מיוחד לתלמידים: הפתרון המלא לבגרות באזרחות

כמו בשנים הקודמות, גם הפעם בחינת הבגרות באזרחות עסקה בנושאים שונים ומגוונים. מורי קידום פתרו את שאלות הבחינה. אלה התשובות המלאות

אילוסטרציה (תיכון "מעיין-שחר" בעמק חפר. קרדיט צילום מנשה לוי)

תלמידי ישראל ניגשו היום (חמישי) לבחינת הבגרות באזרחות. על פי הדיווחים, לא נרשמו הפרעות למהלך הבחינה. מורי קידום פתרו עבור התלמידים והציעו תשובות לשאלות.

רוצים לקבל עדכונים נוספים? הצטרפו לחדשות 2 בפייסבוק

זוהי הצעת הפיתרון שבנו מורי קידום, שמתפרסמת גם בעמוד הפייסבוק:

פרק א':

א. סוג המנגנון שיוזמי ההצעה מבקשים לקדם הוא מנגנון פורמלי לפיקוח ולביקורת על רשויות השלטון.

פירושו, מוסדות מדינה שתפקידם לפקח על רשויות השלטון ביניהם: וועדת חקירה ממלכתית, הפרלמנט, בתי המשפט, מבקר המדינה ונציב תלונות הציבור. במקרה זה מדובר בפרלמנט כמוסד פיקוח וביקורת על הממשלה.
מנגנון זה בא לידי ביטוי בקטע בעצם הצעת החוק לחייב כל שר לחשוף בפני חברי הפרלמנט את יומן הפגישות שהוא מקיים עם אנשי עסקים ולהציג הצהרת הון אישית. מטרת ההצעה היא לאפשר לפרלמנט לפקח ולבקר על חוקיות הפעילות של השרים. כך למעשה מתפקד הפרלמנט כמוסד פורמלי לפיקוח ולביקורת על הממשלה.

ב. הזכות שתיפגע לדעת יושב ראש הפרלמנט היא הזכות לפרטיות

משמעות הזכות, - הזכות נכללת בתחום הרחב של כבוד האדם, משום שיש לה קשר לתחושת הכבוד העצמי ולדימוי העצמי של האדם. יש תחומים מסוימים בחיי אדם, אשר אינם צריכים להגיע לידיעת הציבור בלי הסכמה מפורשת של האדם הנוגע בדבר. הזכות מאפשרת לאדם לחיות את חייו ללא חשיפה, התערבות וחדירה לחייו.
הגבלת הזכות: ניתן לפגוע בזכות בשם הגנת החברה או המדינה (צווים בלתי חוקיים / חיפוש סמים, מסמכים, נשק במקום פרטי על פי חוק).

לדעת יושב הפרלמנט אין סיבה להכריח את השרים לחשוף מידע שלא קשור בהכרח לעבודתם הציבורית. במידה והם יידרשו לכך, תיפגע זכותם לשמור על פרטיותם, וזאת מכיוון שהזכות לפרטיות מאפשרת לכל אדם לקבוע האם לאפשר חדירה לחייו האישיים.

א. תכנית ההבראה של משרד הבריאות מבטאת את הגישה הסוציאל דמוקרטית.

משמעות הגישה, שימת דגש על השוויון בין האזרחים. זאת על ידי מעורבות המדינה בתחום הכלכלה והחברה של האזרחים במטרה ליצור שוויון הזדמנויות ולצמצם פערים חברתיים וכלכליים. כך למעשה, המדינה דואגת שכל אזרח יוכל לממש את מלוא הפוטנציאל שלו. השלטון במדינה הוא דמוקרטי.
תכנית ההבאה של משרד הבריאות כוללת העברת כספים מהמדינה לבתי החולים הציבוריים. מטרת העברת הכסף היא לאפשר לכל חולה לקבל טיפול מרופא מומחה, במימון המדינה.
כך למעשה, המדינה מתערבת בתחום החברתי כלכלי, ומבקשת לקדם שוויון הזדמנויות לקבל טיפול רפואי לכל אזרחי המדינה, כמקובל בגישה הסוציאל דמוקרטית.

ב. העבריינות הפלילית שביצע מנהל בית החולים היא עבריינות פלילית שלטונית.

