אף פעם לא מאוחר: תואר ד"ר בגיל 81

שלא כמו קשישים רבים אחרים שעסוקים בבילויים, משחקי קלפים והתעמלות - אליעזר שוורץ, ד"ר אליעזר שוורץ בשבילכם, סיים דוקטורט. הנושא קרוב ללבו של ניצול השואה: עובדי כפייה ברייך השלישי

ד"ר אליעזר שוורץ מקבל תואר, השבוע (אוניברסיטת חיפה)

קשישים רבים שיצאו לפנסיה משחקים קלפים, מתעמלים, מבלים ונפגשים עם חברים. לאליעזר שוורץ היו תכניות אחרות. מי שהיה עובד כפייה במחנות הריכוז של הנאצים בתור נער, סגר מעגל בגיל 81 לאחר שקיבל השבוע תואר ד"ר מאוניברסיטת חיפה על מחקר בנושא "עובדי כפייה ברייך השלישי".

"בגיל 16 הגעתי לאושוויץ ועברתי בין המחנות במשך שנה עד תום המלחמה", מספר שוורץ. "לאחר השיחרור חזרתי לעיר הולדתי בהונגריה, אבל ראיתי שאף אחד אחר מהמשפחה שלי לא חזר, וכך החלטתי לעלות לישראל".

בשנת 1947, כשהיה בן 19, הוא הגיע לארץ, הקים משפחה, למד לתואר ראשון ושני. ועכשיו, 57 שנה לאחר שכף רגלו נגעה באדמת ארץ הקודש– הפך שוורץ לדוקטור מן המניין. את התואר הראשון סיים שוורץ בגיל 45. בנוסף הוא מחזיק שני תארים שניים: אחד בסוציולוגיה ואנתרופולוגיה ושני בתחום עבודתו כמתכנן ערים.

המלצה מהנכדים

כשיצא לפנסייה בגיל 75 יעצו לו הנכדים למלא את הזמן בכתיבת עבודת דוקטורט. השנים שעברו ובעיקר הטכנולוגיה שהתפתחה, לא ממש הרתיעה אותו. "זה עבר ללא בעיות", הוא אומר. "לא הייתה לי בעיה להתרגל לשינויים".

אל עבודת הדוקטורט שלו, כך הוא מספר, הוא ניגש בצורה מדעית וקרה. "התנתקתי לגמרי מהסיפור האישי הרגשי שלי", מעיד שוורץ. "עשיתי את זה בכוח",. לצד המקצועי הוא דווקא כן השתמש בעברו. "עסקתי, לדוגמה, בעבודה בנושא הסבת מכרות למפעלי תעשייה תת-קרקעיים. עבדתי שם. אני הסבתי מכרות למפעלים תת-קרקעיים. אני מכיר את הדברים ויודע איך העניינים התנהלו בפועל ממקור ראשון. זה מקור מידע שאין לאף היסטוריון אחר".

אחת המסקנות אליהן הגיע שוורץ בעבודה היא שחלקים רבים בעבודות הבנייה בגרמניה הנאצית נעשו בצורה לא מקצועית ושלומיאלית. "כדי להבין איך עם שנחשב כקפדן ודייקן עשה עבודה שלומיאלית צריך לקרוא את כל המחקר", הוא ממליץ.