מחצית מהנשים יוצאות אתיופיה שעלו אחרי גיל 12 מועסקות בניקיון ובמטבח

מחקר חדש שערך מרכז טאוב מצביע על שיפור בנתוני ההשכלה והתעסוקה של ישראלים ממוצא אתיופי מסוף שנות ה-90. עם זאת, עדיין קיימים פערים גדולים בינם ובין יתר האוכלוסייה היהודית: רק 53% מהצעירים האתיופים זכאים לבגרות, ו-20% בלבד בעלי תואר. שכרן של הנשים העובדות נותר נמוך על אף העלייה בשיעור העסקתן

מצבם של צעירים ישראלים ממוצא אתיופי טוב בהשוואה לדור המבוגר, אך הפערים בין כלל בני העדה ליתר האוכלוסייה עדיין גבוהים: כך עולה ממחקר חדש שמתפרסם היום (חמישי) וערך מרכז טאוב לחקר המדיניות החברתית בישראל. אחד הנתונים המדאיגים בדוח הוא שכ-21% בלבד מבני העדה שהתחנכו בישראל ממוקמים ברובד העליון של שוק העבודה, לעומת כ-40% משאר האוכלוסייה היהודית.

רוצים לקבל עדכונים נוספים? הצטרפו לפייסבוק רשת

במחקר נבדקו מאפייני ההשכלה והתעסוקה של צעירים ישראלים ממוצא אתיופי בין 1998 ל-2011. למרות שנמצא כי ממדי השילוב של בני העדה השתפרו, עדיין קיימים פערים משמעותיים בין יוצאי אתיופיה ליתר האוכלוסיה היהודית בארץ. בנוסף, נמצאו פערים בין הדור הצעיר של ישראלים ממוצא אתיופי שנולדו בארץ לדור הוותיק שעלה לארץ מאתיופיה.

לקריאת הדוח המלא לחצו כאן

9% בלבד מיוצאי אתיופיה שעלו לישראל אחרי גיל 12 מועסקים במקצועות הדורשים מיומנות גבוהה. זאת לעומת 21% מיוצאי אתיופיה שהתחנכו בארץ ו-39% ביתר האוכלוסייה היהודית. כ-20% מהישראלים ממוצא אתיופי שנולדו בארץ או עלו לישראל בגיל צעיר מחזיקים בתואר אקדמי, זאת לעומת 40% בקרב יתר האוכלוסייה היהודית.

כ-50% מהנשים וכ-17% מהגברים בקרב המועסקים יוצאי אתיופיה שעלו לישראל לאחר גיל 12 עוסקים בעבודות ניקיון ומטבח - שיעור גבוה משמעותית מאשר בקבוצות אוכלוסייה אחרות. שיעור השתלבותם של אקדמאים ממוצא אתיופי במקצועות הדורשים מיומנות גבוהה דומה ליתר האוכלוסייה, למעט ייצוג חסר בדרג הניהולי.  

השכלה נמוכה יותר: פחות אקדמאים ופחות זכאים לבגרות

מהממצאים עולה כי השכלתם הממוצעת של ישראלים ממוצא אתיופי נמוכה יותר משל שאר האוכלוסייה היהודית. פערים עמוקים בין האוכלוסיות קיימים בהשכלה התיכונית והאקדמית: שיעור בעלי תעודת בגרות בקרב תלמידים ממוצא אתיופי שנולדו בישראל או עלו בגיל מוקדם הגיע ל-53%, בהשוואה ל-75% בקרב יהודים שאינם ממוצא אתיופי.

פערי ההשכלה ניכרים גם בבחינת שיעור האקדמאים: בקרב ישראלים ממוצא אתיופי שהתחנכו בישראל עומד שיעור בעלי התואר האקדמי על כ-20% - זאת בהשוואה לבעלי תואר אקדמי בקרב יתר האוכלוסייה היהודית שעומד על 40%. שיעור המשכילים בקרב ילידי אתיופיה שעלו לישראל אחרי גיל 12 עומד על כ-6% בלבד, ומרבית בעלי התואר הם עולים שהגיעו לישראל בגילי 18-13.