פירושה, מעשה המנוגד לחוק או מעשה המסכן את החברה והמדינה, שנעשה על ידי אדם בתפקיד ציבורי. המעשה נעשה לטובת ציבור מסוים או לטובת המדינה. עבריינות מסוג זה מביעה זילות בשלטון החוק ומהווה דוגמה שלילית לאזרחי המדינה.
מנהל בית החולים גבה כסף ממטופלים באופן לא חוקי ואף השתמש בכסף שיועד למתן טיפולים רפואיים לשם העסקת רופאים מומחים בעלי שם.

מנהל בית החולים הציבורי, מכהן בתפקיד שלטוני (ציבורי) אשר משרת את טובת הקבוצה הכוללת רופאים מומחים. כמו כן, הוא מבקש להעלות את קרנו של בית החולים ובכך לשרת את טובת המדינה. השרות שסופק על ידו נעשה שלא כדין, ולכן הוא מבטא עבריינות פלילית שלטונית.

פרק ב':

3. ביטויים בהכרזת העצמאות להיות מדינת ישראל מדינה יהודית:

- בהכרזת העצמאות נכתב כי תקום "מדינה יהודית בארץ ישראל". הכוונה היא להקים מדינה יהודית שהאופי שלה והתרבות שלה שאובה מההיסטוריה והמורשת של העם היהודי.
- בהכרזת העצמאות נכתב כי המדינה תיקרא בשם "ישראל". שם זה מוזכר בתנ"ך כשם שני ליעקב אבינו.
- בהכרזת העצמאות נכתב כי מטרת המדינה היא "קיבוץ גלויות". כלומר, מטרת המדינה היא להוות בית יהודי לכל העם היהודי על ידי עידוד העלייה של יהודים למדינת ישראל.

4. מעצר מנהלי - נקרא גם מעצר מניעתי. מדובר במעצר שנעשה בפקודת ראש הממשלה או שר הביטחון.

המעצר נעשה על סמך חשדות בלבד וללא הגשת כתב אישום. מטרת המעצר היא למנוע סכנה לביטחון המדינה או לביטחון הציבור הנשקפת ממעשיו של האדם בעתיד. מעצר מינהלי מתבצע ללא משפט ומבלי שהוכח כי האדם ביצע מעשה לא חוקי. מעצר מנהלי לא מתיישב עם השמירה על זכויות האדם והאזרח במדינה דמוקרטית, משום שהוא פוגע בחירותו של העציר ובזכותו להליך משפטי הוגן: לפני המעצר לא מתקיים הליך משפטי כלשהו, לעציר לא ניתן מידע על הראיות נגדו, לא ניתנת לעציר הזדמנות לטעון את טענותיו. 

5. תפקידי היועץ המשפטי:
ייעוץ משפטי לממשלה, לשרים ולרשויות המדינה: במסגרת תפקיד זה אחראי היועץ המשפטי לדאוג לכך שפעולות רשויות השלטון (הכנסת והממשלה) ייעשו במסגרת החוק ושלא תהיה חריגה מן החוק. הממשלה אומנם לא חייבת לפעול לפי המלצות היועץ, אך כיוון שהיא נתונה לביקורת ציבורית (בתקשורת) ומשפטית (במסגרת בג"ץ) היא נוטה בד"כ לקבל את המלצותיו. בנוסף, הממשלה לא תזכה להגנתו המשפטית של היועץ אם לא פעלה לפי עצתו. בתחום זה היועץ מתפקד כנותן ייעוץ משפטי והגנה משפטית וכמפקח על חוקיות פעולות השלטון. תפקיד זה כולל: ייעוץ וסיוע לממשלה בהכנת הצעות חוק ממשלתיות, ובדיקת התאמתן של הצעות החוק למשפט בישראל, שמירה על קיום החוק הלכה למעשה וייצוג המדינה בבית המשפט כאשר מוגשות נגדה תביעות.

הממונה על רשויות התביעה הפלילית: היועץ המשפטי לממשלה מופקד על התביעה הפלילית במדינה. בידו הסמכות להחליט אם להגיש כתב אישום ולהעמיד לדין פלילי. הקו המנחה את היועץ המשפטי הוא האם יש בהעמדה לדין אינטרס ציבורי (= עניין לציבור) וכן טיב הראיות שנאספו.

