מה הופך ילדים ל"מקובלים"?

דור אחר דור, ולא משנה אם הם אוחזים בעיפרון ומחברת או באייפון, הילדים וההורים תמיד מייחלים שהילד יהיה "מקובל" בחברה ולא דחוי. מה ההורים מוכנים לעשות בשביל זה ומה המחיר שמשלמים ילדים לא מקובלים?

לא משנה איפה גרים או היכן לומדים, נדמה שלכל ההורים חשוב שלילדיהם יהיו חברים או כמו שהילדים מגדירים זאת "שהיו מקובלים". לקראת פתיחת שנת הלימודים תשע"ה, יצאנו לבדוק מה הנוער חושב שצריך לעשות כדי להיות מקובלים?

רוצים לקבל עדכונים נוספים? הצטרפו לחדשות 2 בפייסבוק

יש צעירים שבשבילם הספורט יכול לסייע - עמית ויאיר ממושב צופית, שיעלו היום (שני) לכיתה ו', טענו כי ההצטרפות לקבוצת הכדרוגל שיפרה את מצבם החברתי: "כל הבנות מציעות לי חברות", טען עמית. אביעד מירושלים, שעולה לכיתה ט', אמר כי ל"מקובלות יש כוח עצום: מי שמקובל יש לו הכל".

לעומתם אחרים חושבים שאלו המותגים שהם לובשים שעוזרים להם בדרך לתואר הנכסף, ובקרב הנערות ייתכן שהסוגייה של המראה החיצוני והטיפוח משפיעה על המעמד החברתי. אך בתחום הזה של "המקובלות" אין קביעות: לא קיימת נוסחה ברורה שאם יפעלו לפי עקרונותיה יעשו הילדים מקובלים לאלתר.

מומחים מזהירים את בני הנוער מ"אובדן דרך" בניסיון להיות מקובלים, גם תוך ויתור על העקרונות. אך אולי, למרות כל המאבק של ההורים והילדים במטרה להשיג את אותו תואר "מקובלות", הדבר החשוב ביותר עבור הילד, הוא דווקא למצוא את החברים. גם אם מדובר במספר נמוך יחסית של חברים, כל עוד הדאגה, הערבות ההדדית והנאמנות קיימים, ייתכן שפחות חשוב כמה הילדים באמת "מקובלים".