במקום ספרים ומחברות, התלמידים חפרו שוחות

במקרים רבים במהלך 66 שנות קיומה של המדינה נדרשה מערכת החינוך להיערך בשל לחימה. בתקופות שונות בוטלו הלימודים בשל חשש לפגיעה בבתי ספר, ובחלק ממערכות העבר אף גויסו תלמידי תיכון לעבודות בעורף כגון חלוקת מכתבים, חפירת שוחות התגוננות וסיוע לפצועים בבתי חולים. כך זה נראה

חפרו שוחות כדי לסייע ללוחמים (אתר נוסטלגיה און ליין)

לאחר הפסקת האש שמחזיקה מעמד עד כה, נותרה סוגיית פתיחת שנת הלימודים. התושבים בדרום עוד חוששים מחידוש הירי מהרצועה, ושר החינוך שי פירון ניסה להרגיע כאשר הבטיח שיעשה הכל כדי למצוא פיתרון שיאפשר חזרה מלאה לספסל הלימודים. אך במלחמות ובמבצעי העבר הטרידו את התלמידים סוגיות מעט שונות: חלקם נקראו לחזית, אחרים חפרו שוחות ברחבי הארץ ותלמידים נוספים החליפו בעלי תפקידים, כגון דוורים, שנקראו לחזית.

רוצים לקבל עדכונים נוספים? הצטרפו לפייסבוק רשת

כבר במלחמת העצמאות נזקקו הלוחמים בחזית לכוח צבאי נוסף, ועל כך גויסו תלמידי תיכון רבים. באותם ימים רבים התנדבו למשימה, ואף שיקרו לגבי גילם וזהותם על מנת להתגייס. בשנים שלאחר מכן התנהלו מרבית הקרבות והמבצעים מחוץ לגבולות ישראל (מבצע קדש, למשל, התרחש בסיני), ועל כן לא ניכרה בשנים אלו השפעה משמעותית על תלמידי התיכון.

עם זאת, במלחמת ששת הימים גויסו מחלקי עיתונים ומחלקי דואר רבים, ותלמידי התיכון התנדבו - או נודבו - למלא את מקומם.‏ כמו כן חפרו הנערים שוחות התגוננות במספר ערים בארץ, מחשש שמא תיערך בהם לחימה פנים מול פנים, ואף מילאו והציבו שקי חול למיגון. אתר "נוסטלגיה אונליין" של המועצה לקידום ערכי המורשת הישראלית אסף תמונות רבות, שחלקן מובאות כאן, בהן תלמידי תיכון ונערים שסייעו במאמץ המלחמתי בתקופת ההמתנה לקראת המלחמה (חודש מאי 1967), במהלכה בוטלו הלימודים במרבית חלקי הארץ.

חילקו דואר במקום הדוורים שגויסו (אתר נוסטלגיה און ליין)

גם מלחמת יום הכיפורים השפיעה רבות על הלימודים במוסדות החינוך: הסמסטר הראשון של השנה האקדמית בוטל (ואיתו גם הבחירות, שנדחו לבסוף לאפריל), ובמרבית בתי הספר לא התקיימו הלימודים באופן שגרתי, והתיכוניסטים מילאו תפקידים רבים בעורף - חלוקת דואר, עיתונים או התנדבות בבתי חולים - וגם הכתבת והמגישה רינה מצליח חילקה דואר לאזרחים בבאר שבע. "בזמן מלחמת יום כיפור הייתי תיכוניסטית, וכשפרצה המלחמה הפסקנו ללמוד וכל החבר'ה שלי פשוט חיפשו היכן ניתן לעזור", סיפרה לחדשות 2 Online בפרויקט מיוחד בחלוף 40 שנה מהמלחמה.

"כל המדינה הייתה מגויסת, וכולם רצו לתרום. חלק גדול מהבנות במחזור שלי הלכו לעבוד בבית החולים סורוקה שהיה בתוך השכונה שלנו בבאר שבע. הן היו עוזרות בטיפול בפצועים, בקבלתם ואף שהו לצידם בזמן הטיפול", הוסיפה מצליח. "מאוד פחדתי מהמפגש הזה עם החיילים הפצועים ועם בית החולים, אז חיפשתי מה עוד אפשר לעשות. אמרו לי שבדואר ישראל צריכים עזרה לחלק את המכתבים מכיוון שכל הדוורים גויסו למילואים. עשיתי את זה במשך תקופה ארוכה - הייתי נוהגת לקבל ערימה של גלויות מהחיילים שהיו בשדה הקרב, שאותה הייתי צריכה לחלק למשפחות". מבין החוויות הקשות של אותה מלחמה, הדגישה מצליח את החרדה שמא תחלק למשפחה מכתב שנשלח מבנם החייל, שנהרג בחזית לאחר חיבור המכתב.

