האם תקבל סיוע בשכ"ד: "לא פתרון"

א', אם חד הורית מחולון, סיפרה בכנסת על התנאים הקשים בהם היא מתגוררת עם ילדיה. בעקבות תיאוריה הקשים על מצוקתה, במשרד הבינוי והשיכון אישרו לה סיוע זמני בשכר הדירה, אך לטענתה "זה לא פתרון", ונכון לעכשיו היא תמשיך להמתין שהמדינה תספק לה מקום מגורים. כך נראה המקלט בו חיה עד כה

עדותה הקשה של א', אם חד הורית מחולון שמתגוררת במקלט עם ילדיה, שפכה אור על התנאים המחפירים בהם נמצאים אלו הממתינים לדיור ציבורי. לאחר שעדותה הזועמת בוועדה לביקורת המדינה ריגשה רבים, הודיע היום (שלישי) משרד הבינוי והשיכון כי א' תקבל סיוע בשכר הדירה עד שתקבל דירה קבועה בדיור הציבורי בעירה. בביקור שערכנו היום במקום ניתן לראות את התנאים הקשים ואת ההזנחה במקלט.

לעדכונים נוספים ולשליחת הסיפורים שלכם - היכנסו לחדשות 2 בפייסבוק

א', כך על פי הודעת משרד השיכון, תהיה זכאית לקבלת סיוע בשכר דירה בסך 3,100 שקלים בתקופת ההמתנה לדירה קבועה. על כך אומרת א' כי "זה לא פתרון, מי ישכיר לי דירה, גם אם אמצא דירה במחיר כזה? אין לי צ'קים, אין לי ערבונות. אף אחד לא משכיר ככה דירה". בנוסף, אומרת א', על ההסדר הזה של משרד השיכון אף אחד לא הודיע לה ישירות. נכון לעכשיו תמשיך א' להמתין עד לפינוי דירה מתאימה עבורה בחולון.

הבוקר, עוד לפני שקיבלה את הבשורה, סיפרה א' לחדשות 2 Online על מאבקה: "גם אם לא אשיג דירה, עשיתי את כל מה שיכולתי למען נשים חד הוריות. אתמול בערב הוציאו אותי לדירת מסתור, חברים שמכירים ושמעו את הסיפור נתנו לי חודש לחיות שם, אבל זו לא דרך לחיות, זה לא פיתרון לעבור מבית לבית".

א' סיפרה כי "שש השנים האחרונות היו בלתי נסבלות. בעלי הדירות היו מסלקים אותנו לרחוב, היו סוגרים לנו את החשמל, ואני לא מוותרת, אני אפרוץ דלתות כדי לחיות ולמצוא מקום לילדים שלי. במדינה הזו יש מקרים קיצוניים, הדברים שאני ראיתי לא ראויים למגורים, אני כל יום צריכה להחליט אם להדליק בוילר או אור בסלון". היא סיפרה כי במשך 17 השנים האחרונות נאלצה להתקיים מ-1,170 שקלים לחודש.

"אני גרה במקלט, עם הילדים שלי ועם עכברים" - תיארה אתמול א' את מצוקתה בוועדה בראשות חברת הכנסת קארין אלהרר. "הילדה שלי תלך בשנה הבאה לצבא", המשיכה. "אין לי מה לתת לילדים או להגיד להם. המדינה לא עוזרת, אף אחד לא שומע אותי. אין לי כבר למי לפנות. אני פונה לממשלה ואומרים לי שמצטערים על מצבי העגום אבל אומרים לי להמשיך לגור במקלט. תנו לי אפילו בית הרוס - מי יכול לתת לי תשובות? איך אפשר לחזור הביתה למקלט לעזאזל? זה לא אנושי. יש לי מה להגיד למדינה הזאת".

המקרה של א' אינו יחיד או חריג: ישנם כ-30 אלף איש שזכאים לדיור ציבורי וממתינים עד שהמדינה תרכוש או תבנה דירות נוספות כדי לשכנם. אלו שממתינים אמנם מקבלים סיוע מהמדינה לתשלום שכר הדירה, אך פעמים רבות מוצאים עצמם בתנאי מגורים קשים.

צעירה נוספת המתגוררת בדיור הציבורי סיפרה כי היא מעבירה את החורף יחד עם שני ילדיה בדירת חדר שנבנתה על גג ביפו: "למרות שאנחנו מקבלים סיוע אין לי אפשרות לשכור דירה גדולה יותר, הרבה מהציוד שלנו נרטב, הנעליים של הילדים מלאי מים וזה נהיה קשה יותר מיום ליום, אני לא יודעת מה יקרה בעוד כמה חודשים שהוא יצטרך את הדירה חזרה, פעם נוספת אנחנו נזרקים לרחוב".

"הפתרון לבעיית הממתינים חייב להיות פיתרון מערכתי", הסבירה ריקי כהן בנלולו, מקדמת מדיניות בפורום לדיור ציבורי. "יש צורך בחוק שיקבע כי בכל בנייה חדשה לפחות 10% מהדירות יופנו לדיור ציבורי או תקציב קבוע להגדלת מלאי הדירות. לפי ועדת אלאלוף למאבק בעוני הרף התחתון של מספר הדירות הציבוריות צריך להיות 110,000 דירות וכיום יש פחות מ-60,000."

לפניות לכתב: AzriA@Ch2news.tv

לעמוד הפייסבוק של עזרי עמרם