הוא דתי, היא חילונית - ובכל זאת הזוגיות פורחת

הם חיים ביחד, גרים ביחד ועושים הכל ביחד, אבל משהו "קטנטן" מבדיל ביניהם: בן-זוג אחד דתי והשני (או השניה) חילוני. האהבה תגבר על הכול או שזה מתכון לאסון? בין קודש לחול: סיפורם של 3 זוגות מעורבים

זוגיות בצל הפערים (רויטרס)

סביר להניח כי כל אחד ואחת מאיתנו מצוי בקושי כזה או אחר בחייו הזוגיים: איפה נגור? יהיה לנו כלב? איזה שולחן נקנה לסלון? כולנו יודעים שרוב הריבים הכי גדולים מתחילים בשאלו כמו: באיזה צבע נצבע את הקירות? עכשיו נסו לענות על השאלה הבאה: מה היה קורה אם הייתם מתאהבים במישהו עם השקפת עולם שונה לחלוטין משלכם?

האם אתה - חילוני מהעיר הגדולה - היית מסתדר עם תכולת עיניים דתייה מדליקה שהתחנכה באיזו התנחלות נידחת? תחשבו על זה: אתה קם בשעה 13:00 בשבת עם האנג-אובר מטורף מהמסיבה של הלילה, וקינחת במשחק הדרבי שבו, כמו תמיד, מכבי שוב הפסידה. והיא? היא בילתה את השבת בארוחה משפחתית. האלכוהול היחידי שהיא שתתה היה לגימה מגביע היין מהקידוש. כשאתה צעקת "יאללה הפועל", היא בכלל שרה את המנון התנועה "קדימה בני עקיבא".

האם זה זיווג אפשרי שיכול להחזיק לטווח ארוך? דרך היא טובה לברר היא לשאול את הזוגות עצמם, הזוגות שצריכים להתמודד על הפערים יום-יום, שעה-שעה.

הכירו את הזוגות

בפאנל המיוחד שלנו השתתפו שלוש נשים עם שלושה סיפורים:

דינה פיימן: ירושלמית בת 28. זה שהיא חילונית לא משנה את העובדה כי היא כבר נשואה כבר שש שנים לבעלה שומר המצוות, גבי בן ה-31.

תמר (שם בדוי): נמצאת בקשר זוגי עם אורי (שם בדוי) כבר שמונה שנים. לפני כמה חודשים הם נישאו. במקרה של הזוג הזה, דווקא תמר היא הדתייה, ואילו אורי הוא חילוני שעם השנים וההיכרות עם תמר בחר לחזור בתשובה.

עינת הלוי-לוין-אסף: בת 30. גדלה והתחנכה בירושלים ובבני עקיבא. מנהלת תקשורת במשרד יחסי ציבור. נשואה מזה שנה לצפריר אסף - קיבוצניק מהשומר הצעיר.

איך מתנהלת אצלכם השבת?

"השבת אצלנו היא מאוד רגועה, משפחתית וביתית", מספרת דינה. "אני שומרת שבת בצורה מלאה ככבוד לבעלי ולא מפאת אמונה. אם אני רוצה לצאת עם חברות אז אני יוצאת וגבי מקבל את זה בהבנה מלאה. מחוץ לבית אני 'חופשייה' למעשיי ולהשקפת עולמי". גם עינת ואסף מצאו את דרך המלך. "בגדול אנחנו שומרים שבת בבית", מספרת עינת. "כשאנחנו בקיבוץ אצל ההורים של צפריר נעשה קידוש ונדליק נרות, אבל הוא לא ישמור שבת. הוא כן יענה לטלפון, יראה טלוויזיה, יבשל וכו'".

אצל תמר הבעיה נפתרה כמובן לאחר שאורי חזר בתשובה. "לפני שהתחתנו, את רוב השבתות בילינו בנפרד", היא מספרת. "כל אחד היה אצל משפחתו. כשהיינו בשבת יחד אז כמובן שמרנו שבת. בשביל אורי זו הייתה הזדמנות ראשונה לחוות את השבת".