6. משמעות החסינות העניינת של נשיא המדינה - לא ניתן להעמיד נשיא לדין על כל מעשה שביצע במסגרת תפקידיו וסמכויותיו כנשיא. במסגרת זו לא ניתן לדרוש מנשיא לתת עדות, להעמידו לדין או להגיש כנגדו עתירה בשל שיקול דעת מוטעה.

7. דגל מדינת ישראל הוא אחד מסמלי המדינה. במרכז הדגל יש מגן דוד בצבע כחול על רקע לבן. בנוסף, לרוחב הדגל ישנם שני פסים כחולים, מעל ומתחת למגן דוד. דגל המדינה מבטא את היות מדינת ישראל מדינה יהודית בשל צבעיו - כחול ולבן. צבעים אלה מוזכרים במקורות היהודים כצבעי הטלית של הכהן הגדול ביום הכיפורים. כמו כן, מגן דוד נוכס במהלך המאה ה - 17 כסמל של קהילות יהודיות באירופה וכיום מסמל את העם היהודי.

8. החברה הדתית לאומית בישראל - לחברי זרם זה מחויבות לעקרונות ההלכה היהודית ולציונות. הם רואים את הקמת מדינת ישראל כהתחלת הגאולה (בוא המשיח). חזונם הוא הקמת מדינת הלכה, אך הם מכירים בהיות מדינת ישראל דמוקרטית. לכן הם תומכים בשילוב חוקי מורשת ישראל והמשפט העברי בחקיקה במדינה.

עיקרון הפלורליזם משמעותו הכרה של השלטון בכל הקבוצות השונות זו מזו (בהשקפת עולם, דת, שפה, מורשת, אידאולוגיה) המרכיבות את העם. ההכרה של השלטון מאפשרת לכל קבוצה לשמור על מאפייניה הייחודיים ועל האינטרסים שלה.
ההכרה של השלטון בחברה הדתית לאומית באה לידי ביטוי בחקיקה דתית במדינת ישראל. דוגמה לכך היא חוק איסור גידול חזיר, חוק חג המצות ותחום הנישואין והגירושין במדינה המנוהל בבלעדיות של הרבנות הראשית. חוקים אלה מביעים את ההכרה של המדינה בציבור הדתי לאומי, אשר תומך בשילוב חוקי מורשת ישראל והמשפט העברי בחקיקה. כך הציבור הדתי לאומי יכול לשמור על הייחודיות שלו במסגרת החקיקה במדינה ולחוש חלק בלתי נפרד מהחברה הישראלית והמדינה היהודית.

9. צו איסור פרסום (עיקרון הסוביודיצה) - צו בית משפט שפירושו איסור פרסום ועיסוק בפומבי בנושא הנדון בבית המשפט. מטרת הצו היא למנוע התערבות, השפעה ולחץ מצד התקשורת ורשויות השלטון על בית המשפט בנושאים שנדונים בבית המשפט ועדיין לא ניתן בהם פסק דין. כמו כן, מטרתו להבטיח הליך משפטי הוגן.

הצו מתנגש במובן מסוים עם הזכות לחופש הביטוי וזכות הציבור לדעת. הכנסת ביקשה לאזן בין שתי זכויות מתנגשות אלה, וקבעה בחוק בתי המשפט כי כלי התקשורת רשאים לפרסם מידע עובדתי על הנושאים המובאים לבתי המשפט, אך זאת בתנאים הבאים: הפרסום הוא בתום לב, אין בפרסום משום נקיטת עמדה, אין חשש שהפרסום ישפיע על ההליך המשפטי.

עיקרון הפלורליזם משמעותו הכרה של השלטון בכל הקבוצות השונות זו מזו (בהשקפת עולם, דת, שפה, מורשת, אידאולוגיה) המרכיבות את העם. ההכרה של השלטון מאפשרת לכל קבוצה לשמור על מאפייניה הייחודיים ועל האינטרסים שלה.

