"בביטוח הלאומי רוצים שאנשים ימותו"

כל החיים אנחנו משלמים לביטוח הלאומי, אבל ברגע האמת, כשצריך שהם ישלמו לנו, זה הופך להיות קשה מדי, עד כדי גיהנום. זה לא צריך להיות כל כך מסובך כדי לקבל את מה שמגיע, אבל המציאות מוכיחה שקמה לה תעשייה שלמה של מומחים יותר ומומחים פחות שמוכנים לעשות בשבילנו את העבודה – בתנאי שנתחלק איתם בכסף

אף אחד לא מתכונן לזה כי אנחנו תמיד רוצים להיות בריאים, אבל החמרה במצב הבריאותי יכולה לקרות באופן פתאומי, בגלל מחלה או תאונה. כך, באמצע החיים, מוצא את עצמו האדם כשהוא נזקק - והמערכת עומדת מנגד, מערימה קשיים במקרה הטוב, ולא עוזרת כלל במקרה הרע.

כולנו, שכירים ועצמאים, משלמים כל החיים תשלומי ביטוח לאומי. הרעיון הוא שאם נאבד את יכולת העבודה או נתקשה בכך, תעזור לנו המדינה במתן קצבה חודשית צנועה - 2,000-3,000 שקלים בממוצע.

עם זאת, עד שהרעיון הזה יוצא אל הפועל, הנשמה יוצאת בדרך. "את צריכה לשבת כל היום ליד הטלפון והפקס. את מתקשרת אליהם ומחכה לפחות שבוע עד עשרה ימים, לחכות לראות אם הם קיבלו את התיק או לא", מספרת חביבה אשכנזי, שבעלה חלה ותבע את הביטוח הלאומי.

נלחמת בכל החזיתית

אייל, בעלה של חביבה, היה נהג משאית עצמאי. לפני שנתיים וחצי הוא עבר התקף לב ובעקבות זאת גם ניתוח מעקפים. מאוחר יותר הוא גם עבר השתלת לב מתרומה שקיבל - כל זאת בתוך שבועיים. בעקבות הניתוחים הוא גם סבל מזיהומים ומאז אינו יכול לעבוד וזקוק לסיוע רפואי.

"האינטרס של הביטוח הלאומי הוא לתת לאנשים כמה שפחות ושהם ימותו כמה שיותר מהר", טוען אייל. "אין ספק בכך", מסכימה איתו אשתו חביבה.

חביבה נאלצה לקחת על עצמה את עול הטיפול באייל ואת פרנסת המשפחה. בנוסף על כך, היא גם עומדת בראש המערכה מול הביטוח הלאומי. פעמיים איבדו להם את התיק הרפואי והמסמכים, ובסוף דחו את בקשתם לקצבת נכות.

השבוע גם יצאנו לתעד את מסדרונות הוועדות הרפואיות של הביטוח הלאומי, שם ניתן למצוא בקלות אנשים בוכים, מחפשים אחר החדר הנכון ולעיתים גם יוצאים מאוכזבים. כשסוף סוף מוצאים את חדר הוועדה הרפואית, לא תמיד הבדיקות נעימות.

תעשיית הייעוץ הפרטי פורחת

כשהמוניטין של המוסד לביטוח לאומי כל כך בעייתי, אפשר להבין איך עולות ופורחות לאחרונה חברות מסחריות שלוקחות הרבה מאוד כסף מאנשים שמבקשים למצות את זכויותיהם הרפואיות אל מול הביטוח הלאומי.

הם יודעים את הדברים, הם יודעים למי לפנות, הם יודעים איך לפנות, הם עושים את כל הפקסים והם עושים את כל הטלפונים. החברות האלה לא מייצגות את הפונים בתוך הוועדות הרפואיות. הן מייעצות לפני, נותנות טיפים, עוזרות להשיג את המסמכים הדרושים, ובעיקר מוסרות ידע שקשה מאוד להגיע אליו לבד.

מדובר בתעשייה לכל דבר: עשרות עובדים, יועצים, מוקדניות וחדרי משרד מפוארים במקומות היקרים ביותר בתל אביב. אנשים חולים ונכים מגיעים אליהם מכל הארץ בתקווה להשיג יותר ומשלמים 17-33 אחוזים מהקצבאות שהם מקבלים במשך מספר שנים.

במוסד לביטוח לאומי בטוחים שהשירות הזה מיותר ושהחברות מנצלות את המצב הקשה שבו נמצאים נכים וחולים, ושבסוף החברות לא מצליחות להשיג יותר ממה שמצליחים אנשים שעושים זאת בעצמם.

בניסיון להפוך את השירות של הביטוח הלאומי לנגיש יותר, הם גם מחלקים תקליטורים עם סרטוני הדרכה. עם זאת, נדמה שהבעיה הזאת צריכה טיפול כוללני יותר או אפילו מחשבה מחודשת על כל המבנה של המוסד המסורבל הזה, שכולנו מממנים במשך כל החיים.

רוצים לקבל עוד עדכונים? הצטרפו לחדשות 2 בפייסבוק