פרס ישראל לדורון אלמוג: "מסע להפיכת ישראל לחברה סובלנית"

הפרס היוקרתי על תרומה למדינה בתחומים שונים הוענק ל-11 שתרמו למדינה במדע, בתרבות ובמפעלי חיים. בין הזוכים היה גם אלוף במיל' דורון אלמוג, שהקים כפר שיקומי לילדים בעלי צרכים מיוחדים, לאחר שבנו ערן נולד עם פגיעה מוחית קשה. "ערן מעולם לא קרא לי 'אבא'"

טקס הענקת פרס ישראל התקיים הערב (חמישי) בבנייני האומה בירושלים במעמד ראש הממשלה נתניהו, נשיא המדינה ריבלין, נשיאת בית המשפט העליון נאור ובכירים נוספים. אחד עשר הזוכים הנבחרים, יקבלו את הפרס היוקרתי על תרומתם בנושאים שונים. אלוף במיל' דורון אלמוג, שקיבל פרס על מפעל חיים, סיפר על בנו ערן, שנולד עם פגיעה מוחית קשה ונפטר לפני 9 שנים.

רוצים לקבל עדכונים נוספים? הצטרפו לפייסבוק רשת

"ערן בננו מעולם לא ידע עצמאות מהי", אמר אלמוג בטקס. "ערן מעולם לא קרא לי 'אבא' או לדידי רעייתי 'אמא'. למרות זאת, הוא היה המורה הגדול של חיי".

"בשם ערן וחבריו שלא ידעו עצמאות מהי אבקש שטקס זה יהה תחילתו של מסע לתיקון עולם להפיכתה של החברה שיראל לחברה סובלנית יותר ומכילה יותר", ציין אלמוג. "צעד קטן למקום הנשגב של חברת מופת".

אלמוג ושר החינוך בנט, הערב

אלוף במיל' דורון אלמוג הקדיש את מרבית חייו למדינת ישראל ולאזרחיה ותרם תרומה משמעותית בתחום הצבאי בשורה של תפקידים פיקודיים במלחמות ובמבצעים צבאיים נועזים.

בהיותו אב לערן, ומתוך היכרותו האישית הקרובה עם צורכיהם של ילדים ובוגרים בעלי צרכים מיוחדים, יזם דורון אלמוג את הקמת הכפר השיקומי "עלה נגב - נחלת ערן". הכפר מאפשר לאוכלוסייה זאת להתקיים בדרך מכובדת ומקדמת, מתוך מטרה לשבור את חומות הבושה ולשנות את האופן שבו נתפסים אנשים בעלי מוגבלויות בעיני החברה.

אלו הזוכים בפרס ישראל (שלומי אמסלם, לע"מ)

הזוכים בפרס  מגיעים מתחומי המחקר, התרבות, והתרומה לקהילה. גובה הפרס עומד על 75 אלף שקלים, אך יוקרתו גדולה יותר מכך.

פרופ' אביתר נבו קיבל את הפרס בתחום חקר מדעי החיים. נבו, פרופ' לביולוגיה אבולוציונית באוניברסיטת חיפה, הוא מן הראשונים ומן החשובים שבחוקרי החי והצומח בישראל ובשכנותיה.הוא היה ממקימי המכון לאבולוציה באוניברסיטת חיפה.

מחקריו הרבים ופורצי הדרך בארץ ובעולם הביאו להעמקת הידע וההבנה על היווצרות מינים ביולוגיים בטבע והתאמתם לתנאי סביבה משתנים. פרופ' אביתר נבו מתגורר בחיפה. בנו טל ז"ל נפל במלחמת יום כיפור בן 19 היה במותו.

פרופ' אביתר נבו

הרב אלי סדן קיבל את הפרס בתחום מפעל חיים, תרומה מיוחדת לחברה ולמדינה. הרב סדן הקים יחד עם הרב יגאל לוינשטיין את המכינה הקדם צבאית הדתית הראשונה, מכינת "בני דוד" ביישוב עלי. המכינה שמה לה למטרה להביא לשילובם של צעירים דתיים בתפקידים משמעותיים בכל יחידות צה"ל והמערכות הביטחוניות והאזרחיות במדינה.

מאות מתלמידיו של הרב סדן עוסקים בתפקידים רבי חשיבות בחברה בישראל: בחינוך, במשפט ובמערכת הביטחון.

הרב אלי סדן (Yonatan Sindel/Flash90)

פרופ' דוד שולמן קיבל את הפרס בתחום חקר הפילוסופיה ומדעי הדתות. שולמן הוא פרופסור באוניברסיטה העברית, חוקר מבריק ופורץ דרך של הדת, הספרות והתרבות בדרום הודו. מחקריו הרב-גוניים עוסקים בשורה של סוגות ספרותיות ונושאי מחקר ובהם תרבות, מיתוס, אמנות, פולקלור ודמיון.

פרופ' שולמן פרסם כעשרים ספרים ועשרות מאמרים מונוגרפיים על נושאים פילולוגיים ועל תולדות הדת התרבות בהודו הדרומית.