תפקידה של התקשורת הוא להעביר לציבור ידיעות אודות פעולות רשויות השלטון וכן פרשנות המביעה בדרך כלל דעות שונות. צו איסור פרסום עלול לפגוע בפלורליזם של אמצעי התקשורת בכך שהצו מונע מהתקשורת לעסוק בנושא האסור לפרסום ולכן מונע מהתקשורת להציג לעם מספר עמדות שונות באשר לנושא האסור לפרסום. מניעת הצגת עמדות שונות מביע חוסר הכרה של השלטון בדעות שונות הקיימות בחברה, הבאות לידי ביטוי בכלי תקשורת שונים, ועל ידי עיתונאים מעורבים פוליטית המבקשים להביע דעה שלהם או של קבוצה מסוימת בעם, שאינה מקובלת בהכרח על רשויות השלטון.

10. ממשלה קואליציונית - היא ממשלה המורכבת מצירוף של כמה מפלגות. מטרת הצירוף היא לזכות בתמיכת רוב מוחלט של חברי הכנסת, היינו לפחות 61. השותפות בקואליציה, המאפשרת הרכבת ממשלה, מתבצעת באמצעות הסכמים קואליציוניים.

עיקרון הפלורליזם משמעותו הכרה של השלטון בכל הקבוצות השונות זו מזו (בהשקפת עולם, דת, שפה, מורשת, אידאולוגיה) המרכיבות את העם. ההכרה של השלטון מאפשרת לכל קבוצה לשמור על מאפייניה הייחודיים ועל האינטרסים שלה.

עיקרון הפלורליזם מתממש בהקמת ממשלה קואליציונית בעצם העובדה שממשלה מסוג זה זוכה לתמיכה של מספר סיעות המייצגות ציבורים שונים במדינה. הממשלה הקואליציונית מביעה למעשה את ההכרה של השלטון בייחודיות של קבוצות שונות ובהכרה בכך שלכל קבוצה יש אינטרסים אחרים שהיא מעוניינת לקדם.

11. מאפיינים ייחודיים לבחירות ברשויות המקומיות:

- בבחירות אלה אין שידורי תעמולה בטלוויזיה. התעמולה במסגרת בחירות מקומיות מתקיימת בשטח הרשות המקומית. בדרך כלל על ידי שימוש בשירותי דואר, עיתונות מקומית ואספות מקומיות.
- בבחירות לרשות המקומית יכולים להצביע גם תושבי קבע במדינה, הרשומים בפנקס הבוחרים בשטח הרשות המקומית (ולא רק אזרחי המדינה).
עיקרון הפלורליזם משמעותו הכרה של השלטון בכל הקבוצות השונות זו מזו (בהשקפת עולם, דת, שפה, מורשת, אידאולוגיה) המרכיבות את העם. ההכרה של השלטון מאפשרת לכל קבוצה לשמור על מאפייניה הייחודיים ועל האינטרסים שלה.
מועצת הרשות המקומית נבחרת בבחירות רשימתיות יחסיות, כלומר, הבוחר יכול להצביע עבור מפלגה מקומית, והנציגות נקבעת על פי מספר הבוחרים שתמכו בכל אחת מהמפלגות. בכך בא לידי ביטוי ההכרה של השלטון המקומי בקבוצות שונות הקיימות בשטח שיפוטו, היכולות להציג מועמדות בצורה של מפלגה לשם קבלת נציגות במועצה המקומית.

12. וועדת חקירה פרלמנטרית קמה על ידי הכנסת במטרה לחקור נושא שנמצא על סדר היום הציבורי. הוועדה יכולה להיות וועדת כנסת קיימת או וועדה המוקמת במיוחד לשם חקירה נושא מסוים. חברי הוועדה הם חברי כנסת מהקואליציה ומהאופוזיציה (על פי יחסי הכוחות בכנסת). הוועדה יכולה לזמן אליה כל עובד ציבור, אולם אין ביכולתה להגיש כתב אישום פלילי כנגד אדם שלא נעתר להזמנתה. כמו כן, כל ראש ארגון ציבורי יכול להופיע בפני הוועדה במקום אחד מעובדי הציבור בארגונו.