עד כמה נאלצתם להתפשר?

"בזוגיות חייבים להיות פשרות", עונה דינה. "אני מכבדת אותו כשאני בבית בשבת, אך מצד שני גבי יודע ומבין שאני לא, למשל, אכסה את הראש. מבחינת כשרות אין בעיה כי אני צמחונית. סך הכל השוני מבחינה דתית הוא לא גורם שמפריע לנו".

"לשנינו היה ברור מאוד שאנחנו הולכים בדרך משותפת", מציינת עינת. "דאגנו ליצור לעצמנו מציאות ואורח חיים שלא מצריך להתפשר. מצאנו את הפתרונות שלנו שבהם שנינו מרגישים טוב. לגבי חינוך הילדים העתידיים - עדיין לא פתרנו את זה סופית. יש אופציות של בתי ספר מעורבים וכו', נראה". דינה מסכמת את הנושא באופטימיות: "כל אחד מקבל את השני כפי שהוא. האהבה, החברות והכבוד הדדי הם מעל לכל".

האם חשבתם אי פעם לוותר בגלל הפער באמונה?

"חד משמעית לא - אפילו ההפך", אומרת דינה. "זה היה חלק מהכיף להכיר משהו חדש. בעקבות ההיכרות עם גבי נחשפתי ליהדות ומצאתי את היופי שבה. לפני ההיכרות איתו חשבתי שהדת היא משהו מאוד סגור וצר, אבל גילתי שזה עולם עשיר, עמוק ומעניין המביא לי הרבה אושר בחיים".

לתשובה הזו מצטרפת גם עינת. "אף פעם לא", היא אומרת. "לי יש המון חברים חילוניים ולו יש המון חברים דתיים. שניניו התערבבנו בקהילות השונות מגיל מאוד מוקדם, כך שלמעשה זה לא היה משהו יותר מדי חדש".

לעומת דינה ועינת, תמר מודה שלא תמיד הכל היה כל כך ורוד. "זה עלה מדי פעם על הפרק בגלל חוסר הרצון מצידנו להתפשר", היא מודה, "אבל זה נבע רק מחולשות רגעיות. היום זה כבר לא מפריע לזוגיות". לדינה חשוב להדגיש כי על אף הפשרות, עמדותיה נשארו איתנות. "ההשקפה החילונית שלי נשארה מוצקה", היא מתעקשת. "גיליתי שאפשר לקחת מיהדות המון גם לתוך החיים החילוניים".

הפתרון לפערים: תקשורת בין בני-הזוג

בשביל להבין קצת את הטיב היחסים בזוגות - האתגרים והפתרונות - רצינו לשמוע גם חוות דעת מקצועית. שוחחנו עם אסתי תירוש וניצה לוי, שתי יועצות זוגיות ומשפחתיות ממרכז "דואט" לטיפוח הזוגיות.

"לזוגות כאלה חייבת להיות תשתית של תקשורת טובה מאוד כדי להצליח לאורך זמן לגשר על הפערים", הן מזהירות. "זוגות שלא יידעו לבוא אחד לקראת השני ולהתחשב אחד בצרכי השני, עלולים ליפול לסבך של מריבות וכעסים, אף יותר מזוגות אחרים".

מסתבר שלבני הזוג המעורב גם סיכוי טוב יותר להתעמת. "יש להם יותר סיכוי לריב", הן מציינות, "כי לכל הסיבות הרגילות שעליהן רבים בני זוג נוספת גם סיבת הדת. הפערים יכולים לחלחל יום יום ושעה בחיי היום יום".

אך בשביל לסיים עם אופטימיות, חשוב לציין שכמו בכל דבר - תקשורת טובה היא הבסיס לפתרון כל משבר. "הדגש הוא על היכולת לנהל דיאלוג על כל בעיה", הן מסכמות. "חשוב לנסות ליצור אווירה של כבוד והתחשבות הדדית".

המסקנה היא אחת: צו הפיוס דורש מאיתנו לגשר ולהתפשר, אך בסופו של דבר, אהבת אמת מנצחת את רוב רובם של המכשולים.