נתוני פיז"ה: "בערבים משקיעים פחות"

מומחי חינוך טוענים כי הסיבות להישגים הנמוכים במבחן ה-OECD נעוצות ברמת ההוראה, בגימיקים וגם בהישגי המגזר הערבי בשל המצב הסוציו-אוקונומי. "אם מסתכלים רק על המגזר היהודי – אנחנו לא מדשדשים מאחור", הסבירה פרופסור זוהר מהאוניברסיטה העברית. ד"ר ח'אלד אבו-עסבה: "כבר 60 שנה אומרים שהפערים יצטמצמו"

למה תלמידי ישראל מאחור? אילוסטרציה (AP)

אחרי פרסום תוצאות מבחן פיז"ה, שהראו כי תלמידי ישראל עדיין מדשדשים מתחת לממוצע בקרב מדינות ה-OECD במקצועות המתמטיקה והמדעים, מנסים מומחי חינוך להסביר את פשר המגמה. הסיבות העיקריות לטענתם: המחסור בהשקעת משאבים במגזר הערבי, רמת המורים וההוראה וגם - גימיקים ורצון להראות תוצאות מהירות במבחנים, במקום להשקיע לטווח ארוך.

רוצים לקבל עדכונים נוספים? הצטרפו לפייסבוק רשת

"אם מסתכלים על המגזר היהודי אנחנו לא מדשדשים מאחור, אלא קרוב לממוצע. ההישגים קשורים למצב הסוציו-אקונומי", הסבירה פרופסור ענת זוהר מבית הספר לחינוך באוניברסיטה העברית.

פרופסור זוהר סבורה כי במשך שנים רבות החינוך הערבי לא זכה לאותו היקף משאבים שלו זכה החינוך היהודי, אם כי בשנים האחרונות חל שינוי. "משרד החינוך השקיע החל משנת 2006 הרבה מאוד משאבים חינוכיים במגזר הערבי. הפערים היו מאוד גדולים וייקח הרבה שנים לצמצם את הפער הזה", ציינה.

מנתוני המבחנים הבינלאומיים שפורסמו היום עלה כי עדיין יש פערים ניכרים בין תלמידים דוברי ערבית לדוברי עברית בכל התחומים. "בערבים משקיעים פחות", הסביר שר החינוך לשעבר יוסי שריד. "הערבים הם לא באמת אזרחים שווי זכויות בישראל בשום תחום - למה שיהיו שווי זכויות בחינוך?".

דירוג ישראל בתוצאות פיז"ה (AP וחדשות 2)

"בישראל יש פחות סלקציה של מורים"

"כבר 60 שנה אומרים שהפערים יצטמצמו ושצריך זמן, אבל זה לא עובד. צריך לקחת את המגזר בתור פרויקט", קרא מנהל מכון "מסאר" לחינוך למחקר, תכנון וייעוץ חינוכי, ד"ר ח'אלד אבו-עסבה. לדבריו, משרד החינוך צריך להשקיע ביישובים מוחלשים ברמת ההוראה והמורים, פיתוח תכניות לימודים חדשות, וגם לאפשר לציבור הערבי להשתתף יותר במה שמתרחש במערכת החינוך.

מנכ"לית משרד החינוך לשעבר, רונית תירוש, מסבירה כי מערכת החינוך מצויה בבעיה ארוכת שנים של פערים בין אוכולוסיות, הקשורים גם למגורים בפריפריה. "יש הלימה בין המצב הסוציו-אקונומי למקום הגיאוגרפי. החלשים נשארים חלשים והחזקים חזקים", טענה.

תירוש מאמינה כי הקושי לצמצם את הפערים קשור לרצון של שרי חינוך להראות תוצאות מיידיות ולהשקיע בעיקר בשכבת הגילאים, הניגשת למבחני פיז"ה וטימס. זאת, במקום להשקיע בכל שכבות הגילאים לאורך כל הדרך. "כששר רוצה להראות שיפור מידיי הוא משקיע בשכבת הגיל שאפשר לכמת את התוצאות שלה - בגרות או מבחנים בינלאומיים. סער עשה את זה בצורה מאוד מובלטת, כשהשקיע את כל התוספת התקציבית שניתנה לו, בשכבות הגיל שהלכו למבחני פיז"ה וטימס. זה לא עובד ככה. צריך להשקיע בגיל הרך, לגדל דור שוויני והפערים יהיו מועטים יותר".

"עסוקים בגימיקים ומתעתעים בדעת הקהל"

סיבה נוספת שעליה מצביעים המומחים ככזו שעשויה להוביל להישגים הנמוכים ביחס למדינות המערב נעוצה ברמת ההוראה. "בפינלנד על כל משרה פנויה בהוראה יש 10 מועמדים ולא מקבלים להוראה בלי תואר שני ולפעמים שלישי", טען שריד, "כל זמן שההוראה לא תהיה מקצוע בר תחרות, לפי כללי ההיצע והביקוש, אז לא באמת יהיה תקנה למערכת החינוך".

"אני חושבת שבישראל יש אוכלוסיית מורים מאוד הטרוגנית - יש טובים, פחות טובים ולא טובים", אמרה פרופסור זוהר, " אצלנו בגלל נושא של היצע וביקוש יש פחות סלקציה".

שר החינוך לשעבר שריד האשים את שר החינוך הנוכחי שי פירון בשימוש בגימיקים. "לא עושים שום דבר משמעותי כדי להשתפר, כל מה שעושים זה רק בשוליים. זה הכל גימיקים: אין קייטנה בחופש הגדול, קומבינציה כזאת או אחרת של בחינות בגרות - אלה דברים שוליים שמתעתעים בדעת הקהל".

"החלשים נשארים חלשים". תירוש (חדשות 2)

"השקעה של 10 שנים באוריינות - הובילה לשיפור בקריאה"

מנתוני מבחן פיז"ה לשנת 2012, עלה כי תלמידי ישראל נותרו גם הפעם מתחת לממוצע ביחס למדינות ה-OECD. בתחומי המתמטיקה והמדעים כמעט ולא חל שינוי בדירוג וישראל דורגה במקום ה-40. לעומת זאת, בתחום הקריאה חלה עלייה בציונים, ותלמידי ישראל דוברי העברית ניצבים בתחום זה מעל הממוצע.

"השיפור בקריאה הוא הכי גדול כי בתחום אוריינות הקריאה נעשתה עבודה מאוד יסודית כבר במשך למעלה מ-10 על שינוי מאוד עמוק בתכנית הלימודים על עבודה עם מומחים על ועל עבודה מאוד מוקפדת ועמוקה בהכשרת מורים בבי"ס היסודי ובחטיבת הביניים", מסבירה פרופסור זוהר מהאוניברסיטה העברית, "במתמטיקה ומדעים לא נעשתה עבודה באותה רמה".