עיקרון הפלורליזם משמעותו הכרה של השלטון בכל הקבוצות השונות זו מזו (בהשקפת עולם, דת, שפה, מורשת, אידאולוגיה) המרכיבות את העם. ההכרה של השלטון מאפשרת לכל קבוצה לשמור על מאפייניה הייחודיים ועל האינטרסים שלה.
עיקרון הפלורליזם מתממש בפעולתה של וועדת חקירה פרלמנטרית בכך שהוועדה מורכבת מחברי כנסת שונים, חלקם שייכים לקואליציה וחלקם שייכים לאופוזיציה. כלומר, חברי הכנסת חוקרים נושא הנמצא על סדר היום הציבורי ומביעים לגביו עמדות מגוונות המייצגות עמדות של קבוצות שונות זו מזו במדינה. בכך פעולת הוועדה, כוועדה שלטונית, מביעה הכרה במגוון הקבוצות השונות במדינה.

פרק שלישי

13. גלובליזציה - תהליך של התרחבות הקשרים הפוליטיים, התרבותיים והכלכליים בין מדינות, חברות, קבוצות ויחידים. התהליך כולל העברת מידע, סחורה ורעיונות באופן מהיר, בין מקומות שונים בעולם. תהליך הגלובליזציה מחזק את התרבות המערבית בעולם ומחליש תרבויות אתניות מקומיות. כמו כן, התהליך מחליש במידה מסוימת את כוחן של מדינות הלאום ומחזק את כוחם של ארגונים כלכליים בין לאומיים.

המושג בא לידי ביטוי קטע, בפעילותו של האיחוד האירופאי המשותף. האיחוד מבקש ליצור לאומיות אירופאית משותפת לכלל אזרחי מדינות אירופה. כמו כן, הארגון מבקש ליצור זהות אירופאית משותפת. בתחום זה, הוסרו מכסים ותוקצבו תכניות במטרה לשלב אזרחים מכל המדינות השייכות לאיחוד, במטרה ליצור זהות אירופאית משותפת ושיתוף פעולה כלל אזורי. האיחוד למעשה, לוקח חלק פעיל בתהליך הגלובליזציה בין מדינות אירופה.

14. משאל עם הוא אמצעי העומד לרשות השלטון. מטרת האמצעי הוא לגלות את דעתו של העם בנושא מסוים. השלטון עושה זאת על ידי הצגת שאלה בפני העם. משאל עם מאפשר לאזרחים לקחת חלק פעיל בניהול המדינה, ומאפשר לשלטון לנהל מדיניות על פי דעת הרוב במדינה.

המושג משאל עם בא לידי ביטוי בקטע במסגרת תביעת העצמאות של מיעוטים לאומיים. זאת כאשר תושבי קטלוניה בקשו להצביע בעד הקמת מדינה עצמאית הנפרדת מספרד באמצעות משאל עם.

15. לאומיות אתנית היא קבוצה של אנשים השואפת להקים לעצמה מדינה ריבונית, או שיש לה מדינה ריבונית. המדינה מבוססת על מאפיינים הכוללים: דת, שפה, היסטוריה, מורשת ותרבות. מאפיינים אלה שייכים לקבוצת האנשים ובדרך כלל באים לידי ביטוי במוסדות המדינה, בחקיקה ובסמלי המדינה.

הלאומיות האתנית באה לידי ביטוי בדרישת הלאומים הנשכחים באירופה, בכך שאלה מבקשים להקים לעצמם מדינות לאום במטרה לשמור על ייחדם התרבותי ועל המורשת שלהם. בכך הם מבקשים להקים לעצמם מדינות לאום אתניות, המבוססות על תרבותם ומורשתם הייחודית.

פרק רביעי

16. הזכות הנפגעת מחסימת אזור מגדל אייפל היא הזכות לחופש התנועה.
משמעות הזכות, לכל אדם יש זכות לנוע בחופשיות ממקום למקום. זאת כל עוד אין בתנועתו עבירה על החוק או פגיעה בזכויותיו של אדם אחר. ניתן לצמצם את חופש התנועה על ידי צווים של בית משפט, ביניהם: צו איסור יציאה מהארץ, מאסר, מעצר, צו הרחקה ואשפוז בכפייה.

