אדוני ראש הממשלה, יש לך טעות בעברית: מומחי לשון נותנים ציונים

עברית שפה קשה - כך אומרים - אבל גם אישי ציבור בישראל, בהם שרים, חברי כנסת וראשי ממשלה - טועים לא פעם. למי מגיע "טוב מאוד"? מי דיבר כמו פלמ"חניק? ומי חשב שהמילה 'את' מיותרת? בדקנו עם מומחים את המצב הלשוני

אז מי המצטיין? (חדשות 2)

יושנת, ממצב, למלות, ער? לא חסרות דוגמאות לשגיאות בעברית, שהפכו לנפוצות יותר, כך נדמה, מאז עידן הטלפונים הניידים והרשתות החברתיות. אך בעוד שהביקורת והלעג מופנים בעיקר כלפי הדור הצעיר, נראה שגם נבחרי הציבור שלנו, ואפילו ראשי ממשלה ושרי חינוך שאמורים לשמש דוגמה - נופלים בלשונם.

רוצים לקבל עדכונים נוספים? הצטרפו לחדשות 2 בפייסבוק

באחרונה פרסם שר החינוך שי פירון סטטוס בעמוד הפייסבוק שלו וספג ביקורת בשל מספר טעויות בולטות בדקדוק. "הגיע העת לשנות", כתב פירון, במקום "הגיעה העת לשנות". באותו הסטטוס של פירון נרשמה טעות נוספת: "לימודי ספרות הן", ולא "לימודי הספרות הם".

בעבר, בעקבות הערות מצד גולשים על שגיאה אחרת, התייחס פירון לסוגיה והדגיש את חשיבות השפה העברית: "טעויות בעברית הן לא רק פגיעה בשל 'תקניות' השפה, אלא גם בשל קדושתה. שפה תקנית היא חלק מהמהות הלאומית. אז טעיתי וכתבתי 'לא היתה לי ברירה', וזה לא נכון - כי 'ברירה' יש רק אחת. נכון לומר: 'לא היתה לי אפשרות'. ותודה למעוררים".

ד"ר גבריאל בירנבאום, חוקר בכיר באקדמיה ללשון העברית, מביע צער על הדברים, ומקווה שמי שעומד מאחורי הפוסטים של פירון הוא אחד מפקידיו, ולא האיש האמון על חינוך ילדי ישראל. "משר חינוך אני בוודאי מצפה למשהו אחר", הוא מדגיש.

מנגד, מציין ד"ר בירנבאום לטובה את שר החינוך לשעבר יוסי שריד. "העברית שלו היא מעולה שבמעולים גם מבחינת אוצר המילים. הוא משתמש בהרבה רימוזים מהמקורות, שאני בטוח שלצערנו רוב הקוראים כבר לא כל כך יודעים למה הוא רומז, וזה נפלא", הוא אומר. גם רוביק רוזנטל, לשונאי וסופר, מצטרף למחמאות: "הוא השריד האחרון של שפה ספרותית. יש לו שפה עשירה ומתוחכמת שראויה למחמאות".

הסטטוס של פירון (פייסבוק)

בגין מצטיין, נתניהו "סביר"

ומה עם ראשי הממשלה לדורותיהם? נתחיל עם ראש הממשלה הנוכחי בנימין נתניהו, שזוכה מד"ר בירנבאום לציון "סביר". "לנתניהו יש כשלים בשפה מדי פעם, אך לא באופן בולט במיוחד", הוא מעיר ובאותה נשימה מוסיף כי "כושר הדיבור שלו מעולה. נתניהו הוא רטוריקן מעולה ומצליח שמשתמש בביטויים ופתגמים".

רוזנטל שותף לרשמים על ראש הממשלה: "העברית שלו בדרך כלל מאוד מדויקת. אני לא מזהה אצלו ניואנסים, הוא מדבר באופן מאוד מדויק. לא תתפוס אותו כמעט בשפת דיבור וגם לא בשימוש שמעיד על נכסים תרבותיים, אבל זה לא אומר שאין לו".

