחנים: צמצום אוצר המילים הנדרש והוספת פרק בחיבור.

על פי השינויים המוצעים, שצפויים להיחשף באופן רשמי לציבור רק בחודש הבא, יישמר אמנם המבנה האחיד של הבחינה לכל הנבחנים, אך לראשונה ישנו האוניברסיטאות את המשקל שניתן לכל חלק, בהתאם לחוג הלימוד אליו נרשם המועמד.

כך, למשל, מי שיבקש ללמוד באוניברסיטה מקצוע ריאלי יזכה לשקלול של 60% לפרק החשיבה הכמותית. לעומת זאת, מי שנפשו חפצה דווקא בלימודים הומניים, יצטרך להשקיע יותר בפרק המילולי, שיזכה למשקל של 60% מהציון הסופי.

הקץ למילים ארוכות ואזוטריות

מדובר בשינוי מהמצב הנוכחי כיום, שבו לכל נבחן ציון סופי וקבוע בכל האוניברסיטאות, שמורכב מ-40% מציון הפרק הכמותי, 40% מציון הפרק המילולי ו-20% מציון הפרק באנגלית. "ברגע שהאוניברסיטאות יתייחסו לציונים בנפרד, כל תלמיד יוכל להתמקד בלימוד החומר בתחום הרלוונטי לפקולטה שאליה הוא מבקש להתקבל", הסביר לידיעות אחרונות פרופ' פאול פייגין, המשנה לנשיא הטכניון והעומד בראש הוועדה הבין-אוניברסיטאית.

אחד השינויים הבולטים שתלמידי ישראל בוודאי יברכו עליו הוא השמטתן של מילים רבות מהפרק המילולי. כך יורדו ביטויים שאין בהם שימוש ביום יום ועד כה הופיעו בבחינה פעמים רבות. "כיום הסטודנטים נדרשים ללמוד באופן טכני מילים ארוכות ונדירות שרובן אזוטריות", אמר נשיא הטכניון פרופ' פרץ לביא והוסיף כי מדובר בשינון מיותר.

לעומת זאת, הדגש שיינתן על פרק החיבור, אמור להתמודד עם דיווחי המרצים בשנים האחרונות כי יכולתם של הסטודנטים להביע את עצמם בכתב ובצורה מנומקת ובהירה לוקה בחסר. כעת, יצטרכו הנבחנים לכתוב חיבור שייבדק על ידי שני מעריכים וציונו יהיה רבע מהציון הכללי בפרק המילולי.

"ברגע שיינתן משקל משמעותי לכתיבת חיבור, ישקיעו הקורסים הפסיכומטריים ובתי הספר התיכוניים בטיפוח מיומנויות הכתיבה והניסוח של תלמידיהם", העריך פייגין.

ברכה לפקולטות הריקות?

מעבר לשינוי בבחינה הפסיכומטרית, צפויות גם האוניברסיטאות לשנות את אופן חישוב ציוני הקבלה של המועמדים ללימודים. כיום, מורכב ציון הקבלה במחציתו מציון הבחינה הפסיכומטרית ובחציו השני ממוצע הבגרויות, כאשר האחרון זוכה לבונוסים שונים עבור מקצועות ברמה של ארבע יחידות ומעלה.

בנוסף, על פי הנהלים כיום, הבונוסים שניתנים על מקצועות הומניים שווים לאלו שניתנים על מקצועות מדעיים, דבר שמפחית לדעת מומחים את התמריץ של תלמידים לבחור בלימודים ריאליים. הרפורמה אמורה לשנות את המצב הזה ולאפשר בונוס גדול יותר במקצועות מדעיים ובמקצועות הליבה (היסטוריה, תנ"ך וספרות).

ברפורמה הזאת מקווים המומחים להשיג תוצאה כפולה: לעודד את התלמידים להתמקד בלימודי המתמטיקה, הפיזיקה והספרות בטווח הקצר, ובעתיד למלא את הפקולטות הריקות למדעים ולמדעי הרוח. מטרה נוספת היא להשפיע גם על הישגי התלמידים במבחנים בינלאומיים. האם המהלך הזה צפוי להצליח? נראה שהתשובה בסופו של דבר, כמו תמיד, נמצאת אצל תלמידי ישראל.

ממוצע הפסיכומטרי בישראל ב-2009: רק 531 נקודות

רק לפני חודשיים דווח כי על פי הדוח השנתי של המרכז הארצי לבחינות והערכה, חלה בשנת 2009 ירידה בממוצע השנתי של ציון הפסיכומטרי. עוד התברר כי אם אתה קיבוצניק, תל-אביבי או ילד להורים ילידי אירופה - קיים סיכוי שתקבל ציון גבוה יותר בבחינה.

הציון הממוצע בשנת 2009 עמד על 531 נקודות. זאת לדוגמא, לעומת הממוצע לפני שש שנים, שעמד על 541. הממוצע הגבוה ביותר נמצא בקרב הקיבוצניקים, ששומרים על ממוצע של 591.

מבין רשימת הערים בישראל, התל אביבים הם בעלי הציון הממוצע הגבוה ביותר, שעומד על 588 נקודות. אחריהם נמצאים תושבי גוש דן עם ממוצא של 571, תושבי השרון עם 559 נקודות וירושלים עם 554 נקודות בממוצע.

עוד התברר כי ילד להורים ילידי אירופה, אמריקה או דרום אפריקה מקבל ציון גבוה יותר מבן להורים ילדי הארץ. בן להורים אירופים מקבל בממוצע 579 נקודות אל מול 574 שמקבל יליד הארץ.

רוצים לקבל עדכונים נוספים? הצטרפו לחדשות 2 בפייסבוק