הזכות לפרטיות באה לידי ביטוי בקטע, בעצם חסימת אזור מגדל אייפל בלילות. חסימת האזור פוגעת ביכולת של תיירים ומבקרים לנוע לעבר המגדל ולראותו מקרוב. זוהי זכותם הטבעית לנוע בחופשיות, והחברה המפעילה את המגדל מונעת זאת מהם.

17. התנאי לקיום בחירות דמוקרטיות שלא מתממש בנוגע לעיוורים ולקויי ראיה הוא חשאיות.
משמעותו, מתן אפשרות לכל אזרח להצביע באופן דיסקרטי, ללא מעורבות של גורם חיצוני. תנאי החשאיות מונע את האפשרות להפעיל לחץ על האזרח במסגרת הבחירה, וכך מבטיח בחירה חופשית.

בקטע, אדם עיוור או לקוי ראייה בישראל, זקוק למלווה על מנת להצביע בבחירות. זאת מכיוון, שפתקי ההצבעה אינם מותאמים לאוכלוסייה זו. מצב זה, לא מאפשר ללקוי הראייה ולעיוור להצביע באופן דיסקרטי, וכך נפגע התנאי הנקרא חשאיות.

18. התנאי לקבלת אזרחות שעל פיו פעל משר הפנים נקרא "מכוח ההענקה"

משמעותו, מתן סמכות לשר הפנים להעניק אזרחות ישראלית לאדם התורם למדינת ישראל או לעם היהודי. במסגרת זו העניקו שרי פנים אזרחות ישראלית למדענים, רופאים, חסידי אומות עולם ולאחרים אזרחות ישראלית.

בקטע, חברי כנסת בקשו משר הפנים להעניק לאדם גיאורגי שאינו יהודי אזרחות ישראלית. זאת בשל תרומתו לשימור ולהנצחה של התרבות היהודית ומוסדות הדת של יהודי גיאורגיה.

שר הפנים יכול להעניק לאדם זה אזרחות ישראלית כתמורה לפעילותו הנחשבת תרומה ראויה לעם היהודי ולמדינת ישראל כמדינת הלאום היהודית.

19. אני נגד הגדלת תקציב הביטחון.

נימוק ראשון: הזכות לקניין.
משמעות הזכות, לכל אדם יש זכות להחזיק רכוש ואין לפגוע ברכושו או לקחת ממנו את רכושו ללא הסכמתו. קיימים שני סוגים של קניין: חומרי ורוחני. ניתן לקחת את הקניין של אדם במסגרת החוק, כמו לדוגמה על ידי צווים משפטיים הכוללים בין השאר "הוצאה לפועל" או במסגרת חוקים הדורשים תשלומי מס.
העלאת תקציב הביטחון תחייב את המדינה להגדיל את תשלומי המס של האזרחים. תשלומי המס במדינת ישראל גבוהים ממדינות דמוקרטיות אחרות, וכן רמת יוקר המחיה במדינה גבוהה מאד. דרישה לשלם מסים נוספים תחייב תשלום כסף נוסף כמס וכך תפגע בהכרח בקניין החומרי של אזרחי המדינה.

נימוק שני: זכויות חברתיות.
הזכויות החברתיות ניתנות לאדם כיחיד, מטעם השלטון במדינה. הזכויות קובעות את רמת החיים במדינה בתחומים שונים, כגון: חינוך, תנאי עבודה והעסקה, דיור וטיפול רפואי. מידת הענקת הזכויות תלויה במדיניות המדינה וביכולת הכלכלית שלה. הזכויות קובעת מאפשרות לאזרחים לקחת החלטות שקולות בחייהם. כל מדינה קובעת את מידת הענקת הזכויות, ואין מגבלות או חוקיות מסוימת בתחום הענקתן.
העלאת תקציב הביטחון תחייב את המדינה להקצות כספים נוספים לתחום זה. מדיניות זו תחייב את השלטון לצמצם את מדיניות הענקת הזכויות החברתיות במדינה, ובכך עלולה להיווצר פגיעה ברמת החיים במדינה ובשרות המדינה בתחומי הדיור, הטיפול הרפואי, תנאי העסקה מטעם המדינה וכן בתחום החינוך.

20. אני בעד לשריין מקום לנשים ברשימות לכנסת.

