היעד של פירון: אחד מכל שלושה תלמידי תיכון יוכלו להתקבל לאוניברסיטה בעזרת הבגרות

שר החינוך הכריז על הפחתת משקלה של הבחינה הפסיכומטרית בעת הכניסה ללימודים באוניברסיטאות ובמכללות. "היעד הראשוני הוא ליצור רצף חינוכי מהגן ועד האקדמיה", הבהיר השר

השר שי פירון (פלאש 90)

שר החינוך הכריז על מהפכה בקבלה למוסדות ההשכלה הגבוהה. יומיים לאחר שנחשפה התכנית בחדשות 2, הודיע היום (שלישי) השר שי פירון על שינויים משמעותיים בהליך, בהם גם חיזוק משקלן של בחינות הבגרות בכניסה לאוניברסיטאות.

רוצים לקבל עדכונים נוספים? הצטרפו לחדשות 2 בפייסבוק

במסגרת המהלך המתוכנן, קבע הפורום המשותף למשרד החינוך, המל"ג, ראשי האוניברסיטאות והמכללות קבע מתווה קבלה חדש ללימודים אקדמיים ללא חובת היבחנות בבחינה הפסיכומטרית. במהלך מסיבת העיתונאים מחה השר פירון על עצם הפיכתה של הבחינה לכלי עיקרי למיון המועמדים המבקשים לעבור בשערי האקדמיה. "לבחינה הפסיכומטרי אין מעמד משפטי עברה להיות כלי מיון בלי דיון מעמיק", טען פירון.

לדבריו, מטרת עבודת המטה בנושא שנמשכה למעלה משנה, היתה לייצר רצף חינוכי אחיד שיחל בגן הילדים ויסתיים בלימודים באוניברסיטה. "היעד הראשוני הוא שאחד מכל שלושה תלמידים יוכל להתקבל בעזרת תעודת הבגרות וכמחצית יוכלו להתקבל למכללות בלי פסיכומטרי".

השר פירון הבהיר כי הצוות בחר שלא לבטל לגמרי את הבחינה, זאת בכדי לתת אפשרות נוספת לתלמידים שלא הצליחו בלימודיהם בבית הספר התיכון. ואולם כעת עם המהפכה החדשה ציין השר כי "עכשיו כרטיס הכניסה לאוניברסיטה תלוי בהשקעה בתיכון".

תנאי הסף החדשים

במסיבת העיתונאים נטען כי במסגרת השינויים, תעודת הבגרות החדשה תאפשר קבלה למגוון רחב של חוגים, בהם גם מסלולי הנדסה ומדעים, זאת במטרה לעודד את התלמידים להעמיק במסלולים מוגברים באנגלית, מתמטיקה ומדעים. עוד נטען כי במסגרת הצעד, ייפתחו שערי האקדמיה ל"תלמידים מהפריפריה החברתית שידם אינה משגת לשלם עבור הבחינה הפסיכומטרית".

קבלה על סמך הבגרות

"חיזוק מעמדה של בחינת הבגרות"

עיקרי המהפכה עליה הכריז שר החינוך, מאפשרים הסתמכות על הציונים שהשיגו תלמידי התיכון בבחינות הבגרות. באופן זה תתאפשר קבלה לאוניברסיטאות ולמכללות במקצועות שונים ללא הבחינה פסיכומטרית לתלמידים שנבחנו ברמת חמש יחידות לימוד בהתאם לדרישות המוסדות ולציונים שהושגו.

כך למשל, על פי הרפורמה יוכלו מועמדים שנבחנו ברמת חמש יחידות באנגלית, במתמטיקה, וכן בבחינה נוספת בכימיה או בפיזיקה להתקבל ללימודים בפקולטות להנדסה באוניברסיטאות בהתאם לסייגים שיציבו החוגים השונים, ללא צורך בפסיכומטרי. לעומתם, סטודנטים שיבקשו להתקבל לפקולטות למדעי הרוח באוניברסיטאות, יוכלו להסתפק בלימודי חמש יחידות באנגלית ובמקצוע נוסף.

סיווג בתי הספר לשמירת טוהר הבחינות

לדברי אנשי משרד החינוך במסיבת העיתונאים, חיזוק מעמד בחינת הבגרות הינו נדבך משמעותי בתכנית המדוברת, זאת בכדי לאפשר למוסדות ההשכלה הגבוהה לתת להן משקל נכבד בעת מיון המועמדים ללימודים. בתוך כך, הפורום המשותף הסביר כי יש צורך בשיפור מהימנות הבחינות ובשמירה על טוהר קיומן.

בתוך כך קשרו במשרד החינוך לצעדים שפורסמו אתמול בדבר המלחמה בתופעת העתקות בבחינות הבגרות. במסגרת הרפורמה יחולקו בתי הספר בישראל לשלוש קטגוריות - ירוק, צהוב ואדום. החלוקה תבוצע על פי מספר מחברות בחינת הבגרות שנפסלו בבתי הספר בשני המועדים האחרונים.

בתי ספר שבהם אחוז הבחינות הפסולות הוא אפסי ייכללו במסלול הירוק, ובמסגרתו יורחב האמון שמעניק המשרד למוסד הלימודי ויועברו אליהם סמכויות נוספות. בין היתר נבדקת האפשרות כי הבוחנים בזמן הבחינה יגיעו מתוך צוות בית הספר עצמו.

לעומת זאת, במסלול הצהוב ייכללו בתי ספר שבהם 1%-3% של מחברות בחינה פסולות. במסגרת המסלול הצהוב ייאסר על צוות בית הספר להיכנס למוסד הלימודי בזמן הבחינה. כמו כן, מחברות הבחינה יגיעו לבית הספר עם תחילת המבחן באמצעות שליחים או אמצעים טכנולוגיים, וזאת בניגוד למצב כיום שבו המחברות מגיעות לבתי הספר לפני המבחן.

המסלול האדום מציג הקשחה מהותית ביחס של משרד החינוך לבתי ספר שיוגדרו בעייתיים. התלמידים בבית ספר במסלול האדום כלל לא ייבחנו בין כותלי המוסד הלימודי, והתלמידים יצטרכו להגיע להיבחן במרכזי היבחנות מיוחדים. הסיווג של בתי הספר לא יהיה חסוי ויפורסם בגלוי והרפורמה צפויה להיכנס לתוקף כבר במועד החורף הקרוב. במהלך היום צפוי משרד החינוך להכריז רשמית על הרפורמה, ואז יתבררו במלואם כל הסעיפים שנועדו להגביר את טוהר הבחינות בבתי הספר.