בעניין ראש הממשלה יצחק רבין ז"ל, מעיר רוזנטל, כי למנהיג הנערץ היו לא מעט שגיאות בדיבור. "אני מאוד אוהב את האיש, אבל הניסוחים שלו לא היו סבירים, השימוש שלו בשפה היה מאוד ראשוני, וזה מאפיין חלק מדור הפלמ"ח. באמת שאין אפשרות להחמיא לו", הוא אומר. עמיתו ד"ר בירנבאום נזכר בעיקר בהגייה השגויה של רבין למילה 'תכנית'.

ראשת הממשלה לשעבר גולדה מאיר ז"ל, ששפת האם שלה הייתה אנגלית, דיברה בעברית בסיסית, ולא נהגה להשתמש בביטויים מורכבים. כדוגמה לכך מציין ד"ר בירנבאום את עדותה שנחשפה בשנה שעברה בפרוטוקולים של ועדת אגרנט. "ידיעת העברית שלי לא מספקת כדי למצוא את המילים הנכונות כדי להכחיש את זה", הסבירה גולדה.

מי שישב בכיסאה כמה שנים לאחר מכן דווקא הקפיד על שפה עשירה ותקינה. "למנחם בגין הייתה עברית מעולה, אפילו יותר מזו של בן גוריון", מציין ד"ר בירנבאום. לראש הממשלה הראשון, הוא מעיר, אומנם הייתה שפה עשירה במיוחד, והוא העניק חשיבות לשימוש נכון בה, אך הייתה לו "מוזרות" מסוימת: "הוא לא השתמש כמעט במילה 'את'. הוא טען שהמילה מיותרת ואף התווכח עם הבלשנים".

הרבה משחקי לשון. הנשיא פרס (לע"מ)

הנשיא פרס - ומשחקי הלשון

על מגיש הטלוויזיה לשעבר ושר האוצר יאיר לפיד לא היו לו הערות מיוחדות, ואת ח"כ שלי יחימוביץ' שיבח במיוחד: "היא מוצאת את המילים הנכונות לעניין, היא לא מכבירה מילים ולא אומרת מילים מיותרות". גם רוזנטל הצטרף למחמאות, והצביע על כך שהשניים למדו רבות בזמן שהיו עיתונאים בטלוויזיה.

ומה יש לשניים לומר על האזרח מספר אחת? "העברית של הנשיא פרס טובה בדרך כלל ויש לו בת שהיא בלשנית", מציין ד"ר בירנבאום. "לרוב, לצערנו או לא, במשרה הזו הטקסטים שהוא קורא נכתבים כנראה על ידי מישהו אחר, אבל הוא עובר עליהם. הוא אוהב משחקי לשון, ועדיין אומר את המילה 'ירושלים' בדרך שלו".

רוזנטל שם לב במיוחד לגיוון בשימושים הלשוניים של הנשיא וזוקף לזכותו שימוש ב-40 דפוסי לשון שונים: "הם לפעמים הולכים למקומות מפתיעים, מורכבים ואפילו פואטיים. אבל לעתים למקומות מבולבלים - זה לדעתי תלוי באופן שבו הוא קם בבוקר".

חלק מחברי הכנסת, מעיד ד"ר בירנבאום, לא מתביישים ומבקשים את עזרת המומחים בעברית: "יש שמתקשרים לאקדמיה כדי להתייעץ על מילה זו או אחרת לקראת נאום או הצעת חוק". רוזנטל מצדו תומך בכך: "לא בוחרים אותם על פי העומק התרבותי והכישורים הלשוניים שלהם, אבל אני מצפה מנבחר ציבור שיהיה אדם בעל איכות לשונית מעל לממוצע ויותר מזה, מה שלצערנו לא קורה".