נימוק ראשון: העדפה מתקנת

משמעותה, הענקת יחס מועדף ומיוחד לאדם או לקבוצה מסוימת בחברה. מתן היחס ניתן בשל עיוות או קיפוח שהתרחש בעבר בהקשר לאדם או לקבוצה. מטרת היחס היא לצמצם פערים חברתיים וכלכליים ולמנוע דעה קדומה. היחס ניתן כל עוד הפערים קיימים והוא נתון לשינויים בהתאם למדיניות השלטון.
שריון מקום לנשים ברשימה, מבטא מתן יחס מיוחד לנשים. הזכאות ליחס קשורה ליחס מפלה כלפי נשים שהיה קיים בעבר בישראל והעולם, ועדיין קיים בישראל ובעולם. שריון המקום לנשים מבטיח ייצוג נשי בפרלמנט, מעלה את קרנן של נשים בחברה ומסייע לסגירת הפער המגדרי בין נשים וגברים.

נימוק שני: עיקרון הפלורליזם

עיקרון הפלורליזם משמעותו הכרה של השלטון בכל הקבוצות השונות זו מזו (בהשקפת עולם, דת, שפה, מורשת, אידאולוגיה) המרכיבות את העם. ההכרה של השלטון מאפשרת לכל קבוצה לשמור על מאפייניה הייחודיים ועל האינטרסים שלה.
שריון מקום לנשים ברשימה לכנסת מבטיח ייצוג של נשים בכנסת ישראל. הבטחה זו מביעה את הכרתה של מדינת ישראל בציבור הנשים ומאפשרת לחברות כנסת לשמור על זכויות הנשים ולקדם אינטרסים ייחודיים של נשים במסגרת הפעילות הפרלמנטרית. בכך מתבטאת הכרה בציבור הנשי במדינה מטעם רשויות השלטון.

 פרק רביעי

16. הזכות הנפגעת מחסימת אזור מגדל אייפל היא הזכות לחופש התנועה.
משמעות הזכות, לכל אדם יש זכות לנוע בחופשיות ממקום למקום. זאת כל עוד אין בתנועתו עבירה על החוק או פגיעה בזכויותיו של אדם אחר. ניתן לצמצם את חופש התנועה על ידי צווים של בית משפט, ביניהם: צו איסור יציאה מהארץ, מאסר, מעצר, צו הרחקה ואשפוז בכפייה.

הזכות לפרטיות באה לידי ביטוי בקטע, בעצם חסימת אזור מגדל אייפל בלילות. חסימת האזור פוגעת ביכולת של תיירים ומבקרים לנוע לעבר המגדל ולראותו מקרוב. זוהי זכותם הטבעית לנוע בחופשיות, והחברה המפעילה את המגדל מונעת זאת מהם.

17. התנאי לקיום בחירות דמוקרטיות שלא מתממש בנוגע לעיוורים ולקויי ראיה הוא חשאיות.
משמעותו, מתן אפשרות לכל אזרח להצביע באופן דיסקרטי, ללא מעורבות של גורם חיצוני. תנאי החשאיות מונע את האפשרות להפעיל לחץ על האזרח במסגרת הבחירה, וכך מבטיח בחירה חופשית.

בקטע, אדם עיוור או לקוי ראייה בישראל, זקוק למלווה על מנת להצביע בבחירות. זאת מכיוון, שפתקי ההצבעה אינם מותאמים לאוכלוסייה זו. מצב זה, לא מאפשר ללקוי הראייה ולעיוור להצביע באופן דיסקרטי, וכך נפגע התנאי הנקרא חשאיות.

18. התנאי לקבלת אזרחות שעל פיו פעל משר הפנים נקרא "מכוח ההענקה"
משמעותו, מתן סמכות לשר הפנים להעניק אזרחות ישראלית לאדם התורם למדינת ישראל או לעם היהודי. במסגרת זו העניקו שרי פנים אזרחות ישראלית למדענים, רופאים, חסידי אומות עולם ולאחרים אזרחות ישראלית.

בקטע, חברי כנסת בקשו משר הפנים להעניק לאדם גיאורגי שאינו יהודי אזרחות ישראלית. זאת בשל תרומתו לשימור ולהנצחה של התרבות היהודית ומוסדות הדת של יהודי גיאורגיה.
שר הפנים יכול להעניק לאדם זה אזרחות ישראלית כתמורה לפעילותו הנחשבת תרומה ראויה לעם היהודי ולמדינת ישראל כמדינת הלאום היהודית.