מרבית המבצעים הנוספים בשנות ה-70 התרחשו מחוץ לשטח ישראל, וגם מלחמת לבנון (שכונתה בשם "מבצע שלום הגליל") לא שיבשה באופן משמעותי את הלימודים מכיוון שנערכה ברובה בקיץ. במלחמת המפרץ ב-1991 עמדה ישראל בפני מתקפת טילים נרחבת מכיוון עירק, שכוונה בעיקר לאזור גוש דן אך גם לערים אחרות כגון חיפה.

השר וח"כ לשעבר זבולון אורלב, ששימש כמנכ"ל משרד החינוך בזמן המלחמה, תיאר את תהליך קבלת ההחלטות בנוגע ללימודים באחת מישיבות ועדת החינוך: "בכל בוקר הייתה הערכת מצב של מערכת הביטחון, ומדי בוקר בסביבות 04:00-04:30 הייתי מקבל הנחיה ממערכת הביטחון, והייתי מופיע בכל בוקר בשעה 07:00 בבוקר ומודיע שבאזור א' כיתה א' תלמד וכיתה ב' לא תלמד".

בשיחה עם חדשות 2 Online טען אורלב כי "לצערנו מדינת ישראל היא מהמנוסות בעולם לנהל מערכת חינוך תחת אש, לא רק במלחמת המפרץ הראשונה אלא גם במהלך ירי הקטיושות לצפון לאורך שנים רבות. העיקרון בראש סדרי העדיפויות תמיד היה שלומם של התלמידים מבלי לקחת סיכונים, אבל מאידך לא להתחבא מאחורי חשש של סיכון להשבית לחלוטין את המערכת כיוון שיש לכך השלכות מרחיקות לכת על כלל המדינה - הורים, למשל, צריכים להישאר בבית אם הלימודים לא מתקיימים ונעדרים מהעבודה, וזה משפיע על המשק". על כן שאפו במשרד לאפשר לפחות לחלק מהתלמידים להגיע לכיתות בכל יום, מתוך התחשבות בהיקף המיגון בבית הספר ובזמן ההגעה הנדרש למרחב המוגן.

אורלב הדגיש כי כיום המערכת יכולה לספק "פיתרונות גמישים, תוך הקצאת משאבים כדי להפעיל כיתות גם במספרים קטנים ביותר. היום לרשות מערכת החינוך עומדת טכנולוגיה תקשובית שלא הייתה בעבר. מערכת חינוך היא הלב הפועם של העם ולכן אסור שהוא יידום, וגם אם לא מקיימים שיעורים פרונטליים יש שפע של פיתרונות".

גם מלחמת לבנון השנייה התרחשה ברובה במהלך הקיץ, אך הובילה לדחיית מבחנים רבים באקדמיה. האתגר הבא בפני מערכת החינוך בשעת חירום הגיע עם מבצע "עופרת יצוקה" בדצמבר 2008. המבצע אמנם החל במהלך חופשת חנוכה, אך הירי הרב מרצועת עזה הוביל לביטול הלימודים באזורי העימות בדרום. בבאר שבע בוטלו הלימודים בעיר לאחר שרקטות פגעו בעיר, וביטול הלימודים הוכח כיממה לאחר מכן כמציל חיים לאחר שרקטה פגעה ישירות בבית ספר שהיה ריק.

כמו כן שונו מועדי בגרויות החורף בשל הלחימה, ושיעורי תגבור לקראת בחינות הבגרות נערכו במקלטים של בתי הספר. מערכת "למידה מרחוק" הופעלה באופן מקיף ואפשרה לתלמידים להתקדם בחומר הלימוד גם מביתם. במקביל משרד החינוך פעל על מנת להוציא תלמידים לחופשות התרעננות. עם תום המבצע הוענק סיוע פסיכולוגי נרחב לתלמידים בדרום, על מנת לאפשר חזרה לשגרת החיים.

בנובמבר 2012 התחדש העימות בדרום, וישראל יצאה למבצע "עמוד ענן". גם במקרה זה בוטלו הלימודים ביישובים שנמצאים במרחק של עד 40 קילומטרים מגבול רצועת עזה במשך שמונת ימי המבצע, מחשש להיעדר מיגון בהיקף הנדרש. במקום מורים ושיעורים, זכו הנערים והנערות בדרום לליווי צמוד מצד חניכי תנועות נוער, מורות חיילות ומתנדבים ממכינות קדם צבאיות ושירות לאומי, שהגיעו למרחבים המוגנים על מנת לקיים פעולות העשרה והפגת מתחים. גם במבצע זה הופעלה מערכת "למידה מרחוק", ובשל הפסקת האש שסוכמה שמונה ימים לאחר תחילת המבצע הבגרויות לא נדחו. עם הפסקת ירי הרקטות נערכו בתי הספר בדרום על מנת לתגבר את ימי הלימודים ולהשלים את הפערים שנוצרו.