ממצא מעודד יותר הוא השיפור שחל בנתוני ההשכלה התיכונית של הדור הצעיר שהתחנך בישראל לעומת דור ההורים. שיעור מסיימי התיכון בקרב ישראלים ממוצא אתיופי שעלו לישראל בגיל מבוגר עומד על 36% בלבד, ולעומת זאת שיעורם בקרב יוצאי אתיופיה שהתחנכו בישראל הוא כ-90% - שיעור דומה ליתר האוכלוסייה היהודית.



שיעור התעסוקה עלה, השכר עדיין נמוך

מנתוני הלשכה המרכזית לסטטיסטיקה, ב-2013 הסתכמה ההכנסה ברוטו של משק בית של יוצאי אתיופיה ב-11,453 שקלים בחודש - כ-35% פחות מההכנסה הממוצעת בכלל האוכלוסייה, העומדת על 17,711 שקלים למשק בית.

שיעור התעסוקה בקרב יוצאי אתיופיה בגילי העבודה העיקריים (54-25) עלה באופן ניכר בעשור האחרון, ובשנים 2011-2009 התייצב על כ-72% - נתון נמוך רק במעט משיעור התעסוקה בקרב האוכלוסייה היהודית שאינה אתיופית, העומד על כ-79%. עלייה זו מאפיינת גברים ונשים כאחד, אולם בקרב הנשים היא משמעותית במיוחד: כ-35% בלבד מיוצאות אתיופיה היו מועסקות בשנים 2000-1998, לעומת קרוב ל-65% בשנים 2011-2009.

השיפור בנתוני התעסוקה של ישראלים ממוצא אתיופי מתבטא גם בהיקף המשרה. בשנים האחרונות נרשמה ירידה מהירה בשיעור המועסקים במשרות חלקיות בקרב אוכלוסייה זו, במקביל לעלייה בשיעור התעסוקה - כלומר, חל גידול הן בשיעורי התעסוקה והן בהיקפי המשרה (מעבודה במשרה חלקית למשרה מלאה).

כ-60% מבני העדה שהתחנכו בישראל מועסקים במשרות במיומנות נמוכה או כעובדים בלתי מקצועיים, לעומת 41% בקרב יתר האוכלוסייה היהודית. עוד עולה מהנתונים כי שיעור גבוה יחסית מיוצאי אתיופיה שעלו לישראל בגיל מבוגר מועסקים כעובדי ניקיון ומטבח: 50% מהנשים ו-17% מהגברים המועסקים בקבוצה זו (ממצא זה ייחודי לעובדים שעלו כשהיו בני 13 ויותר). שיעור המועסקים במשרות ניקיון בקרב יוצאי אתיופיה שהתחנכו בישראל דומה לכלל האוכלוסייה (3.9%).

שיפור לצד פערים גדולים שעוד נותרו (פלאש 90 תומר נאוברג)

ייצוג חסר של בני העדה בדרגי הניהול

כדי לבחון האם קיימת אפליה המקשה על השתלבות הישראלים ממוצא אתיופי בשוק העבודה, נבחנו מאפייני התעסוקה בקרב בעלי השכלה אקדמית בלבד ונמצא כי בקבוצה זו, ישראלים ממוצא אתיופי אינם נבדלים באופן מהותי מיתר האוכלוסייה, למעט ייצוג חסר בדרג הניהולי. המשמעות היא שאקדמאים ממוצא אתיופי ככלל אכן משתלבים במשרות הדורשות השכלה גבוהה.

מנגד, בחינת שכרם של אקדמאים ממוצא אתיופי מראה שלמרות השתלבותם ברובד העליון של שוק העבודה, הכנסתם נמוכה ביחס ליתר המועסקים בקטגוריה זו. פערים אלו נובעים כנראה מהתמקדות בתחומי לימוד ועיסוק המתאפיינים בשכר נמוך יחסית. כך למשל רבים מהאקדמאים ממוצא אתיופי עוסקים במקצועות הרווחה וההוראה, שבהם השכר נמוך יחסית.

ממצא זה מרמז על נגישות נמוכה לתחומי לימוד ותעסוקה הנחשבים יוקרתיים, המובילים לשכר גבוה. המשמעות היא שהשכלה אקדמית כשלעצמה אינה מספקת לצמצום הפערים, ויש להבטיח ייצוג הולם של בני העדה בתחומי הלימוד המאפשרים להשתלב במשרות בשכר גבוה.