19. אני נגד הגדלת תקציב הביטחון.

נימוק ראשון: הזכות לקניין.
משמעות הזכות, לכל אדם יש זכות להחזיק רכוש ואין לפגוע ברכושו או לקחת ממנו את רכושו ללא הסכמתו. קיימים שני סוגים של קניין: חומרי ורוחני. ניתן לקחת את הקניין של אדם במסגרת החוק, כמו לדוגמה על ידי צווים משפטיים הכוללים בין השאר "הוצאה לפועל" או במסגרת חוקים הדורשים תשלומי מס.
העלאת תקציב הביטחון תחייב את המדינה להגדיל את תשלומי המס של האזרחים. תשלומי המס במדינת ישראל גבוהים ממדינות דמוקרטיות אחרות, וכן רמת יוקר המחיה במדינה גבוהה מאד. דרישה לשלם מסים נוספים תחייב תשלום כסף נוסף כמס וכך תפגע בהכרח בקניין החומרי של אזרחי המדינה.

נימוק שני: זכויות חברתיות.
הזכויות החברתיות ניתנות לאדם כיחיד, מטעם השלטון במדינה. הזכויות קובעות את רמת החיים במדינה בתחומים שונים, כגון: חינוך, תנאי עבודה והעסקה, דיור וטיפול רפואי. מידת הענקת הזכויות תלויה במדיניות המדינה וביכולת הכלכלית שלה. הזכויות קובעת מאפשרות לאזרחים לקחת החלטות שקולות בחייהם. כל מדינה קובעת את מידת הענקת הזכויות, ואין מגבלות או חוקיות מסוימת בתחום הענקתן.

העלאת תקציב הביטחון תחייב את המדינה להקצות כספים נוספים לתחום זה. מדיניות זו תחייב את השלטון לצמצם את מדיניות הענקת הזכויות החברתיות במדינה, ובכך עלולה להיווצר פגיעה ברמת החיים במדינה ובשרות המדינה בתחומי הדיור, הטיפול הרפואי, תנאי העסקה מטעם המדינה וכן בתחום החינוך.

20. אני בעד לשריין מקום לנשים ברשימות לכנסת.

נימוק ראשון: העדפה מתקנת
משמעותה, הענקת יחס מועדף ומיוחד לאדם או לקבוצה מסוימת בחברה. מתן היחס ניתן בשל עיוות או קיפוח שהתרחש בעבר בהקשר לאדם או לקבוצה. מטרת היחס היא לצמצם פערים חברתיים וכלכליים ולמנוע דעה קדומה. היחס ניתן כל עוד הפערים קיימים והוא נתון לשינויים בהתאם למדיניות השלטון.

שריון מקום לנשים ברשימה, מבטא מתן יחס מיוחד לנשים. הזכאות ליחס קשורה ליחס מפלה כלפי נשים שהיה קיים בעבר בישראל והעולם, ועדיין קיים בישראל ובעולם. שריון המקום לנשים מבטיח ייצוג נשי בפרלמנט, מעלה את קרנן של נשים בחברה ומסייע לסגירת הפער המגדרי בין נשים וגברים.

נימוק שני: עיקרון הפלורליזם
עיקרון הפלורליזם משמעותו הכרה של השלטון בכל הקבוצות השונות זו מזו (בהשקפת עולם, דת, שפה, מורשת, אידאולוגיה) המרכיבות את העם. ההכרה של השלטון מאפשרת לכל קבוצה לשמור על מאפייניה הייחודיים ועל האינטרסים שלה.
שריון מקום לנשים ברשימה לכנסת מבטיח ייצוג של נשים בכנסת ישראל. הבטחה זו מביעה את הכרתה של מדינת ישראל בציבור הנשים ומאפשרת לחברות כנסת לשמור על זכויות הנשים ולקדם אינטרסים ייחודיים של נשים במסגרת הפעילות הפרלמנטרית. בכך מתבטאת הכרה בציבור הנשי במדינה מטעם רשויות השלטון.