"לא עוזבים בגלל החשבונית בסופר"

מה חושבים על ברלין מי שעשו את הדרך ההפוכה – ממנה אלינו? הם ויתרו על רמת החיים הגבוהה של גרמניה, על התנאים הסוציאליים הנדיבים, אפילו על "מילקי" בשקל, ויש להם תובנות שלא כל היורדים החדשים לשם יודעים

דמאריס בר דוד באה לכאן מברלין לראשונה כמתנדבת בקיבוץ. היא תכננה להישאר כמה חודשים, אך הכירה בחור ישראלי, התחתנה, הקימה משפחה, והנה עברו 12 שנים. "ידעתי מההתחלה שאם נתחתן זה אומר שנגור כאן בארץ, לא הייתה אף פעם התלבטות", היא סיפרה לחדשות 2.

רוצים לקבל עדכונים נוספים? הצטרפו לפייסבוק רשת

היא עצמה לא יהודייה, אבל את הבנות הם מגדלים כישראליות ויהודיות לכל דבר. מחאת המילקי מעט משעשעת אותה. זה שזול שם יותר בברלין, עיר הולדתה, זה לא חדשות מבחינתה. "אני שואלת את עצמי איפה אני רוצה לגדל משפחה", הסבירה בר דוד. "לא מקבלים החלטות רק על בסיס החשבונית מהסופר. מקבלים החלטות באיזו סביבה אני רוצה לחיות ואיפה אני מרגישה יותר בנוח כמשפחה".

גם דנה גדלה בברלין, אך ליבה כאן בישראל ולכן היא השאירה שם את כל המשפחה ועלתה לבדה לארץ. במקרה שלה מדובר במניעים אידיאולוגיים כיהודייה. "אני מכירה חיים בברלין, ואת האמת שאני מעריכה את החיים שם, אבל אני מרגישה בבית פה", היא הבהירה. "אני מבינה שאנשים רוצים לחיות במקומות אחרים, אבל להתעלם מהעבר זה קשה".

הגרמניות שחיות כאן יכולות להבין את הישראלים שעזבו לגרמניה, אבל הן גם יודעות שהאשליה של חגיגת אמנות, דיור ו"מילקי" זול עלולה להתנפץ בגעגועים הביתה.