מחקר: כרבע מהנהגים הישראליים – תוקפניים

מיתוסים רבים קיימים סביב הנהג הישראלי, אך עכשיו זה מוכח שחור על גבי לבן: הנהגים הישראלים תוקפניים, מאבדים סבלנות, צופרים ועוקפים. מחקר מגלה פרופיל לא מחמיא של הנהג הישראלי וקובע: גברים ונשים צעירים תוקפניים יותר ממבוגרים. וגם: גברים מקבלים יותר דוחות מנשים

הנהג הישראלי "חותך" את הפקק (חדשות 2)

שתי צפירות קצרות ברצף, מעבר מהיר של נהג מנתיב נסיעה איטי לנתיב מהיר יותר בפקק, היצמדות מאחור, לחתוך, לעקוף, להוציא יד מהחלון, לסמן תנועה מגונה ולקלל - אלה התנהגויות המאפיינות את הנהג הישראלי הממוצע, על פי מחקר חדש שנערך במכללה האקדמית צפת.

"הנהג הצעיר תוקפן יותר מהנהג המבוגר, והגבר הנוהג בכבישים תוקפן יותר מהאישה במכונית הסמוכה", מסבירה במחקרה ד"ר ליפז שמוע-ניר, מרצה לפסיכולוגיה במכללה. "כרבע מהנהגים הישראלים מגלים התנהגות תוקפנית בכבישים".

עוד עולה מהמחקר כי גברים מקבלים יותר דוחות תנועה מנשים, אולם לא נמצא הבדל מובהק בין גברים לנשים בשיעור מעורבותם בתאונות דרכים. הנתונים מראים עוד כי ביותר מ-50% מתאונות הדרכים מעורבים נהגים בגילאי  17-34. בנוסף נמצא כי גיל הנהג הוא אחד המשתנים המשפיעים ביותר על ביצוע עבירות התנועה.

לדברי החוקרת, בהסתמך על ממצאי המחקר ניתן יהיה לפתח כלים לאיתור נהגים המועדים להתנהגויות מסוכנות, תוקפניות ואלימות, ולהקטין את שיעור תאונות הדרכים. "המחקר מהווה מראה להתנהגות האלימה המאפיינת את החברה הישראלית", קבעה.  

מאות נהגים נבדקו במהלך המחקר

המחקר מורכב למעשה משני מחקרים שמטרתם הייתה להבחין בין סוגי התוקפנות של נהגים בכבישים. מכיוון שתוקפנות בנהיגה היא התנהגות שכיחה בכבישי ישראל, חשובה האבחנה בין נהגים שמגיבים בתוקפנות לאירוע כלשהו, לעומת נהגים אשר מגיבים בעוינות סתם כך, ועלולים לבצע עבירות תנועה קשות, תאונות או להיות אלימים כלפי נהגים אחרים.

במסגרת המחקר נבדקה התנהגותם של מאות נהגים בתנאי לחץ שונים ובשעות עומס בכבישים ובכניסה לחניונים באוניברסיטת בר-אילן. איסוף הנתונים נעשה באמצעות תצפיות על הנהגים בשעת ההמתנה לכניסה לחניונים. בנוסף חולקו שאלונים לכלל האוכלוסייה ועשרות נהגים שהשתתפו בקורסים לנהיגה מונעת התבקשו לענות על התנהגותם במצבים שונים בכביש, ומעורבותם בתאונות דרכים.

מהמחקר עולה כי תוקפנות עוינת באה לידי ביטוי התנהגותי לא בהכרח באמצעות פתרון הבעיה הגורמת לעיכוב הנהג, אלא מכוונת להוצאת כעס על הנהג המעכב או לפגיעה בו והיא כוללת בין השאר צפירה ארוכה, היצמדות מאחור, עקיפה של הנהג וכו'. תוקפנות אינסטרומנטאלית בנהיגה כוללת את כל אותם ביטויים התנהגותיים שהנהג התוקפני חושב שיסייעו לו לעקוף את הגורם המעכב או החוסם בכביש: צפירה קצרה, הבהוב אורות ולחתוך נתיב.

22% מהנהגים הפגינו תוקפנות

קצת נתונים: מהמחקר עולה כי כ-22% מהנבדקים הפגינו התנהגות תוקפנית כלשהי. כ-3% מהנבדקים צפרו צפירה קצרה, כ-1% מהנבדקים צפרו צפירה ארוכה, כ-3% מהנבדקים צפרו שתי צפירות קצרות ברצף, כ-7% מהנבדקים "חתכו טור" וכ-8% מהנבדקים נצמדו לרכב שלפניהם.

גברים צעירים הפגינו באופן מובהק יותר תוקפנות מגברים מבוגרים. כמו כן, ניתן לראות שבקרב נשים נמצא הבדל מובהק לפיו נשים צעירות הפגינו יותר תוקפנות מנשים מבוגרות. בבחינת ההבדלים בין גברים לנשים בקבלת דוחות משטרה ו/או במעורבות בתאונות דרכים, נמצא שבקרב מקבלי הדוחות יש באופן מובהק יותר גברים מאשר נשים. אולם לא נמצא הבדל מובהק בין גברים לנשים בשיעור מעורבותם בתאונות דרכים.

לפתח כלים מעשיים לאיתור נהגים מסוכנים

"ההשלכות המעשיות של ממצאי המחקר שנערך בהנחייתו של פרופ' מני קוזלובסקי, מהמחלקה לפסיכולוגיה באוניברסיטת בר-אילן, קשורות לנושא הבטיחות בכבישים ולמניעת תאונות דרכים", אומרת ד"ר שמוע-ניר. "זאת משום שבהסתמך על ממצאיו, ניתן יהיה לפתח כלים מעשיים לאיתור נהגים מועדים להתנהגויות מסוכנות, תוקפניות ואף אלימות בזמן נהיגה".

עוד היא מציינת כי המסקנות יכולות לשמש בפיתוח תוכניות התמודדות ומניעה עבור נהגים מסוכנים ובכך, לשפר את תרבות הנהיגה ולהקטין את שיעור תאונות הדרכים בישראל. הממצאים המלאים התפרסמו בארה"ב כפרק בספר העוסק בהתנהגות תוקפנית ואלימות נהגים.