פרופ' דוד שולמן (צחי לרנר / ויקיפדיה)

מר הדס עפרת קיבל את הפרס בתחום אמנות הבמה: תאטרון ומחול. עפרת, אמן יוצר באמנות הבין-תחומית, מקיים שיח רצוף עם תחומים שונים ומגוונים באמנות המופע, תוך חיפוש מתמיד של גבולות השפה האמנותית.

הוא יזם את הקמתם של שורת מוסדות משמעותיים, מחדשים ומשפיעים בשדה האמנות והחברה בישראל, והיה שותף בניהולם. בהם תאטרון הקרון, בית הספר לתאטרון חזותי, הזירה הבין-תחומית, הפסטיבל הבין-לאומי לתאטרון בובות ופסטיבל קולה של המילה.

פרופ' יוחנן פרידמן קיבל את הפרס בתחום חקר המזרח הקרוב. פרופ' פרידמן נמנה עם המומחים הגדולים בארץ ובעולם לתולדות האסלאם. מחקריו הרבים, אשר עסקו באסלאם בתת-היבשת ההודית, בתפיסת הנבואה, בסובלנות וכפייה דתית באסלאם, בהגות ובמשפט, זיכו אותו בפרסים והביאו לתפנית בהיסטוריוגרפיה של הודו המוסלמית.

הדס עפרת

פרופ' יוסי כץ קיבל את הפרס בתחום חקר הגאוגרפיה, ידע א"י והארכיאולוגיה. פרופ' כץ הוא מומחה בעל שם עולמי בגאוגרפיה היסטורית מודרנית. מחקריו וספריו הרבים והמגוונים התמקדו בין היתר בחקר תולדות ההתיישבות היהודית בארץ ישראל בעת החדשה, בתכניות הממסד הציוני להקמת המדינה היהודית בארץ ישראל בתקופת המנדט הבריטי, בסוגיית הבעלות על הקרקעות במדינת ישראל, בנושא רכוש קרבנות השואה המצוי בישראל ובחקר הקומונות ההוטריות בצפון אמריקה.

בד בבד עם פעילותו המחקרית והאקדמית פרופ' כץ עוסק בפעילויות ציבוריות רבות למען החברה, המדינה והקהילה. הוא מייעץ בענייני בעלויות קרקע היסטוריות ומתנדב בבית החולים העמק בעפולה, ובעבר שימש חבר במליאת רשות שמורות הטבע והגנים.

פרופ' מאיר להב ופרופ' לסלי ליזרוביץ קיבל את הפרס בתחום חקר הכימיה והפיזיקה. ליזרוביץ הוא פרופ' לכימיה ולפיזיקה של חומרים ופני שטח במכון ויצמן למדע ברחובות. לאורך כל דרכו האקדמית עסק בחקר ובפתרון בעיות מפתח בתחום הכימיה של המצב המוצק. יחד עם פרופ' מאיר להב חקר את תהליכי ההתארגנות העצמית של מבנים כיראליים מסודרים.

מאיר להב, פרופ' למדעי הכימיה במכון ויצמן למדע, הוא מהחוקרים הבולטים בעולם בתחום כימיה אורגנית של מצב מוצק. במשותף עם פרופ' לסלי לייזרוביץ השיג פריצות דרך מדעיות בהבנת תהליכי התארגנות עצמית של מבנים כיראליים מסודרים בדומה לאופי החומרים בטבע. מחקרים אלה מהווים בסיס להבנת תהליכים בטבע המשמשים תשתית מדעית לפיתוח עתידי של תרופות.

גב' נורית הירש (תומר נויברג, פלאש 90)

גב' נורית הירש קיבלה את הפרס בתחום זמר עברי ואמנות עממית. הירש, מן המלחינות הבולטות והמוכשרות בזמר העברי. ביצירותיה ניתן למצוא שילוב בין מזרח למערב, בין חסידי לים-תיכוני. הפשטות מצד אחד והשילוב מצד שני הם המייחדים את יצירתה המוזיקלית.

את לחניה היא כותבת מתוך כבוד למילות המשורר או הפזמונאי ומתוך אהבה לשפה העברית בכללותה. פעילותה המוזיקלית לאורך חמישים שנות יצירה שזורה בפס הקול של מדינת ישראל בשני הדורות האחרונים. לחניה הרבים הפכו לנכסי צאן ברזל בזמר העברי ומושרים בפי צעירים ומבוגרים כאחד.

פרופ' עידית דורון (שלומי אמסלם, לע"מ)

פרופ' עידית דורון קיבלה את הפרס בתחום חקר הבלשנות העברית והכללית. דורון היא פרופסור לבלשנות בחוג לבלשנות באוניברסיטה העברית בירושלים. מחקריה הרבים עוסקים בניתוח הדמיון והשוני התחבירי בין העברית החדשה לעברית המקראית. במחקריה פורצי הדרך גילתה תופעות חדשות הן בעברית המדוברת היום הן בעברית הקלסית לרבדיה.

מחקריה זכו לתמיכה מטעם שורה של קרנות מחקר בארץ ובעולם, והיו לפרסומים מקצועיים באוניברסיטאות הבין-לאומיות המובילות.