ילדי ישראל במקום האחרון בכושר גופני, במקום הראשון בשימוש בסלולרי

הם אמנם נולדים נמרצים באופן טבעי, אבל במהלך שנות ההתפתחות ילדינו הולכים והופכים עצלנים יותר ויותר, כך על פי מכון הבריאות העולמי, שדירג את ילדי ישראל במקום האחרון בפעילות גופנית. חוסר התנועה באיבר שאינו האצבעות האוחזות בסמארטפון עלול לגרור איתו לא רק השלכות גופניות אלא גם חברתיות ונפשיות

ילדים נולדים עם רצון לשחק, להשתולל. אבל אנחנו ההורים כל כך עסוקים ועייפים, שלפעמים נוח לנו להישאר בבית מול המסכים. על פי ארגון הבריאות העולמי, ילדי ישראל מדורגים במקום הראשון בעולם בשימוש בסלולרי, ובמקום האחרון בפעילות גופנית.

רוצים לקבל עדכונים נוספים? הצטרפו לפייסבוק רשת  

הגיל החשוב ביותר מבחינת הכושר הגופני הוא גיל ההתבגרות. ילדים קטנים הם נמרצים ותזזיתיים יותר מטבעם, אבל בחטיבה הכושר הגופני הולך ונעלם. הנחיית ארגון הבריאות העולמי היא לבצע 60 דקות של פעילות גופנית בכל יום, אך פחות מ-20% מתלמידי חטיבות הביניים בישראל עומדים בהנחיה הזו, וחוג של שעה אחת בשבוע הוא לגמרי לא מספיק.

"הכושר הגופני של הילדים של היום הוא פחות טוב מהכושר הגופני שלנו לפני 30-40 שנה", מסביר מנהל המרכז לבריאות ילדים ונוער, פרופסור דני נמט. "הדופק של הילדים שלנו היום יותר גבוה מהדופק של ילדים לפני 20 שנה ב-3-4 פעימות. היכולת המוטורית שלהם פחות טובה, הקואורדינציה שלהם פחות טובה, הגמישות שלהם פחות טובה, הם נופלים יותר, הם מסורבלים יותר".

נוח להשאר מול המסך (חדשות 2)

"כשאין כוח לא עושים וכשלא עושים אין כוח"

נמט אף מסביר שיש תופעות גופניות שילדים סובלים מהן היום יותר מבעבר: "אנחנו רואים יותר לחץ דם, יותר סוכרת, יותר הפרעה בשומני הדם, דברים שלא היו פעם אצל ילדים ובני נוער".

"הדאגה היא שחוסר עשייה מובילה לחוסר כוח", אומרת דוקטור אנאבלה שקד ממכון אדלר. "כשאין כוח לא עושים וכשלא עושים אין כוח, ויש לנו מעגל שמביא לעצלנות ולחוסר ביטחון".

פעילות גופנית היא לא רק משחק אלא תנאי להתפתחות התקינה של ילדים, ולא רק מבחינה בריאותית - אלא גם הרגשית והחברתית. אם פעם זה היה מובן מאליו שילדים ישחקו, היום צריך לעודד אותם לזה.